שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בגלל זיהום הקרקע תעוכב הבנייה במתחם תעש
    בית המשפט המחוזי בת"א בלם את התוכנית לבנות 23 אלף יחידות דיור במתחם תעש ברמת השרון, והורה לבצע סקרי קרקע עדכניים כדי לקבל תמונה מדוייקת באשר לחומרים מסוכנים בקרקע ובמי התהום. בית המשפט: ההחלטה להפקיד את התוכנית לוקה בחוסר סבירות

    שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה גדות, הורתה למוסדות התיכנון ולמנהל מקרקעי ישראל שלא לקדם את התוכנית להפיכת מתחם תעש ברמת השרון לאזור מגורים, תעשייה ושירותים, לפני שייערך סקר מקיף למיפוי זיהום המים והקרקע באזור. החשש הוא שהקרקע במתחם, שמשתרע על פני כ-7,500 דונם, רוויית חומרים מסוכנים כתוצאה מפעילות תעשייתית רבת שנים של מפעלי תעש במקום.

     

    בכך קיבלה השופטת את עתירתן של עמותת "אדם טבע ודין" ועמותת "אחלה - איכות חיים לתושבי השרון" נגד עיריית הרצליה, המועצה האזורית דרום השרון, רמת השרון והוד השרון. העיריות פועלות מזה תקופה ארוכה כדי לנצל את פנינת הנדל"ן שגובלת בשטחן, ולהפוך אותה למתחם מגורים יוקרתי שיכלול כ-23 אלף יחידות דיור.

     

    עוד על הזיהום בתעש:

     

    לפני למעלה מעשור החליטה המדינה לפנות את מתחם תעש ברמת השרון, ולטהר את השטח בו פעלו מפעלים שהשתמשו, בין היתר, במתכות כבדות, חומרי נפץ, רעלים ודלקים. התיכנון היה לממן את הפעולות היקרות של טיהור הקרקע באמצעות שיווקה במחיר גבוה בשל מיקומה המבוקש.

     

    אלא שבפועל לא בוצע סקר שבדק את היקפי הזיהום, אופיו ומיקומו. בוצע, בין היתר סקר זיהום מים אך ממצאיו טרם גובשו. למרות הנתונים הלוקים בחסר, הוועדה המחוזית שאחראית על הפרויקט המשיכה בקידומו והורתה על הפקדת תוכנית הבניה.

     

    העמותות טענו בבית המשפט כי הוועדה המחוזית החליטה על קידום התוכנית מבלי שיהיו בפניה נתוני אמת עדכניים ומלאים אודות מיקום זיהומי הקרקע וזיהומי מי התהום במקום, סוג החומרים המסוכנים, כמותם וריכוזם, ומבלי שנקבע דרכי הטיהור, אמצעי הטיהור ומקורות המימון לכך. עוד טענו העמותות כי מדובר בתוכנית רשלנית אשר בידי מתכנניה לא היה קיים מידע מוסמך ומלא על הסיכונים שבמקום.

     

    השופטת קיבלה את עמדתן וקבעה כי ההחלטה להפקיד את התוכנית בעניין הבנייה במקום לוקה בחוסר סבירות נוכח היעדרה של תשתית עובדתית מהימנה, ראויה ומספקת בנושא זיהום המים והקרקע - ולכן דינה להתבטל. היא קבעה עוד כי סקרי הקרקע שנעשו עד כה הינם היסטוריים ובלתי מספקים, ופסקה תשלום הוצאות משפט בסכום של 30 אלף שקלים על הנתבעות.

     

    העותרים: "אין קיצורי דרך בתיכנון"

    ב"אדם טבע ודין" ברכו על ההחלטה. "בית המשפט קבע כי הדאגה לבריאות הציבור והטיפול בזיהום קרקע ומים הם תנאי בסיסי לקידום תוכניות בניה... ההחלטה שמה קץ לתפיסת עולם מעוותת, לפיה המדינה יכולה לקדם תכניות בנייה על קרקעות שזיהמה במשך עשרות שנים, תוך פגיעה בבריאות הציבור, לפני שהכירה בחובתה לטפל בהן". בעמותה ציינו כי בישראל ישנם כיום רבבות דונמים של קרקעות שאינן מנוצלות כתוצאה מזיהום לאורך שנים, ולטענתם המדינה מתנערת מאחריותה לדאוג לשיקומן.

     

    עו"ד ענת בירן, שייצגה את עמותת התושבים "אחלה", אמרה בתגובה כי היא רואה בהחלטה מסר חשוב בדבר נכונותו של בית המשפט לבקר החלטות של מוסדות התכנון ולא לקבלן כמובן מאליו. "כעת ברור שלא ניתן לעשות קיצורי דרך בתכנון, במיוחד כשמדובר בקרקע גדולה ומזוהמת בסדר גודל זה. אני מקווה שהמדינה תאמץ את פסק הדין ותבצע את סקר הקרקע המלא לטובת כל הגורמים".

     

    ממנהל מקרקעי ישראל נמסר כי מטרתם זהה למטרות העותרים ואף מחמירה יותר. "איננו מסתפקים בסקר קרקע; מטרתנו היא להביא לטיהור מלא של הקרקעות המזוהמות באופן המהיר ביותר לטובת התושבים.

     

    "עיכוב הפקדת התוכנית עד לסיום סקר הקרקע תעכב את הטיהור למספר שנים, ומי שייפגעו יהיו התושבים. ללא הפשרת חלקים מהקרקע לבנייה לא יימצא פיתרון למימון טיהור הקרקע - תהליך שעלותו מיליארדי שקלים. החלטת בית המשפט עלולה להשאיר את מפעלי תעש במקומם יחד עם הזיהום, ואולי עם סקר קרקע - אך ללא אפשרות לממן את הטיהור".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בגלל זיהום הקרקע תעוכב הבנייה במתחם תעש"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים