שתף קטע נבחר

קללות של חיבה: על ביטוי אינטימיות גברית

האם יש דרכים מיוחדות שבהן גברים מבטאים רגשות כלפי חבריהם הטובים? בכנס שיתקיים מחר במכון מופ"ת בנושא מחקר ומגדר ידבר ד"ר דני קפלן על השתיקה הגברית כדרך ביטוי רגשית ובלתי מובנת לנשים. המאצ'ואיזם הגברי יוצא מן הארון

בלימודי גבריות נהוג לכנות יחסים בין גברים כיחסים הומוחברתיים. הכוונה אינה יחסים הומוסקסואליים מיניים בין גברים, אלא לאינטראקציות המתרחשות בקבוצה, פעילויות שונות במקום העבודה, תחביבים ועוד, המזוהים עם מוסדות ותחומים גבריים מסורתיים כמו צבא, ספורט ופעילות פוליטית-ציבורית. היחסים ההומוחברתיים נמצאים במרחב רגשי בהיבט הציבורי והפומבי-קולקטיבי, שנשים בדרך כלל לא תמיד היו חלק ממנו, אבל גם במישור הפרטי - סביב החברות הבין-אישית.

 

בכנס שיתקיים מחר במכון מופ"ת בתל אביב בשאלת מחקר ומגדר ירצה בין היתר ד"ר דני קפלן, מרכז המגמה ללימודי גבריות בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, על השתיקה הגברית כדרך ביטוי רגשית, שלעיתים קרובות אינה מובנת לנשים.

 

קפלן חקר את מושג האחווה בין גברים ביחידות גבריות ומשם יצא למחקר אחר, על מהותה של החברות הגברית המתרחשת בציבור, בפומבי, בתוך החבר'ה. הוא ראיין 30 גברים בקבוצות גיל שונות שדיברו על חברות גברית ומבעיה השונים והראה שקיימת אלטרנטיבה להתנהגות מילולית ופיזית אגרסיבית בין גברים, בצורה שנתפסת כיותר נשית: חיפוש קירבה ואינטימיות דרך שפה של קודים אמביוולנטיים. כך למשל, הגברים משתמשים בשמות, ניבים, כינויים, קללות ושפת רחוב ובמגוון רחב של מחוות פיזיות, מחיבוקים ועד מכות, כדי ליצור מסר אמביוולנטי שידחוף את הגברים לאינטימיות על ידי תהליך אירוטי של פיתוי.

 

"מבחן הג'ק" הוא הקובע

אחד המרואיינים במחקרו, יוצא שייטת, סיפר על הקודים של הרעוּת והחברוּת הצבאית, המחלחלת לחברוּת היומיומית בין גברים. כך למשל, הוא הסביר שחבר טוב נקבע על פי "מבחן הג'ק": אתה נתקע עם הרכב במקום רחוק מאוד, נגיד באילת, ואז החבר הטוב עוזב הכל ובא לחלץ אותך מתל אביב. כלומר, חבר טוב הוא זה שיעזוב הכל, ייקח את האוטו וייסע לחלץ אותך, לא משנה במה זה כרוך או כמה זמן זה ייקח.

 

אבל קפלן מצא שהמבחן מתבטא גם ברבדים אחרים, רגשיים. מרואיינים אחרים טענו שדווקא המודל הרגשי, כלומר, שיחות נפש בין גברים, הוא המודל לחברות טובה, לעומת מבחן הג'ק וההקרבה. כלומר, אין בעצם שתיקה גברית, אלא רק דימוי לכך.

 

המרואיינים שדבקו במודל הרגשי של החברות הטובה ראו עצמם כמהפכנים, חתרניים, בקטע של שיחות הנפש. זה מתקשר, לדעתו של קפלן, ל"גבר החדש", המטרוסקסואל, הצרכני, לעומת הגבר המסורתי, הצבר, החבר'מן, זה שעושה את "מבחן הג'ק".

 

"בוא'נה יא בן זונה, מה קורה?"

קיימים היבטים שונים של התבטאות התקשורת הגברית, בהקשר של קבוצה ובהקשר פומבי, כלומר, גברים מעבירים גם מסרים הדדיים ביניהם, ובאותה נשימה גם מסרים לסביבה.

