אילו בעיות מחכות לשר החינוך הבא?

אז רגע האמת, חברים, הגיע, וגם הזמן להסתכל למציאות בעיניים.

מצבה של מערכת החינוך מעולם לא היה רע יותר: תלמידי ישראל רושמים הישגים נמוכים במבחנים הארציים והבינלאומיים, המחסור במורים קריטי, האלימות גוברת, כמו גם הפערים בין המרכז והפריפריה, ומשבר האמון של הציבור במערכת החינוך עמוק מתמיד.

סביר להניח כי השר שימונה לתפקיד אינו מודע לעומק הבעיות ולהיקפן, וכתוצאה מכך, לעוצמת הציפייה לתיקון ולשינוי. ביקשנו, אם כן, מאנשי חינוך מובילים לציין את הבעיות הבוערות ביותר שבהן יש לטפל ולהציע אפשרויות לפתרון.

הבעיה: אין חינוך חינם

מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, תוהה לאן נעלמו היוזמות להנהיג חוק חינוך חינם וקובל על כך שהורים נדרשים לשלם סכומים גבוהים במהלך שנת הלימודים.

הצעה לפתרון: אפליה מתקנת וביטול תשלומי הורים

ד"ר קדמן סבור כי על השר החדש ליישם לאלתר את חוק חינוך חובה חינם עד כיתה י"ב ולבטל את הרעה החולה, לדבריו, הידועה בשם תשלומי הורים ואשר גורמת בפועל להחלשת החלשים ולהפרטת מערכת החינוך. עוד סבור קדמן כי לצד אחות בית הספר יש להשיב אל המערכת גם את האהבה שכבר אינה מאפיינת אותה. לדבריו יש לבצע בזירה זו אפליה מתקנת אמיתית ולא מדומה. גם צביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט, מדבר על הצורך ברצף חינוכי מגן הילדים ועד התיכון, לצד טיפוח סביבה לימודית המחזקת את תחושת השייכות והאהבה של התלמיד, כאלמנט מחויב המציאות במערכת חינוך מתוקנת.

הבעיה: היעדר חדשנות

התלמידים בישראל אינם מפונקים, בלשון המעטה, בדרכי למידה הנשענות על התקדמות טכנולוגית, ולכן אינם מוכשרים מספיק לחיים בעולם המשנה את פניו ואת צרכיו, אומר פרופסור אדיר כהן, ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל. גם מנכ"ל אורט, צביקה פלג, סבור כי המערכת אינה מעניקה די חשיבות לנושא המדע והטכנולוגיה.

הצעה לפתרון: מענה טכנולוגי

"מערכת החינוך הנכנסת תהיה חייבת למצוא מענה ולספק פתרונות לצורך להכשיר את התלמידים לחיים ולתפקוד בעולם שמשנה את פניו‭,"‬ מסביר פרופ' כהן. "הצורך הוא לא רק בכינון חידושים טכנולוגיים, אלא בגיבוש תפיסת חינוך חדשה".‬

הבעיה: כיתות הטרוגניות ומאוכלסות מדי

האכלוס הבלתי אפשרי של 40 תלמידים בכיתה, במיוחד בחטיבות הביניים, הופך את ההוראה והלמידה לבלתי אפשריים. הכיתות צפופות מדי, המורה אינו מסוגל לתת מענה לכל תלמיד. כך נוצרים פערים והחלשים הולכים לאיבוד. לצד זאת, קיימת בעיית הכיתות ההטרוגניות, שהביאה לפגיעה בחינוך הטכנולוגי ולניתוב כל התלמידים לחינוך עיוני, ורק מעצימה את הפערים ויוצרת בינוניות. מדיניות זו נכשלה, והראיה לכך היא שכ‭50-‬ אחוזים מבוגרי המערכת מסיימים ללא תעודת בגרות וללא מקצוע כלשהו.

הצעה לפתרון: מסלולים טכנולוגיים בכיתות קטנות

על השר הנכנס לפעול לצמצום מספר התלמידים בכיתה, ולשנות את מדיניות משרד החינוך, שהעלימה את החינוך הטכנולוגי. עליו להחזיר מאות אלפי שעות לימוד טכנולוגי שקוצצו במהלך העשור האחרון מהמערכת.

הבעיה: פערים בין מרכז לפריפריה

"סוגיית המחסור במורים (ראו משמאל) וכתוצאה ממנה הצניחה בהישגים והתגברות האלימות בבתי הספר בעייתית שבעתיים כאשר בוחנים אותה בהקשר לפערים החינוכיים העמוקים הקיימים בין המרכז לפריפריה, אומר פרופ' אדיר כהן. גם פרופ' זמירה מברך מוטרדת מאוד מהפערים הגדולים בחינוך: "נתונים לאומיים ובינלאומיים מצביעים באופן ברור על כך שהפערים במדינה הולכים וגוברים וזוהי סכנה מיידית מבחינה חינוכית‭,"‬ אומרת פרופ' מברך. "הפערים אצלנו מהגדולים בעולם כשאחוז החלשים גבוה מאוד והמצטיינים מעטים. זה מצב מסוכן שאסור שיימשך‭."‬

