הישג "קטנטן", אבל משמעותי
חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטה בגרמניה, הצליחו לראשונה לייצר ולאפיין גבישי פלטינום אחידים בגודל של 2-3 ננומטר
חוקרי הטכניון ואוניברסיטת ביירויט מגרמניה הצליחו לראשונה לייצר ולאפיין גבישי פלטינום אחידים
בגודל של 2-3 ננומטר. כך מפרסם כתב העת המדעי היוקרתי "סיינס" בגיליונו האחרון. הגילוי יאפשר בעתיד להכין זרזים (קטליזטורים) יעילים יותר ולחסוך באנרגיה ובהוצאות ייצור בתעשייה. כל חלקיק הוא גביש בודד (חד-גביש) של פלטינום, בעל יכולת קטליטית (היכולת לזרז ריאקציות כימיות) מוגברת. החלקיקים הוכנו בידי השותפים למחקר, פרופסור מתיאס בלאוף והדוקטורנט מרק שרינר מאוניברסיטת ביירוט מגרמניה, ואפיונם המדויק נעשה על ידי פרופסור ישעיהו טלמון מהפקולטה להנדסה כימית וד"ר ירון קאופמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון.
קישור למאמר
החלקיקים הוכנו וקובעו על "מברשות", העשויות מולקולות של פולימר טעון על גבי חלקיקי פוליסטירן (סוג של פולימר). בשלב ראשון הוכנו ננו חלקיקים של סגסוגת זהב ופלטינום, ומהם הומס הזהב על ידי יוני ציאניד, כך שנותרו ננו-גבישים של פלטינום. חלקיקי הפולימר עם הננו-חלקיקים המתכתיים אופיינו בתרחיף מימי על ידי מיקרוסקופית אלקטרונים חודרת בטמפרטורות נמוכות. ננו-חלקיקי הפלטינום אופיינו על ידי מיקרוסקופית אלקטרונים חודרת, בעלת כושר הפרדה אטומי, שהראתה את סידור אטומי הפלטינום בננו-גבישים.
תמונת מיקרוסקופית אלקטרונים חודרת בכושר הפרדה אטומי, המראה אטומי פלטינום בודדים (הנקודות הכהות) בתוך ננו-גביש (צילום: ד"ר ירון קאופמן במיקרוסקופ "טיטן" של הטכניון)
ד"ר שרינר שהה בטכניון במשך ארבעה חודשים לצורך העבודה, בתמיכת מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון וקרן מינרבה. במהלך התקופה, נעזר במעבדות למיקרוסקופית אלקטרונים של הטכניון ובציוד המתקדם והניסיון של מדעני המוסד. לחלקיקי הפולימר, עם הננו-חלקיקים של הפלטינה, יציבות גבוהה ויכולת קטליטית מצוינת בריאקציות הידרוגנציה (הוספת מימן למולקולה) בפזה מימית. הגילוי יאפשר בעתיד להכין זרזים (קטליזטורים) יעילים יותר ולחסוך באנרגיה ובהוצאות ייצור בתעשייה.
הגילוי יאפשר להכין זרזים יעילים יותר לתעשייה
צילום: gettyimages imagebank
