"גנבים! מאתיים חמישים שקל!! הם גנבים! הפקחים האלה - כולם מאפיה אחת גדולה!" כך מתלונן היטלר בסרטון הומוריסטי ב-YouTube
, שעלה אתמול (ג') לכותרות לאחר שמרכז הארגונים של ניצולי השואה שלח תלונה רשמית להנהלת האתר בבקשה להסיר את הסרטון, שהוגדר כסאטירי.
"ניצולי שואה שהגיעו לפגישה בירושלים צפו בחומר ופשוט הזעזעו, ואמרו שהם לא מאמינים שישראלים יהודים עשו דבר כזה", אמר אתמול
ל-ynet נציג מטעם הארגון.
יוצרי הסרטון, שמזוהים באתר בשם 2debilim (שני דבילים), כותבים ל-ynet ומתקשים להבין על מה כל הרעש. להלן תגובתם הרשמית למהומה שחולל הסרטון שיצרו.
הרעיון של להשתמש בקטע המדובר ולהוסיף לו כתוביות קומיות שמוציאות אותו מהקשרו המקורי קיים כבר יותר משנתיים באינטרנט. נעשו עשרות גירסאות על נושאים שונים
| רקע |
|
| היטלר מוחה על חניה ביוטיוב - ניצולי השואה מוחים / ארז רונן |
|
סרטון ביוטיוב בו דמותו של היטלר מתלוננת על מצוקת החניה בתל-אביב, פגעה ברגשות ניצולי השואה. ארגון הגג של הניצולים מיהר לשלוח להנהלת YouTube דרישה להסרת הסרטון |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בשפות רבות, כגון "היטלר מתעצבן על חלונות Vista",
"היטלר מזמין פיצה"
"היטלר מגורש מהאינטרנט"
ועוד.
נעשו גם כמה גירסאות בעברית, כגון: "היטלר מתעצבן ששיפרה זכתה באח הגדול",
"היטלר מתעצבן כי הוא חתם קבע בצבא"
(קטע שזכה לצפיות רבות) ועוד. אבל גם הם וגם אנחנו לא המצאנו את הגלגל סאטירה שמשתמשת באלמנטים מהשואה נעשתה רבות לאורך ההיסטוריה.
כבר לפני 70 שנה למשל, צ'רלי צ'פלין
עשה את "הדיקטטור הגדול", סרט באורך מלא (שלימים הפך לאחד הסרטים החשובים בתולדות הקולנוע) שמגחך את דמותו של היטלר
ומציג את כל הסיטואציה של אותה תקופה בצורה צינית וסאטירית. אזכורים קומיים שנוגעים להיטלר ולתקופת השואה מופיעים רבות בטלוויזיה, באינספור תוכניות בידור ומערכונים המשודרים בשעות שיא, גם בטלוויזיה הישראלית.
מה יעזור לו נתיב שלישי באבן גבירול? מתוך הסרטון
אפילו יהודים לא מעטים שחיו באותה תקופה וחוו אותה בעצמם השתמשו בהומור שחור; בשנת 2000 נעשתה עבודת דוקטורט על הנושא
של "ההומור כמנגנון הגנה בשואה" שבו נערכו ראיונות עם ניצולי שואה רבים שסיפרו כיצד הם
השתמשו בהומור כדי להתגבר על מצבי המועקה.
הופתענו לגלות שמכל הסרטונים בסגנון הזה שפורסמו באינטרנט דווקא הסרט שלנו פתאום חולל סערה שכזו. מעניין להבחין שמעבר לזה שהוא העלה את נושאי החנייה בתל אביב לשיח הציבורי (יותר מאשר כל נסיון אחר לעשות זאת) הוא גם העלה את הנושא של טאבו וגבולות בהומור.
על אף שקיבלנו תגובות משני צידי המתרס רק חלק קטן מהתגובות הגיע מאנשים שחושבים שהקטע אינו יאה, הרוב המוחלט של התגובות שקיבלנו (וניתן לקרוא אותן בדף הסרט) הגיע מאנשים שהבינו שהקטע הוא הומוריסטי וסאטירי ונהנו ממנו מאוד.
לא הייתה לנו כל כוונה לפגוע באוכלוסיה כלשהי, כל מטרת הקטע הייתה לבדר. בסופו של דבר, הקטע -צוחק על היטלר- ומגחך את דמותו. הניגוד המובהק בין מה שמופיע בטקסט הכתוביות לבין הסיטואציה המוצגת הוא מה שיוצר ומדגיש את ההומור, כמו בכל סאטירה טובה.