הצעה לפתרון: "סל תלמיד" אחיד

בניסיון לגשר על הפערים האדירים הקיימים כיום בחינוך בין מרכז לפריפריה מציע הרב שי פירון לשר הנכנס ליישם "סל תלמיד" אחיד, שיביא בחשבון את ההשקעה של הרשויות המקומיות ובכך "ימנע קיפוח נורא בין תלמידים המתגוררים ברשויות מבוססות לבין רשויות בפריפריה‭."‬ באשר לטיפול בבעיית המצטיינים אותה סימנה פרופ' מבורך, אומר צביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט, כי "יש להעצים את החינוך לערכים ולמצוינות".‬

הבעיה: מחסור במורים

"בעבר יכולתי לבחור מורה מתוך שבעה-שמונה אנשים שהציעו עצמם לתפקיד, ואילו כעת אין לי אפילו מורה אחד מועמד‭,"‬ קובל יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר התיכוניים, ד"ר אריה לוקר, "לצערי, אין לנו דור ממשיך של מורים וגם בוגרי אוניברסיטאות בעלי תעודות הוראה אינם מגיעים ללמד, בשל הדימוי הבעייתי והשכר הנמוך שיש למקצוע ההוראה‭."‬ לדבריו, המחסור העצום במורים מאלץ מנהלים להחזיר לכיתות אנשי סגל שכבר יצאו לגמלאות.

הצעה לפתרון: חיזוק מעמד המורה

שיקום מעמד המורה, העצמת סמכויותיו והעלאת שכר משמעותית, רק הם יצליחו למשוך למערכת כוח אדם איכותי ולמנוע פרישה של מורים איכותיים בשל המצב. לדברי פרופ' אדיר כהן, השר החדש יהיה חייב לדחות את "היוזמות המזיקות‭,"‬ כהגדרתו, של אנשי האוצר המבקשים להצמיד את הכשרת המורים ללימודי התואר הראשון באוניברסיטאות, ותחת זאת להקדיש משאבים להכשרתם של המורים כמחוללי הרפורמה בהוראה.

הבעיה: לאן נעלם מצע החינוך?

מנכ"ל רשת אורט, צביקה פלג, מתכוון להגיש לשר החינוך הטרי תוכנית חינוכית שגיבש יחד עם אנשי צוותו, תחת הכותרת "דרוש מצע חינוכי‭."‬ התוכנית כוללת צעדים אופרטיביים לביצוע רפורמה מקיפה במערכת החינוך, שכן לדבריו ולדברי הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת "הכל חינוך‭,"‬ המערכת נעדרת כל מצע ברור, "ואין שום תוכנית לאומית בהירה ומגובשת המצביעה על הכיוון שאליו הולכת מערכת החינוך‭."‬

הצעה לפתרון: ניסוח חוק חינוך

בעוד פלג מציע להקים "רשות ממלכתית לחינוך‭,"‬ הרב פירון נחוש יותר בניסוחיו ומכריז ש"אם רוצים להציל את מערכת החינוך, יש להוביל לחקיקת חוק חינוך שיעגן את חובת המדינה לחינוך, לתוכניות לימודים ולפיקוח, ובראש ובראשונה יש לקדם תוכנית ליבה לכלל המערכת‭."‬

לדבריו, ראוי ונכון להכריז על העשור הקרוב כעשור החינוך באמצעות ניסוח תוכנית לאומית מגובה בחקיקה ובתקציב רב-שנתי. "מצבה של מערכת החינוך מחייב היערכות מקיפה המבקשת להציב את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי, כדי להבטיח את המשך הקיום של העם במדינה‭,"‬ אומר הרב פירון.

הבעיה: מורים טובים נוטשים

פרופ' תמר אריאב סבורה כי אחד הנושאים שבהם יצטרך שר החינוך הנכנס לטפל בדחיפות יהיה עזיבתם של מורים מנוסים את המערכת. "גם כעת, בתקופת משבר כלכלי, מורים טובים נוטשים את המערכת ונוצר מחסור חמור במורים בתחומי לימוד שלמים‭,"‬ אומרת פרופ' אריאב. "מצבו של כוח האדם בהוראה בכי רע והטיפול בו הוא קריטי‭."‬ לדבריה, תנאי העבודה הפכו בלתי נסבלים, והלמידה היא בכיתות גדולות וצפופות שבהן ילדים רבים בעלי צרכים מיוחדים, שאינם מקבלים מענה.

הצעה לפתרון: מלגות קיום במהלך התואר השני

"הדרך לעודד אנשים טובים ומוכשרים, שכבר החליטו להתמסר להוראה, להישאר במערכת היא להכשיר מורים במסגרת תואר שני ולהעניק להם מלגת לימוד ומלגת קיום". 

רשימת הממליצים:  

• ד"ר אריה לוקר, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר התיכוניים ומנהל תיכון חדרה.
• פרופ' אדיר כהן, ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
• פרופ' זמירה מברך, ראש בית הספר לחינוך ולשעבר המדענית הראשית של משרד החינוך.
• הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת הכל חינוך וראש ישיבה.
• פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל.
• צביקה פלג, מנכ"ל רשת אורט.
• ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד.