משרד המשפטים מציע: חשודים לא יזוהו יומיים
על-פי תזכיר חוק של משרד המשפטים, ייאסר פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום במשך 48 שעות - על מנת שיוכל לבקש את איסור פרסום שמו
בשורה טובה לחשודים בפלילים, בשורה רעה לכתבי הפלילים: אחרי יוזמות החקיקה, שביקשו לאסור פרסום שמות חשודים עד להגשת כתב אישום, גיבש משרד המשפטים הצעה משלו, לפיה ייאסר פרסום שמו של חשוד למשך 48 שעות - על מנת שיוכל לבקש במהלך זמן זה לאסור את פרסום שמו. כך עולה מתזכיר חוק שהפיצה הערב (יום ג') מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
תזכיר החוק הוא השלב הראשון המתבצע במשרד ממשלתי לפני גיבוש הצעת חוק שתועלה בכנסת. התזכיר מופץ לגורמים שונים ואף לציבור, שנותן הערות ותיקונים לגביו.
בתזכיר, שחיברה עורכת דין יפעת רווה, מוצגים מספר חריגים לכלל שהוצע, למשל פרסום שמו של איש ציבור, דבר שעשוי להוות במקרים מסויימים שיקול לפרסום מיידי, שיגבר על הנזק העלול להיגרם לאותו אדם. לטענתה, עניין ציבורי מיוחד יכול להתעורר בשל מהות המעשים שהחשוד נחשד בעשייתם או בשל זהותו.
חריגה נוספת מהכלל, על-פי רווה, היא כאשר פרסום שם החשוד חיוני ודחוף ופנייה לבית המשפט עלולה לעכבו. לדוגמה, מקרה שבו מדובר בחשוד בעבירות מין, שפרסום שמו עשוי לעודד אזרחים נוספים להתלונן נגדו. דוגמה אחרת היא כשהחשוד נמלט וקיים חשש שיפגע באנשים נוספים.
פרסום השם עשוי להתבצע לבקשת החשוד, שסבור שפרסום שמו עשוי לסייע להגנתו. רווה ציינה בתזכיר כי בעקבות החוק, עשויה להיות עלייה מסויימת במספר ההתדיינויות בבתי המשפט בנושא איסור פרסום, אך לא ניתן בשלב זה לאמוד את היקפה והשפעותיה.
רווה אף מציינת בתזכיר את המלצות הוועדה לבחינת ההסדרים בעניין פרסומים מחקירות המשטרה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד שהגישה את מסקנותיה בשנת 2000.
מטרת עבודת הוועדה היתה לאזן בין זכות הפרט לשמירת כבודו ושמו הטוב, זכות הציבור לדעת והאינטרס הציבורי בניהול חקירות.
לדברי רווה, נקודת המוצא בהמלצות רוב חברי הוועדה הייתה שיש להימנע בכלל מפרסום שמו של חשוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום, שכן ברוב תיקי החקירה החשודים אינם מוכרים. לעומת זאת קבעה הוועדה, כי אישי ציבור צריכים להיכלל בקטגוריה שונה ויש מקום ליידע את הציבור על חשדות שעולים נגדם כבר בשלבים הראשונים של החקירה.
עם זאת, קבעה רווה כי לעתים מתפרסם שמו של חשוד בטרם הספיק לבקש את איסור פרסום שמו. מצב זה מרוקן מתוכן במקרים רבים את האפשרות לבקש איסור פרסום ועלול לגרום לחשוד נזק בלתי הפיך, שעלול להיות חמור במיוחד אם מתברר כי החשד היה מוטעה.
