לאדוני באהבה: עסקית ב"כתית"
החזרה לכתית אחרי זמן רב השתלמה: העסקית החדשה עומדת בסטנדרטים של הזיכרונות. אמיר קמינר מפרגן

במהלך העשור בו פועל המדור הזה פירגנתי לא אחת לשף מאיר אדוני ממסעדת כתית. אהבתי את החיבור שהוא עושה בין המטבח המרוקאי שעליו גדל לבין הבישול הצרפתי, את החושניות של מאכליו, ואת נכונותו להעז ולצאת להרפתקאות. עקבתי אחר מפת נדודיו, שהחלה בכפר רות, עברה דרך מבנה טמפלרי סמוך לנצר סירני, והסתיימה בבניין מקומר מלפני כמעט מאה שנה בפאתי שכונת נווה-צדק התל-אביבית.

 

במשכנה הנוכחי הפכה כתית לאחת המסעדות היקרות בישראל, ובתקופה האחרונה קצת זנחתי אותה, מאחר שהפכה פחות נגישה מבחינתי, גם כי אני לא ממש מתלהב מהכיוון שאליו פנה אדוני: טרנד הבישול

 

המולוקולרי המתחכם – שתוצאותיו אמנם מרהיבות ולעתים מענגות, אבל הוא גם יכול להיות פלצני וביזארי.

 

החודש החליטה כתית, כדי להתאים עצמה לימי המיתון, להנהיג ארוחת צהריים מהירה וקלילה שנועדה לקרוץ לאנשי עסקים קצרי זמן, והיא גם קצת יותר זולה מהנהוג שם. בארוחה החדשה תקבלו תמורת 117 שקל שתי מנות ראשונות, או ראשונה וקינוח. בשני המסלולים יוגשו לכם גם לחמים נפלאים, מרענני-חך משובחים וספלון מרק.

 

כדי לבדוק אם הקונספט עובד נטלתי את שתי חברותיי למסדרון המערכת, העורכות י' ו-א‭.'‬ בדרך-כלל קשה לגרור את שתי הלחוצות והעמוסות מחוץ לבניין, אבל כשהן שמעו את מילת הקוד כתית, הן נטשו בלי שמץ התחבטות את לשכותיהן. אחרי שהגברות בחנו את הלוקיישן ואת הסועדים המבוססים, הן צללו לתוך התפריט. י' הלכה על הקלאסיקה של אדוני, לה היא שומרת אמונים: גלדי בצל שמולאו בבשר טחון, צנוברים וחצילים. קולות העונג לא הותירו ספק – המנה עמדה בסטנדרטים של הזיכרונות. הסביצ'ה אינטיאס היה גאוני, משיאי הארוחה. ולא מעט גורמים אקזוטיים הפכו אותה לכזאת – מאפונת ווסאבי וג'ינג'ר ועד קרם קוקוס ופולי אדממה.


(צילום: שלום בר-טל)

 

החתום מעלה לגם מרק ערמונים קטיפתי, שכלל את התרכובת המרתקת הבאה: מילפיי לפת צלויה ומופתית, בשר סרטנים, אגוזים, תפוחי עץ, חבושים, צימוקים וטימין. המישמש השתלב בצורה הרמונית, ורק חבל שהמרק המצוין הגיע לשולחן צונן במקצת. גם שקדי העגל הנימוחים והטובים בגריל פחמים לא נחתו רותחים. המלצר היעיל הסביר שככה זה צריך להיות. אני אוהב את המנות שלי חמות יותר.

 

א' בחרה את המסלול השני: לפתיחה היא נטלה פילה עגל כבוש, שהדגים את הכיוון החדש ביצירתו של אדוני. לא היה שום קשר בין מה שדמיינו כשקראנו את התפריט (מוגש עם סלט חורפי של ארטישוק, פול ירוק, פלפל שושקה, חומוס קלוי, כוסברה ועוד ועוד) לבין הנעשה על הצלחת, שהייתה מקושטת באסתטיות מופלאה. א' התלהבה מהטיפול

 

המיוחד בירקות. לטעמי, המרכיבים לא ממש השתלבו, וגם הבשר היה סתמי ולא מרגש. מבחינתי, זאת הייתה אכזבה בלתי צפויה. לקינוח נקבה א' בשם קורמוסקי,

ומהמטבח הגיעה צלחת ועליה מאפה וניל בפירורי בריוש, טראפל אקזוטי של שוקולד מריר, בראוניז ואגוזי לוז ובננות מקורמלות, ושוט פופקורן וקציפת קרמל מלוח. החברות הסתערו על היצירה, וכבר מזמן לא שמעתי אותן עולצות ככה. הן מילמלו שרשרת סופרלטיבים, ורק אני חירבתי את החגיגה כשהבעתי הסתייגות מאחד השוקולדים. הוויכוח הקולני הגיע לשיאו בסוגיית הפופקורן. לטעמי הוא היה משונה, בעוד הגרציות פסקו שהוא נשגב. "אדוני מצליח להעיף אותנו‭,"‬ סיכמו.

 

ולמרות השגותיי, אחתום בהצהרה: אם יש מסעדת-על אחת שחשוב לסייע לה לשרוד ולמנוע את סגירתה בימי המיתון, זוהי כתית.

 

"כתית", היכל התלמוד ‭,4‬ תל-אביב, ‭03-5107001‬

 

מחיר העסקית: 117 שקל

מטבח: שף

ואם חורגים מהדיל: אלכוהול ועוד קינוחים

שעות: א‭-'‬ה' ‭15:00-12:00‬

חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החנייה באזור (בתשלום)

ציון: 9 (בסולם מסעדות שף יוקרתיות)

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה לאדוני באהבה: עסקית ב"כתית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet ספיישל