שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המלחמה באדישות: האם להכריח להצביע בחוק?
    אחוזי ההצבעה יורדים בכל מערכת בחירות בישראל ומומחים מסבירים שזו תופעה עולמית. פתרון אחד הוא לעגן את חובת ההצבעה בחוק כמו בעשרות מדינות אחרות. ומה דעתכם?

    אחוז ההצבעה במערכת הבחירות האחרונה ב-2006 היה הנמוך בתולדות המדינה: רק 63.5 אחוז מבעלי זכות הבחירה אכן הגיעו לקלפיות. אם עוד נותרו בקרבנו אופטימיים שחשבו ששם תיעצר המפולת, הממצאים אחרונים מעידים כי הגרוע מכל דווקא לפנינו. יש מי שסבור כי הפתרון טמון בחקיקה שתכריח אזרחים להצביע בבחירות.

     

     

    מסקר שערך מכון דחף בראשות ד"ר מינה צמח עבור "ידיעות אחרונות" עולה כי יותר משליש מתושבי המדינה לא צפויים כלל להצביע בבחירות הקרובות. במכון הישראלי לדמוקרטיה חוששים מהמגמה: "ישראל תמיד התגאתה באחוזי הצבעה גבוהים יחסית לעולם, אבל זה כבר מזמן לא המצב", אמר ל-ynet פרופ' אשר אריאן, עמית בכיר במכון. "אם המגמה תימשך, נגיע לרמה האמריקנית שהיא בין הנמוכות בעולם".

     

    פרופ' אריאן סבור כי בניגוד לדעה הרווחת, הימנעות מהצבעה אינה נחלת אוכלוסיות מסוימות, אלא זו תופעה המופיעה בכל המגזרים. "זו מעין שפעת שלא יודעת להבחין בין קטגוריות חברתיות. אפשר להתנחם בעובדה כי הניתוחים שלנו מעידים שהדבר לא נובע מניכור כלפי הדמוקרטיה או המדינה, אלא מהפוליטיקה והפוליטיקאים".

     

    לדבריו, "לאזרחים נמאס מהקיפאון במצב הביטחוני-מדיני. אנחנו נתקלים באותם משברים, באותה חוסר יכולת להתקדם. שוב ושוב יש משבר קואליציוני, שוב ושוב הולכים לבחירות. האזרח הקטן מיואש".

      

    לא רק בישראל

    ניר אטמור, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, בחן את הירידה בשיעור ההצבעה בארץ ובעולם. הוא מסביר כי גם באירלנד ובבריטניה, למשל, נתקלים באותה בעיה - ומימוש ההצבעה בבחירות האחרונות בשתי המדינות צנח ל-63 אחוזים - הנמוך אי פעם. "הימנעות מפוליטיקה היא תופעה גלובלית שלא מאפיינת רק את ישראל", הוא מציין.

     

    במאבק להחזרת אמון הבוחרים, אין פתרון קסם, וכל מדינה פועלת לפי ראות עיניה. "גישה אחת היא הפיכת מערכת הבחירות לנגישה יותר, ידידותית יותר לבוחר. הרבה מדינות, כמו בריטניה, פינלנד, דנמרק וארה"ב, אימצו לאחרונה הצבעה דרך הדואר. אסטוניה לקחה את זה רחוק ובבחירות האחרונות ב-2007 אפשרה הצבעה דרך האינטרנט. זה לא כל כך עבד להם ופחות משני אחוזים השתמשו באפשרות הזו", מספר אטמור.


    ישראלים רבים נשארים בבית. אולמרט מצביע, מרס 2006 (צילום: AFP)

     

    "יש גם הרבה מדינות שמאפשרות לאזרחיה הנמצאים מחוץ למדינה להצביע. אצלנו רק מספר מאוד מצומצם של אנשים יכולים על פי חוק להצביע מחוץ לגבולות המדינה, בעיקר שגרירים ודיפלומטיים. אם אתה נמצא עכשיו בעסקים פרטיים או מטייל בדרום אמריקה - זאת בעיה שלך. במדינות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, וצרפת זה דווקא כן אפשרי".

