בקרוב: ויסקי תוצרת ישראל

זוכרים את הסיסמא הזאת, מהימים בהם ניסו למכור לנו תוצרת כחול לבן? אז הנה, עכשיו באים אנשי עמותת הוויסקי הישראלית, ובראשם יונתן ישי, ומציעים לנו ויסקי , כמעט, ישראלי. היות ולהקים מזקקה זהו עסק יקר מאוד, החליטו ישי ושות' לקחת חלק בטרנד עולמי עכשווי, טרנד שבו קמות חברות שקונות ויסקי ממזקקות שונות, מיישנות אותו ומוציאות אותו תחת שלהן, או בתווית משותפת עם המזקקה.

מדובר לעיתים בסוגי ויסקי שלא היו רואים אור יום כשלעצמם, אלא מעורבבים עם ויסקי אחרים, או נמכרים כוויסקי רגיל לכל דבר, בתוך הבלנד הכללי. לרוב, המזקקות הגדולות פשוט לא יכולות לשווק ויסקי בכמויות קטנות של חבית או שתיים.

ישי, ואנשי עמותת הוויסקי, קנו לפני יותר משלוש שנים חבית של או דה וי סקוטי, ממזקקה ששמה Arran. את החבית הזאת, ובה טרום-ויסקי בן שנה ו-11 חודשים, הביאו ברוב עמל ועם לא מעט קושי בירוקרטי, ושיכנו אותה במרתפי המלון הסקוטי בטבריה. שתי חביות נוספות, אותן הביאו שנה אחר כך, הם מיישנים עדיין במרתף של האמריקן קולוני בירושלים, ובמרתף החביות של יקבי ברקן.

הוויסקי הראשון - בן שלוש וחצי שנים, לערך - כבר מבוקבק, ויצא לשוק בשבועות הקרובים. לא, הוא לא יימכר בחנויות המשקאות, אלא במכירה ישירה יותר, ואולי גם בדיוטי פרי. זהו סינגל מאלט, כאמור, בן שלוש וחצי שנים, ממנו נעשו רק 236 בקבוקים (חבית אחת). הוא מבוקבק ונמכר בחוזק חבית של 59.8% אלכוהול, ללא כל דילול, סינון או הוספת קרמל, לחיזוק הצבע.

טעמנו דוגמאות מהוויסקי כמו שהגיע ארצה - אז היה בריכוז של 60.5% - וכמו שהוא עכשיו:

המקור היה שוקולדי ומעט שמנוני בפה, עם ארומות קלות של בננה, אלכוהול עוקצני וחומציות (ואז משקה היה כבן שנתיים). עכשיו הוא הרבה יותר עגול, קצת חומצי גם אחרי ההתיישנות, עם טיפה שמנוניות. באף הוא מעט מינרלי, וגווני העץ כבר יותר מבוגרים. הסיומת בינונית-ארוכה. בסך הכל משקה צעיר, אבל לא רע בכלל.

המחיר לצרכן יהיה 390 שקלים. שווה? אין חולק שבמחיר הזה אפשר לקבל ויסקי מצוין, מבוגר ומהנה יותר. אלא מה? זה פריט אספנים בעיני, יותר מכל דבר אחר, וככזה, הוא נמדד בערכים שונים לגמרי.