השמש - וכן כוכבי הלכת צדק, מאדים וכוכב חמה - מצויים השבוע בתחומי קבוצת גדי, שמטבע הדברים היא אחת מתריסר המזלות. באלף השני לפני הספירה הייתה קבוצת גדי הקבוצה שבה שהתה השמש ביום הקצר ביותר, בזמן שקבוצת סרטן הייתה משכנה של השמש ביום הארוך ביותר. מאחר ששתי הקבוצות האלה היו הקבוצות בעלות הכוכבים החיוורים ביותר בשמים, התייחסו אליהן הקדמונים כשער הצפוני והשער הדרומי, בעדם נכנסת השמש לשמים.
בתחריטים קדומים אוירה הקבוצה לרוב כשחציה התחתון הוא חצי דג, מעין נימפה שראשה ראש גדי או עז או אייל. יחד עם קבוצות נוספות בסביבה – דלי, דגים, דג-דרומי, לוויתן – קבוצת דלי מצויה באזור של השמים המכונה – ים.
הסיפור המיתולוגי המיוחס לקבוצת גדי קשור לאמלתיאה, העז שגידלה את זאוס התינוק. לאחר שנולד זאוס, נודעה לאביו קרונוס הנבואה שלפיה עתיד בנו לרשת אותו ולמלוך תחתיו. לפיכך ציווה קרונוס לחפש את הרך הנולד בשמים, ביבשה ובים, ולחסלו. בצר לה פנתה ריאה, אמו של זאוס, לעז אמלתיאה וביקשה ממנה לשמור על בנה הקטן. העז הנאמנה הייתה חייבת לתחבל תחבולה כדי לשמור על הפיקדון היקר לבל יבולע לו (ולה) מאביו רב-העוצמה. והנה עלה במוחה הרעיון: כדי שהתינוק לא יימצא, תלתה אמלתיאה את העריסה על עץ, בין שמים לארץ. כך שהעריסה, וזאוס בתוכה, לא הייתה בשמים, לא ביבשה ולא בים. משהיה זאוס לאבי האלים, לא שכח לאמלתיאה את חסדה וכאות הוקרה מיקם אותה בשמים בקבוצת גדי.
כאמור, בקבוצת גדי אין כוכבים בולטים במיוחד וצורתה צורת לב (ראו מפה).
הכוכב הראשי בקבוצה, אלפא, הוא כוכב כפול שאפשר להפרידו גם בעין. שני הכוכבים כונו פרימה גדי וסקונדה גדי, שילוב של המילים הלטיניות פרימה וסדונדה – ראשון ושני – עם המילה הערבית גדי, וזה שמם עד היום. אין קשר פיסיקלי בין שני הכוכבים, והם נראים לנו צמודים כיוון ששניהם מצויים על קו הראייה. הערבים קשרו את הכוכב לחג הקורבן, שבו נשחטים בני צאן וקראו לו ד'אביח – המילה הערבית לזבח. בימים אלה של השנה אי אפשר לצפות בקבוצת גדי כיוון שהשמש מצויה בה ואורה מאפיל על כל הכוכבים שבסביבתה. בשלהי חודש מרס השמש תתרחק מערבה, במסעה האינסופי על כיפת השמים, ואז אפשר יהיה לראות את קבוצת גדי מקדימה את השמש בזריחתה.
מזל גדי. על שם העז שהצילה את זאוס (צילום: mct)
השבוע מצוי הירח לקראת מולדו, שיתרחש ב-27 בינואר, וזה הזמן הטוב ביותר לצפות בשמים זרועי הכוכבים. ה"צרה" היא שהחזאים מבטיחים לנו עננות השבוע, שנקווה כי לפחות תביא עמה קצת גשם. בשל העננות, אנו נחמיץ כמה אירועים שבנסיבות אחרות יכלו להיות מאוד מרהיבים. כוכב הלכת צדק מתקבץ עם השמש ב-24 בינואר ובכך מסיים רשמית את מעמדו ככוכב ערב. למחרת היום, הירח מתקבץ עם כוכב חמה ומאדים ב-25 בינואר, אלא שגם אז שלושת הגופים מקדימים את השמש בזריחתם כ-40 דקות בלבד ולכן אי-אפשר להבחין בהם על רקע שמי השחר.
ב-26 בינואר, הירח מתקבץ עם כוכב הלכת צדק עד כדי כמעט "נגיעה". לולא הקרבה הגדולה מאוד של שני הגופים לשמש והיות הירח ממש שעות לפני המולד, התקבצות זו עשויה הייתה להיות אחת ההתקבצויות היפות ביותר השנה. בכלל, ארבעה כוכב לכת מצויים בשבוע זה כמעט בקו אחד עם השמש – צדק, מאדים וכוכב חמה מצויים ממערבה ואילו נפטון מצוי ממזרח לה, עדיין ככוכב ערב. ארבעת כוכבי הלכת והשמש מצויים בגזרה של 30 מעלות בלבד (ראו מפה).
אם נוסיף גם את נוגה ואורנוס המצויים מערבה מנפטון, נקבל שישה כוכבי לכת המצויים בגזרה של כ-65 מעלות בלבד, הכוללת את השמש, כך שרק שבתאי ופלוטו אינם משתתפים בהתקבצות רבתי (למעשה, פלוטו מצוי כ-20 מעלות ממערב למאדים כך שיחד עמו מצויים השמש וכל כוכבי הלכת, למעט שבתאי, בגזרה של 90 מעלות).
מיד לאחר המולד הירח מתקבץ עם נפטון, תופעה שכמובן אינה אפשרית לצפייה בגלל הקרבה לשמש ואילו ב-29 בינואר הירח חולף כ-4 מעלות מדרום לאורנוס, שהתקבץ שבוע שעבר עם נוגה. ב-30 בינואר מסיים הירח את פרק ההתקבצויות הנוכחי כאשר הוא חולף כ-3 מעלות מצפון לכוכב הלכת נוגה. שני הגופים יהוו מראה יפהפה על רקע שמי בין הערביים. אפשר לחפש את נוגה כבר מיד לאחר השקיעה, כאשר עדיין השמים מוארים: מוצאים את סהר הירח וממש מתחתיו (כ-6 קוטרי ירח) אפשר יהיה לראות את נוגה. מבט בטלסקופ יראה לנו שנוגה ממשיך להתמעט והוא למעשה מתחיל להראות כסהר.
כוכב הלכת שבתאי מצוי בקבוצת אריה ואפשר לראותו כבר לקראת השעה 10 בלילה מעל האופק המזרחי, כשהוא ניכר בגוון הצהבהב-כתום שלו. מבט בטלסקופ יראה לנו את חגורת הטבעות הדקה שלו.
מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי
.
ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet.
