אני לא רוצה להשאיר אחריי צאצאים קירחים
בהחלטה מודעת לחלוטין, תוך נבירה אינסופית בתת מודע, בחרתי לפני מספר שנים - אני לא רוצה להיות אבא. כתוצאה מכך, קשה לי למצוא בת זוג. דרושה: אהבה ללא ילדים
עד שיגיע השינוי הזורם אל תוך חיי, אם בכלל, קיבלתי החלטה לפני מספר שנים: אני לא רוצה להביא ילדים לעולם. בהחלטה מודעת לחלוטין, תוך נבירה אינסופית בתת מודע, בחרתי - אני לא רוצה להיות אבא. אני לא רוצה להשאיר אחריי צאצאים קירחים.
לא מעט נכתב על הנושא. להביא ילדים לעולם זה אגואיזם? לא להביא ילדים לעולם זה אגואיזם? ילדים הם שמחה? ילדים הם נטל? יש בי רצון עז להותיר משהו משמעותי על הכדור הזה, כל עוד גורל המשך הדורות לא יצטרך לבוא מחדר המיטות שלי. אני רק רוצה להזכיר במילה או שתיים את ההשלכות כבדות המשקל הנובעות מהחלטה שכזאת - קשה למצוא אהבה.
ילדים אני לא רוצה, אבל לאהוב אני רוצה. מאוד. אילו הייתי גר באיטליה, ספרד, גרמניה, או סתם קופא היכנשהו בצפון אירופה, הייתי אחד מיני רבים. הנורמה לא להביא ילדים פושה שם ברחבי היבשת, לא נזכיר סטטיסטיקות, רק לסבר את האוזן המוני זוגות מסיימים את חייהם מבחירה ללא ילדים. משפחה מרובת ילדים ברוסיה או גרמניה מכילה, תאמינו או לא, ילד אחד שלם. אבל במדינתי אני חי, אני אפילו משוגע כזה שאוהב לחיות במדינתי.
מישהי לרוץ איתה מרתון ולשפוך רק איתה לשווא את זרעי
יש לכך מחיר. הכרתי לא מעט נשים בימי חיי, ואף אחת לא העלתה בדעתה לסיים את חייה ללא ילדים. יותר מזה, תמיד נתקלתי בתופעה על טבעית של גבות שמורמות לכיוון אטמוספרות חיצוניות כשהיא שומעת שאין בכוונתי להיות אבא. כמובן, כל פגישה כזאת נידונה לכישלון מראש, אלא אם כן המטרות הן שפיכת זרע לשווא. אבל מישהי לרוץ איתה מרתון ולשפוך רק איתה לשווא את זרעי - לא מצאתי.
אני שם את נפשי בכפי פה כשאני כותב על סטיגמה מקובלת במחוזותינו, לפיה נשים שאינן רוצות להביא ילדים לעולם ככל הנראה מבקשות בתת המודע להפסיק חוסר הצלחה גנטית מסוימת שקשורה בעיקר למוטיב חיצוני. אני מודה שבכל 35 שנות חיי פגשתי רק אשה אחת שהצהירה בנחישות על אי רצונה בילדים, ותאמינו לי, כל ילד אופציונלי שלה היה רוצה את יופי עיניה. היא מיגרה מראשי את הסטיגמה, בנוסף לעובדה שאני מטבעי ואופיי תמיד טוען שסטיגמות הן אווילוּת לשמה.
אני פונה אם כן לנשים נאות מראה וגזרה שאינן מעוניינות בילדים - השמיעו קולכן, הראו את זיו פניכן, או לפחות תרשמו בעמודה של "מעוניינות בילדים" באתר ההיכרות את המילה "לא", כדי שנוכל, אני ושכמותי, לאתר אתכן.
אולי זה כוחו של הטבע להמשיך את הדור, ואולי התנייה חברתית חזקה שעוד לא בשל זמנה להשתחרר לחופשי, אבל כבר הוכחנו שמה שאירופה יכולה לעשות (טוב, חוץ מכדורגל) גם אנחנו יכולים.
בינתיים, כמו במשחק דוקים מותח, אסיר את כל המקלות הצבעוניים עד שאגיע לשחור היחיד והמיוחל.
האימייל של שרון