     

    גישה שנייה, קצת פחות ידידותית לבוחר, היא חובת הצבעה. "זאת דרך יותר קיצונית הנהוגה בכ-30 מדינות בעולם, בהן קפריסין, בלגיה, אוסטרליה, לוקסמבורג, איטליה, טורקיה ומדינות רבות באמריקה הלטינית", אומר אטמור ומסביר כי האפקטיביות של הגישה משתנה כמובן בהתאם לרמת האכיפה. "באמריקה הלטינית החובה לא נאכפת יותר מדי, למרות שהחוק מעוגן בחוקת המדינות. כך קורה ששיעור ההצבעה במקסיקו במערכת הבחירות האחרונה עמד על 58.9 אחוזים".

     

    לעומת זאת, מדינות שכן מקפידות על האכיפה זוכות לשיעור הצבעה הגבוה בעולם. באוסטרליה, שבה אזרח שלא מצביע זוכה לקנס על סך 80 שקלים, נרשמו 94.8 אחוזי הצבעה בבחירות האחרונות ב-2007. לאורך ההיסטוריה שלה מעולם לא נרשמו פחות מ-90 אחוזי הצבעה. בברזיל, שבה נרשמו בבחירות האחרונות 83.3 אחוזים הצבעה, קבוע בחוק כי אזרח שלא מצביע בשלוש מערכות בחירות - נמחק אוטומטית מרשימת הבוחרים.

     

    קצת נחמה: בפולין יותר גרוע

    למרות שהנתונים משחקים לטובת גישת חובת הצבעה, המומחים מסכימים שיישומה בישראל לא תשנה דבר במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע - רק תרחיק את הבוחרים עוד יותר מהקלפי. "חוקים שכופים הצבעה הם אפשרות, אבל יש בזה פן מלאכותי", אומר פרופ' אריאן. "אני מאמין שדמוקרטיה היא ארגון וולונטרי ומוטב שהמדינה לא תתערב בעניין. הייתי שמח מאוד לא להגיע לסיטואציה כזאת".

     

    הוא סבור כי התשובה נמצאת, כצפוי, בהסברה ובחינוך. "הישראלים חייבים להבין שהמצב קשה, אך לא בלתי פתיר. הדמוקרטיה היא אמנם לא עניין

    פשוט, אבל הסיכון הוא חוסר הזדהות עם המדינה והיעדר לגיטימיות של השלטון. אם אני לא אצביע, לשכן שלי תהיה השפעה גדולה יותר. זה הטיעון הכי חזק כלפי ישראלים, משום שהוא הרי עלול לצאת פראייר".

      

    פרופ' אברהם דיסקין מהאוניברסיטה העברית הולך עוד יותר רחוק: "בינתיים, כל הרפורמות בשיטות ההצבעה, כמו המעבר לבחירה ישירה, הובילו רק לאסונות. עדיף לשבת בבית ולא לעשות כלום מאשר עוד רפורמה. שיעור הצבעה ירד בגלל אנשים בעלי כוונות טובות שחירבנו את המערכת. במקום לעשות טוב, כל מנגנון הדמוקרטיזציה והבחירות הפנימיות של המפלגות רק העלו על נס את קבלני הקולות. כולם - מלבני, דרך נתניהו ברק וליברמן - כולם מסתמכים על קבלני קולות".

     

    הסוגיה בכלל נופחה מעבר לכל פרופורציות, אומר דיסקין. "המצב לא קטסטרופלי כמו שהוא נראה, עדין יותר ממחצית הציבור מצביע. אנחנו עוד לא פולין שבה פחות מ-40 אחוז מבעלי זכות הבחירה אכן ממשים אותה. התדמית שאנשי התקשרות מפתחים זה דבר אחד והמציאות היא דבר שני. שיעור ההצבעה באמת ירד, אבל גם האחוז הנמוך ביותר תולדות המדינה עומד על 63.5 אחוז, שבמקרה יושב על הממוצע הכלל עולמי".

     

    ומה אתם חושבים? למגיבים - סמנו תחילה האם אתם "בעד" או "נגד" עיגון חובת ההצבעה בחוק?

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המלחמה באדישות: האם להכריח להצביע בחוק? "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ברק, נתניהו או לבני?
    צילום: AFP
    ישראל בירידה. אריאן
    הצבעה בדואר. אובמה
    צילום: AP
    מומלצים