הממשלה החליטה היום (א') לאמץ מסקנות ועדה שהמליצה, בין היתר, לבחון את העברת שדה התעופה דב בצפון תל אביב לשטח מיובש בתוך הים
הוועדה מונתה על ידי שר התחבורה ב-2007 ובראשה עמד מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל') הרצל בודינגר. מטרתה הייתה להמליץ על מדיניות ודרכי פעולה לפיתוח שדות התעופה בארץ ל-50 השנים הקרובות, כשבמוקד הייתה מציאת חלופה לנמל התעופה בן גוריון שהוא נמל התעופה הבינלאומי היחיד בישראל כידוע.
לאחר עבודה של למעלה משנה הגישה הוועדה לאחרונה את מסקנותיה והוא עלו לדיון בישיבת הממשלה השבועית. בין היתר המליצה הוועדה להרחיב את נמל התעופה בן-גוריון עד כמה שניתן על פי תוכנית המתאר הקיימת, תוך שמירה על היבטים סביבתיים של שטחים פתוחים ומגבלות רעש לתושבים הגרים בסביבה.
עוד המליצה הוועדה לקדם במהירות הקמת שדה תעופה חליפי לנתב"ג, כשהאפשרויות המומלצות הן שדה תעופה באזור מגידו, ושדה נוסף בדרום הארץ - בתמנע, באזור נבטים או באזור נתיבות.
בסוגייה של שדות תעופה פנים-ארציים, הציעה הוועדה לקדם את המהלך להעתקת שדה התעופה בהרצליה לאזור עין שמר. שדה התעופה היה לאחרונה בכותרות בשל טענות על סיכונים בטיחותיים אך גם בהיבט הסביבתי הוא מהווה מטרד רעש לתושבים.
באשר לשדה דב כתבה הוועדה כי "השתכנעה שיש יתרונות רבים לקיום שדה תעופה פנים ארצי בתוך מטרופולין תל-אביב. בראייה זו הוועדה ממליצה כי רצוי מאוד לבחון פתרונות שיאפשרו השארת השדה באזור זה, על ידי הזזתו לשטח מיובש בים. לצורך כך ממליצה הוועדה למשרד התחבורה ליזום הכנת תוכנית מתאר ארצית מתאימה". גם בהקשר של חלופה לנתב"ג אחת ההמלצות של הוועדה היא לבדוק היתכנות של הקמת שדה תעופה על אי בים.
תושבי הרצליה, שנאבקים בשדה התעופה המקומי כבר שנים רבות, בוודאי יהיו מרוצים ממטרד הרעש שעשוי לצאת מחייהם בעקבות המלצת הוועדה. תושבי תל-אביב יהיו בוודאי פחות מרוצים מהמלצת הוועדה להשאיר את השדה במקומו פחות או יותר. כך גם תושבי אזור מגידו, שכבר החלו להתארגן על מנת להפעיל לחץ ולטרפד את התוכנית, בטענה שהקמת שדה כזה תפגע באופי הכפרי של האזור.
גם בחברה להגנת הטבע מרוצים מהמלצות הוועדה להרחיב את נמל התעופה בן גוריון, וממליצים לבחון אפשרות להרחיב שדות תעופה קיימים אחרים לפני שמתפתים לרעיונות של ייבוש הים.
"(בחברה להגנת הטבע) תומכים באפשרות... (של) מיצוי של כל אפשרות ההרחבה הקיימות בבן גוריון וזאת מבלי לפגוע באיכות החיים של התושבים המתגוררים בקרבת מקום, לפני שממהרים ומקימים שדות תעופה חדשים בשטחים פתוחים, או על איים מלאכותיים - רעיון הזוי לחלוטין שלכולם ברור כי אין לו סיכוי להתממש".
בכמה מקומות בעולם אכן קיימים שדות תעופה על איים מעשה ידי אדם שיובשו מהים, אך במרבית המקרים מדובר על איים שנוצרו בתוך מפרצים סגורים מוגנים מרוחות, מגלים, מסחף חולות ומזרמים - ואינם בים הפתוח כפי שמתוכנן כעת.
סוגיית הקמת איים מלאכותיים למגורים או לשדה תעופה עלתה בעבר לא פעם, כבר מאמצע שנות ה-60, כאפשרות להגדלת עתודות הקרקע של ישראל. הנושא עמד במוקד של מספר דו"חות, תסקירים וחוות דעת ברבות השנים. סקר מקדמי שהוכן בשיתוף גורמים הולנדיים אמנם המליץ להקים אי מול חופי תל-ברוך או הרצליה, אך בדו"חות האחרים המומחים השונים מתחום הגיאולוגיה הימית והסביבה התנגדו לרעיון מסיבות רבות.
הם טענו כי מדובר בפרויקט מורכב מאוד - ולכן גם יקר מאוד. הם טענו כי יש גורמים רבים בלתי צפויים בהקמת גוף מלאכותי מול הים והקושי לצפות את התנהגותו מייקרת את ההקמה. הם הצביעו על שורה של היבטים בטיחותיים והנדסיים שהופכים את הפרויקט לבלתי ראוי. מומחי סביבה הצביעו על שורה של נזקים סביבתיים בלתי הפיכים כמו שינוי משטר הסעת החולות ופגיעה בחוף, בנוף ובסביבה הימית.
הנושא עלה גם מספר פעמים לדיון במסגרות שונות בעיריית תל אביב. במפלגת "הירוקים" אומרים כי התנגדו לו אז כפי שהם מתנגדים כיום.
