הנה לכם ידיעה ראשונית אך די צפויה: בעקבות מלחמת עזה והמצב הכלכלי הרעוע, אמנים רבים מעבר לים, שתכננו לפקוד את ישראל בשנה הקרובה, ביטלו בינתיים את בואם. זה לא משתלם, לא לעניין ולא ממש בטוח. אמנם המפיקים הישראלים עובדים במרץ כדי לחזור לשגרה, אבל ימים יגידו מה יביא איתו הקיץ המתקרב.
אחת הלהקות שצפתה בטלוויזיה במלחמה בישראל בעודה מתכוננת להגיע לכאן, היא "נו יוס פור א ניים" (No Use For A Name),
אחת מלהקות הפאנק-רוק הגדולות והטובות בעולם, שתופיע במועדון הבארבי בתל-אביב ב-19 וב-20 בפברואר.
סליי (שני משמאל) והלהקה. לא מודאגים (צילומים: Kristen Wright)
"בהתחלה דאגנו ושמענו על כך הרבה", אומר זמר הלהקה טוני סליי, בראיון בלעדי ל-ynet, מאיינדהובן, "אבל נראה שעכשיו קצת יותר טוב. אני לא מודאג, כדאי שאהיה?".
ממש לא.
"אף אחד מישראל לא אמר לי שלא לבוא בגלל המצב הבטחוני. אנחנו מאוד מתרגשים, לא רק מההופעה, אלא גם מלראות את המקום בעיניים. אף פעם לא הייתי שם ואני מאוד שמח, כי יש אנשים שמעבירים את כל החיים בלי להצליח להגיע לאן שרצו".
"נו יוס" היא אחת מלהקות הפאנק-רוק הוותיקות שקיימות ופועלות בהצלחה בסצינה הבינלאומית. היא החלה את דרכה בסוף שנות השמונים ועם השנים הפכה לאחת הלהקות הפופולריות בתעשייה. בדרך התחלפו כמה מהחברים, ביניהם גיטריסט הלהקה לשעבר, כריס שיפלט, שהוא כיום הגיטריסט המפורסם של להקת "פו פייטרס". עד היום הוציאה הלהקה יותר מעשרה אלבומים ובשנה שעברה שיחררה אוסף סינגלים לציון 20 שנה להקמתה.
במהלך עשר השנים האחרונות הלהקה הוציאה אלבומים בחברת התקליטים "Fat Wreck",
שבבעלותו של זמר להקת "NOFX", פאט מייק. בשנה שעברה, "NOFX" היו כאן בבארבי ואם
נשתמש בהופעה שלהם כמדד
למה שעשוי לקרות בהופעות של "נו יוס", חובבי הלהקה צפויים לקבל מנה גדושה של פאנק-רוק מלא באנרגיות טעונות ומוזיקה בועטת, באווירה שמחה.
לישראל תגיע "נו יוס" בעקבות האלבום האחרון שלה, "The Feel Good Record Of The Year" (בתרגום חופשי "האלבום הכי כיפי של השנה"). זה אלבום מצוין (ומומלץ ממנו במיוחד "The Feel Good Song Of The Year"),
שנושא שם מצחיק וציני, כיאה להומור הלהקה. רוב המבקרים בעולם אהבו את האלבום והעתירו עליו שבחים, אבל גם אם לא היו מסתדרים איתו, היתה הכותרת של האלבום מחייבת אותם לשבח.
"הסצינה נבנתה סביבנו, לא בנינו אותה בעצמנו"
סליי מודה שאף פעם לא חשב על כך שהשם המצחיק יכול לשים מבקרים בפינה. "האמת שזה בכלל משפט שמבקרים המציאו", הוא צוחק, "מה שטוב בעיניי הוא שאחרי שמקשיבים לאלבום, מבינים שהשם מאוד סרקסטי. יש הרבה אנשים שלא הבינו את זה ושאלו אותי 'למה קראת לזה כך? זה ממש לא פאנק-רוקי מצידך'. אז תבינו, זו בדיחה".
זו היתה הפעם הראשונה שהלהקה עבדה על אלבום עם ביל סטיבנסון, לשעבר מתופף "בלאק פלאג" ואחד ממפיקי הז'אנר הגדולים בעולם. סטינבסון גם אחראי לשני האלבומים האחרונים של הלהקה הישראלית "Useless ID".
"לקח לנו בערך שמונה או תשעה חודשים להקליט את האלבום", נזכר סליי.
"זה היה תהליך ארוך אבל היתה לנו תחושה טובה. לא היה רגע שהרגשתי שזאת עבודה קשה ואני חושב שזה עובר גם באלבום. מבלי לזלזל בבריאן גרין, המפיק שעבד איתנו הרבה שנים, ועם כל אהבתי אליו, אף פעם לא עבדנו עם מפיק כל כך מעורב כמו ביל. הוא מכיר בשיר כל דבר שנכנס אליו. ברגע מסוים הוא נטל מאיתנו את השליטה וזה היה נהדר. יכולתי להתרכז בלהקה ובשירים".
אחרי כל כך הרבה שנים בסצינה, יש לכם כיום תחושת אחריות כלפי להקות בז'אנר?
"לא ממש. אנחנו בסך הכל להקה ואנחנו מרגישים יותר שהסצינה שנבנתה סביבנו. אנחנו לא מרגישים שבנינו אותה בעצמנו. תמיד היינו להקה שיודעת ומרגישה שהיא השיגה הכל בעצמה. כשאתה בדרכים, כל מה שיש לך זה אותך ואת הקהל".
במבט לאחור, יש דברים שאתה מתגעגע אליהם מתחילת הדרך?
"אני די מתגעגע אל הלא נודע. הפעם הראשונה שמגיעים למקום חדש זו הפעם המרגשת ביותר. בגלל זה אנחנו להוטים להגיע למקומות חדשים בעולם. כמו שעשינו לפני הרבה זמן עם אירופה וכמו שאנחנו עושים עכשיו עם ישראל. אלה דברים שתזכור תמיד. לפני הרבה שנים הרגשנו ככה לעתים קרובות, אבל היום אנחנו כמעט ולא חווים את זה".
כאזרח אמריקאי וגם כמנהיג להקת פאנק-רוק, סליי עקב כמו כולם באדיקות רבה אחרי מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות. הלהקה, יחד עם להקות רוק ופאנק אחרות, לקחה חלק באוסף "רוק נגד בוש", מיזם של פאט מייק וחברת התקליטים שלו, שיצא בשנים האחרונות בשני חלקים. עכשיו הוא רוצה, כמו אמריקאים רבים, להביט לעבר העידן החדש.
"הצבעתי עבורו", הוא אומר על ברק אובמה, בשיחה שנערכה יומיים לאחר טקס ההשבעה. "למרות שאני לא באמת יודע איזה שינוי הוא יביא. אנשים אומרים הרבה דברים בשביל להיבחר. כל מה שהוא אומר כרגע זה רק מילים. אני כן חושב שזה צעד גדול עבור ארצות הברית, שיש לה נשיא שחור. היינו כל כך נאיביים במשך כל כך הרבה שנים. זה שינוי גדול עבורנו.
"אבל לצערי, גזענות היא עדיין חלק מאוד גדול מהתרבות שלנו. ראיתי בהפגנות בקמפיין של ג'ון מקיין ילדות בנות עשר שקוראות לברק אובמה קוף ועוד כינויים כאלה. הצד הגזעני של אמריקה מאוד חי. אבל זו התחלה אדירה שאובמה נכנס לבית הלבן. הבעיה הגדולה שלו זה שיש לו את החורים הכי גדולים לתקן, יותר מכל נשיא אחר של ארצות הברית, אחרי שמונה שנים של ממשל בוש".
