"הישרדות" - גרסת המציאות

"זה המקום הכי נמוך, מפה לא נופלים, מכאן צריך רק להמשיך להתקדם למעלה", כך מתאר גיל-עד חריש, מנהל עמותת לשובע את ה"גגון" - מעון זמני לכל נזקק, המשמש בית לדרי רחוב שאין להם קורת גג אחרת. כתחליף לספסל בשדרה, הקימה "לשובע" ב-1986 ביפו את "הגגון" הראשון. לנוכח העליה המדאיגה במספר דרי הרחוב, נפתח ב-2002 מעון נוסף לדרי רחוב בתל-אביב, ומעון נוסף לנשים דרות רחוב יפתח לאחר הפסקת פעילות קצרה, בקרוב.

בשלושת מעונות "גגון" מקבל כל דר רחוב באשר הוא, ללא קריטריונים, ללא כל תשלום, שאלות או הגבלת זמן, מיטה נקיה, בגדים נאותים, מקלחת חמה, ארוחות סדירות, טיפול רפואי וטיפול שיקומי על-ידי עובד סוציאלי מטעם העירייה. עם תום הטיפול מופנה החוסה במעון למסגרות אחרות - דיור מוגן, בתי חולים פסיכיאטרים, בתי אבות, מוסדות גמילה, ולעיתים גם חוזר לחיק משפחתו, שהקשר עמה נותק זה מכבר.

במעונות מתגוררים כיום כ- 80 דרי רחוב לשעבר. בגגון הגדול והצפוף יותר לנים מידי לילה בין ארבעים לחמישים איש המצטופפים במיטות קומותיים דחוסות. "כשיש גשם וקר מגיעים עשרות נוספים, אנחנו מארגנים להם מזרונים על הרצפה, אף אחד לא נשאר בחוץ" אומר חריש. המעונות ובתי המחסה פועלים בשיתוף פעולה עם היחידה לדרי רחוב של אגף הרווחה בעיריית תל-אביב ותחת פיקוחה. בכל מעון מנהל ואב-בית במשרה מלאה, יתר העוסקים במלאכה הם מתנדבים.

"אם לא היה גגון הייתי ממשיך ברחוב, בלי אוכל, בלי בגדים, בלי כלום", מודה ד', אסיר משוחרר המתגורר בגגון ביפו וממתין להסדרת חובותיו עם ההוצאה לפועל. "כרגע אני נחשב מנודה, כי אם לא, לא הייתי כאן", מסביר א' מהגגון בתל- אביב, שם גרים רק תריסר דיירים בדירה, והאווירה ביתית ואינטימית בהרבה מהגגון היפואי.

"זה המקום הכי נמוך". הומלס בגגון ביפו.

"הקריטריונים לקבלה כאן הם נקיון מוחלט משימוש בסמים ואלכוהול, ביפו אסור להשתמש בגגון עצמו, אבל מחוץ לגבולותיו יש כאלו שעדיין שותים או צורכים סמים, כאן כולם נקיים". מספר ק' מנהל הגגון בתל-אביב, שהחל את דרכו כדייר במקום ונשאר לנהל אותו בהתנדבות לטובת הדיירים האחרים במקום. "ראיתי איך אנשי העמותה מלאים נתינה וקיבלתי השראה, רציתי גם אני לתרום ולהתנדב אז החלטתי להישאר חודש, מאז עברו עוד חודשים רבים ואני עדיין כאן", הוא מחייך. "להיות כאן זה בעצם להכניס אותם למסגרת מסוימת של משמעת, של ניקיון שהם באופן רגיל לא היו רגילים לזה".

כל מי שחסרה לו קורת גג או ארוחה חמה מוזמן לגגונים של "לשובע", בלי שאלות, בלי תשלום, בלי אישורים ובלי הגבלת זמן. התנאי היחיד הוא חתימה על מסמך המחייב לא לצרוך סמים או אלכוהול בגבולות הגגון, לא לנהוג באלימות או לפגוע בחברים לגגון, ולעמוד בתורניות השונות המוטלות על החברים המסייעים בתחזוקת הבית.

השבעת רעבונם של 3,000 פיות ביום, ללא רכישת מזון

"התייתמתי מגיל צעיר, והייתי הרבה שנים בבית סוהר", מספר מ', אסיר משוחרר שכבר בילה בעבר בחורף בחוץ בנסיון למצוא מחסה כלשהו מהגשם. כמו רבים מחבריו גם הוא מצא עצמו מחוץ לגבולות בית הסוהר, ללא בית או משפחה וללא אפשרויות רבות להשתלבות בעבודה בעקבות העבר הבעייתי. הגגון מעניק לו סיוע ותקווה לימים טובים יותר, בהם יגור בבית משל עצמו.

אחד משלושת הגגונים של "לשובע"

"חברה מתוקנת נמדדת בראש ובראשונה כיצד היא מתייחסת ומטפלת בחלשים שבה. אנחנו גאים להיות החוליה שמטפלת באלפיון התחתון" מסכם חריש, האחראי על למעלה מעשרים פרויקטים שונים של העמותה. "לשובע" מפעילה פרט לגגונים, גם 19 בתי נוער ברחבי הארץ בהם משתתפים מדי יום כאלף ילדים ובני נוער בסיכון ממשפחות קשות יום. שלוש מסעדות "לשובע", מספקות מדי יום את מזונם של כאלפיים נזקקים, במסעדות מקבל כל דיכפין ארוחת צהרים מלאה, חמה, מזינה, משביעה וכשרה, ללא תשלום וללא כל הגבלה. 

כל הפיות המפורנסים על ידי העמותה נעשים ללא רכישה של מזון. "כדי לגשר בין המחסור במוצרי מזון מחד ועודפי המזון הנזרקים לאשפה, אנו מפעילים 6 ניידות שמטרתן לאסוף את עודפי המזון מיצרנים, בסיסי צה"ל, סיטונאים מסעדות, מסיבות, חברות הסעדה אירועים, ולהביאם במהירות, ובהקפדה על תנאי ההיגיינה והתברואה, היישר לחדר הקירור של מסעדות "לשובע", משם יחולקו למסעדות, לגגונים, ולמוסדות הילדים", גאה חריש. בנוסף אחראית לשובע על פרויקט לאיסוף בגדים מיד שנייה וחלוקתם ללא כל תשלום לנזקקים."המקום הזה מחזיק אותי", מודה ס' המתגורר בגגון בתל-אביב, ומ' מסכם - "אני אסיר תודה".

• העמותה זקוקה לתרומות, וגם למתנדבים, בעיקר עם בני נוער הזקוקים לסיוע בלימודים. לפרטים לחצו כאן  או בטלפון 03-7520002.