 

דוגמה למסר כזה אפשר לראות בייצור שפה גברית, המושתתת על קודים ועל הומור אגרסיבי. כך למשל, כשמישהו פוגש ברחוב חבר ואומר לו: "בוא'נה יא בן זונה, מה קורה?", אבל בעצם מתכוון: "אח שלי, מה העניינים, איפה אתה?". כלומר, השפה האגרסיבית, רוויית הקללות והסחבקיות, בעצם מכילה בתוכה מסרים חיוביים.

 

דיבור בין גברים כמו בדוגמה הנ"ל עושה בעצם "טיזינג" לחבר בצד השני, שלא חושב שקיללו אותו, ועל כן מגיב בצורה הדדית ויוצר דו-שיח של קללות. לכך מצטרפת הצ'פחה המוכרת על הגב של החבר, שהיא בעצם תחליף ללחיצת יד, ואז מתקיימת תגובה נוספת של הצד השני (צ'פחה הדדית) ונוצר טנגו של הנחתות ותגובות.

 

"גברים שמתנהגים כך מפרשים זאת כתהליך של אינטימיות והווי. זה נותן תחושה של ביחד", אומר קפלן. "ההסבר של הפסיכולוגיה להתנהגות זו הוא שלא נאה לגברים להפגין מגע ורגשות, ולכן זו מעין קריצה, מעין שתיקה גברית שלא מבטלת לגמרי את רגשות הגברים, אלא היא מוסווית ובאה לידי ביטוי בהומור, ובסוף מגיעים לאינטימיות".

 

"קלוֹט את החצאית ההיא בעגולה עשר"

נהוג להניח, שלגברים קיים חשש מלבטא רגש בצורה ישירה, ומה שעומד מאחורי החלפת "המהלומות" ו"דברי הנועם" ביניהם זה בעצם הרצון להגיע לקירבה עם גברים אחרים. "זה קורה יותר בהקשרים פומביים מאשר אחד על אחד", מוסיף קפלן, "כי אתה רוצה להראות לסביבה שאתה מאצ'ו, והמכות מחבּרות בין הגברים".

 

קפלן מציין כי ביטוי נוסף לתופעה נמצא בשפת דיבור צבאית (נַדבַּ"ר) שמאמצים הגברים בשיחות ביניהם כדי שאחרים, ובעיקר בנות, לא יבינו על מה הם מדברים. למשל, "קלוֹט את החצאית ההיא בעגולה עשר שלך, היית לוקח אותה למכלאות הפרטיות?". כלומר, תראה את ההיא בשעה עשר שלך, היית עושה אותה?

 

על ידי כך הם יוצרים לעצמם עולם משלהם ומפתחים קירבה ואינטימיות בעזרת השפה המוכרת רק להם, שפה שרכשו בזמן השירות הצבאי, לרוב הקרבי, ומאופיינת כהיבט נוסף של אחוות לוחמים-גברים.

 

ביטוי אחר של התופעה, אולי חריף יותר, מתרחש בחיבוקים אגרסיביים בין גברים, "להיכנס זה בזה" עם החזה או וריאציות אחרות של מגע. שוב, זהו ביטוי לקירבה גברית ואינטימיות בין-גברית, שכביכול אסור לגברים להראות, אבל היא באה לידי ביטוי בבדיחות דעת גופנית ואלימה.  


 

מה שהתחיל פעם בחברות ציידים עבר דרך הפוליס הגברי של אריסטו והתאפיין בימינו במועדוני חברים ובאחוות גברים בקולג'ים ובאוניברסיטאות מקבל ביטוי נוסף בצורה של תקשורת בין-גברית הומוריסטית ואגרסיבית.

 

בלי קשר להומוסקסואליות, גם גברים מבקשים קירבה ואינטימיות מגברים אחרים, אפילו אם הם עושים זאת בהיחבא או בתת-מודע. אולי זה באמת קשור לגבר החדש, המטרוסקסואל, זה שפתאום מדבר על הרגשות שלו, אבל ייתכן גם שזהו עוד שלב באבולוציה החברתית-התנהגותית שלנו, הגברים. בכל מקרה, יש להניח שיעבור עוד הרבה זמן עד שנגיע לאינטימיות ולקירבה שיש בין נשים.

 

בינתיים, אח שלי, תן לי איזו כאפה, סנן כלפי קללה עסיסית. גם אני אוהב אותך.

 

  • הכנס  בנושא "מחקר ומגדר" יתקיים ביום חמישי 29 בינואר במכון מופ"ת בתל אביב. תוכנית הכנס

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קירבה גברית נפוצה יותר בהקשרים פומביים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
ד"ר דני קפלן
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים