88% מהציבור היהודי גאה להיות ישראלי, ו-95% מוכנים להילחם למען המדינה. כך עולה ממדד הפטריוטיות הישראלית, שנערך ימים ספורים לאחר תום מבצע "עופרת יצוקה". בקרב הציבור הערבי נרשמו נתונים נמוכים בהרבה של פטריוטיות. הנתונים מצביעים על החרפת הקיטוב בין האוכלוסיה הערבית ליהודית במדינה.
מממצאי הסקר, הנערך מדי שנה, עולה מגמת עלייה ברורה ברמת הפטריוטיות בקרב הציבור היהודי בהשוואה לשנת 2008. הסקר נערך ימים ספורים לאחר סיום
מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, ועורכיו מציינים כי רישומה מצא ביטוי בממצאי הסקר: לאחר ירידה בפטריוטיות לאור מלחמת לבנון השנייה, ישנה מגמת התאוששות בסקר הנוכחי והיא חזרה כמעט לרמתה מלפני המלחמה.
שיעור הרואים עצמם כפטריוטים במידה רבה או רבה מאד עלה מ-61 אחוזים ל-71 אחוזים. שיעור אף גבוה יותר של עליה נרשם בשני מרכיבי הגאווה הישראלית: 88 אחוזים מהיהודים גאים או גאים מאוד להיות ישראלים, לעומת השנה שעברה, אז עמד שיעורם על 81 אחוזים. בדומה, 72 אחוזים מאמינים כיום כי ישראל היא מדינה טובה יותר ממרבית המדינות האחרות בעולם, לעומת 61 אחוזים שחשבו כך בשנת 2008.
מגמה דומה נמצאה ביחס לשניים מהסמלים הלאומיים - הנפת דגל ישראל ביום העצמאות ודקת הדומייה לזכר חללי צה"ל. חשיבותה נפת הדגל עלתה מ-82 אחוזים ל-88 אחוז, וחשיבות דקת הדומייה טיפסה עד ל-95 אחוזים.
ביחס לסמל השלישי שנבחן - קניית מוצרים תוצרת "כחול-לבן" - נותרה רמת החשיבות בעיני היהודים דומה לעומת הסקר הקודם והיא עומדת על 79 אחוזים. גם ביחס למדד השורשיות, שנבדק באמצעות השאלה באיזו מידה יעודדו את ילדיהם לחיות בארץ, לא נרשמו הבדלים מובהקים כש-81 אחוזים השיבו שיעודדו את ילדיהם לחיות בישראל.
בחינת מימד ההקרבה מראה על גידול משמעותי בנכונות להילחם למען המדינה: מ-84 אחוזים ל-95 אחוזים השנה. הנבדקים נשאלו כיצד השפיעה המלחמה בעזה על האמונה בחוסן הלאומי של החברה הישראלית, ומתשובותיהם עולה כי המלחמה חיזקה את האמונה בחוסן הלאומי בקרב 71 אחוזים, והחלישה אותו בקרב 2 אחוזים בלבד.
את מדד הפטריוטיות הישראלית ערכו במשותף פרופ' אפי יער מאוניברסיטת תל-אביב, ומנו גבע מנכ"ל מכון 'מדגם', והוא יוצג בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, שיתקיים בשבוע הבא. המדד בחן את מצבה של הפטריוטיות הישראלית על פי ארבעת מימדים מרכזיים: מימד הגאווה, השורשיות, הסמליות, וההקרבה. בשל ההבדלים הניכרים שנרשמו בתשובות הנשאלים הערבים והיהודים, הוחלט להביא את ממצאיהם בשתי קבוצות נפרדות.
עורכי המדד מציינים כי לערביי ישראל יש שלושה בסיסים של זהות קולקטיבית: ישראלית, פלסטינית, וערבית. ממצאי הסקר מעלים כי בדומה לשנים קודמות במקום הראשון ניצבת הפטריוטיות הערבית ואחריה הפלסטינית שהתחזקו, בעוד הפטריוטיות הישראלית נחלשה וניצבת במקום השלישי.
מגמה דומה התגלתה בשאר הממצאים של הסקר בקרב האוכלוסייה הערבית: שיעור הערבים הגאים בהיותם אזרחי ישראל צנח מ-53 אחוזים אשתקד ל-45 אחוזים השנה, החשיבות המיוחסת ליום הזיכרון לחללי צה"ל ירדה מ-45 אחוזים ל-25 אחוזים בלבד, ושיעור הנכונות להילחם למען ישראל ירד ל-20 אחוזים.
עם זאת, ביחס למימד השורשיו התחזקה עוצמתו בקרב ערביי ישראל, ושאיפתם לדבוק בארץ אינה נופלת מזו של היהודים: שיעור
התמיכה בעידוד הילדים לחיות בישראל עלה מ-56 אחוזים ל-81 אחוזים, בעוד בציבור היהודי לא חל שינוי כלל.
עורכי הסקר מדגישים כי יש להניח שמשמעות הדבר שונה בין יהודים וערבים, אך נכונות ערביי ישראל להמשיך להתגורר בארץ התחזקה גם לנוכח הסכנה מפני נשק גרעיני מכפי שציינו 74 אחוזים, אולם היא עדיין נמוכה מבקרב היהודים.
