שתף קטע נבחר

איך מודדים את הקרינה הסלולרית?

מהו ה-SAR, מדד הקרינה שמשמש את היצרניות הסלולריות, למה משתמשים בישראל במדידה האמריקנית והאירופית לסירוגין? והאם עדיף לחזור לטלפון חוגה?

אחד הנושאים החשובים שמטרידים את משתמשי הסלולר הכבדים, ובצדק, הוא נושא הקרינה. נושא זה מוצג בעזרת ערך SAR, שאינו מגלה באופן מוחלט הבדלים בין רמות הקרינה בזמן שימוש ממוצע. האם אנחנו באמת מטגנים את המוח?

 

המכשיר הסלולרי מהווה כיום אחד מהעזרים החשובים ביותר לאדם המודרני. הוא נמצא איתנו רוב הזמן בכיס, בתיק או על השולחן הקרוב. הוא קטן בגודלו, נוח בדרך כלל לשימוש ומאפשר לנו להשאר מקושרים בכל רגע ליקירנו ולשאר העולם מסביב.

 

אמנם, דגמים מודרניים ומשוכללים מאפשרים גם לצלם תמונות ולבצע מטלות מולטימדיה שונות, אבל עיקר יעוד הטלפון הוא עדיין לשמש ככלי תקשורת, ואת זה הוא מבצע בעזרת שידור וקליטה מעל גלי רדיו, מה שמוביל במקרה הזה ליצירת קרינה.

 

עוד ב-dtown: לקנות טלוויזיה בתקופת מיתון

 

גם כיום, עדיין לא ברור בוודאות האם ועד כמה מסוכנת הקרינה שנוצרת בטלפונים סלולריים, אבל מה שבטוח הוא שקרינה סלולרית היא עניין מפחיד למדי. כאמור, יתרונות הטלפון הנייד ברורים כל כך עד כי קשה מאוד לוותר על השימוש בו, מטבע הדברים, נרצה גם להשתמש במכשיר אשר לא יפגע בבריאותנו, אך האם יש בידנו כלים על מנת לבצע את הבחירה הנכונה?

 

בזמן השימוש, פולט הטלפון קרינה חלשה יחסית בעוצמתה שמגיעה לטווח קצר, אבל, היות ובשימוש רגיל - בזמן שיחה - מוצמד הטלפון אל הראש (אזור חשוב ורגיש) חשוב לדעת בדיוק מהי כמות הקרינה שנספגת בגוף.

 

מהו מדד SAR?

יש שיטת מדידה לקרינה סלולרית: מדד ה-SAR הוא שאמור לעזור לנו בסוגיה זו, אך גם כאן המצב אינו פשוט כל כך. גלי רדיו (אותם משדר הטלפון) עלולים לגרום לחימום. SAR - ראשי תיבות של Specific Absorption Rate, מתאר את כמות האנרגיה הנספגת ברקמה אנושית, כלומר ראש, יד או כל איזור גוף אחר שצמוד לטלפון.

SAR מודד כמה אנרגיה נספגת ביחידת מסה של חומר ביולוגי, היחידה יכולה להיות ואט לקילוגרם או מילי ואט לגרם.

 

התקן קובע כי לטלפון המשדר, אסור לגרום לעליית חום ברקמת הגוף של יותר ממעלה אחת. אם הוא חרג מהגבול העליון, הרי שהוא פסול לשימוש. במילים אחרות, רמת ה- SAR המקסימלית שפולט הטלפון תוביל במקרה הקיצוני לעליית טמפרטורה של מעלה אחת, זאת בחלק הגוף שקרוב לטלפון.

 

כל מכשיר טלפון חייב להבדק בהתאם לתקן זה, נתונים אלו צריכים להיות נגישים עבורנו. הבדיקה הינה מורכבת ויקרה ומתבצעת רק במספר קטן של מעבדות בעולם.

 

בזמן הבדיקה, משדר המכשיר הנבדק בעוצמה המרבית. במקביל, מדי קרינה בודקים את השינוי שגורם שידור הרדיו של הטלפון במתקן שמדמה ראש אנושי.

 

תקן SAR אירופאי מול תקן אמריקני

אותו מדד ה-SAR נבדק על פי אחד משני התקנים: אירופאי או אמריקני. התקן האירופאי מודד את רמת ההשפעה על 10 גרם של רקמה, כאשר ה- SAR המותר לפי תקן זה חייב להיות קטן מ- 2.0 וואט לק"ג. התקן האמריקני מודד את רמת ההשפעה על גרם בודד אחד של רקמה, כאשר ה- SAR המותר לפי תקן זה צריך להיות קטן מ- 1.6 וואט לק"ג.

 

עוד ב-dtown: רמקולים של JBL וטלפון של מודו

 

מהצד, ניתן לחשוב כי התקן האמריקני מחמיר יותר. אבל למעשה, המדידה מתבצעת באופן שונה, ולכן לא ממש ניתן להשוות תוצאות בין התקנים השונים. בישראל, נכון להיום, חברות הסלולר מבצעות שימוש במספר טכנולוגיות עבור טלפונים סלולריים (GSM, CDMA). לכן, חלק מדגמי הטלפונים נבדקים על פי תקן אירופאי וחלקם האחר לפי תקן

אמריקני, שני התקנים המקובלים בארץ.

 

תרגילים בחשבון

אם עד עכשיו גרמנו לכם לבלבול קל בנושא, ההמשך רק הולך ומסתבך. באיזו עוצמה משדר הטלפון בזמן שיחה? המכשיר הסלולרי יודע לזהות את עוצמת האות שמגיעה מהאנטנה הסלולרית הסמוכה, על סמך נתון זה מתאים הטלפון את עוצמת השידור אותה הוא מוציא. בעזרת שימוש בתהליך דינמי ומשתנה זה, חוסך הטלפון בחיי סוללה ומוריד את עוצמת השידור שלו ככל שאיכות האות לאנטנה הקרובה טובה יותר. כך, בפועל, ברוב הזמן הטלפון כלל אינו משדר בעוצמה המרבית שלו - העוצמה בה נמדד נתון ה- SAR.

 

ההיגיון אומר כי בזמן שמכשיר סלולרי אינו משדר בעוצמתו המרבית, גם כמות הקרינה שלו תהיה חלשה יותר, אבל במציאות זה לא אומר שעוצמת הקרינה תרד תמיד בקו ישר בהתאם לירידה בעוצמת השידור. לדוגמא, מכשיר מסוים עם ציון SAR נמוך ממכשיר אחר עלול להיות בעל קרינה חזקה יותר בהשוואה, כאשר שניהם משדרים בחצי מעוצמת השידור.

 

עוד ב-dtown: תיבת נגינה ל-iPod

 

נדגים זאת: נניח שלמכשיר א' ישנו ציון SAR בגובה 1.5, מכשיר ב' קיבל ציון SAR נמוך יותר של 1.2. האם בזמן שבו שני הטלפונים נמצאים במרחק 50 מטר מאנטנה (מה שאומר כי עוצמת השידור שלהם נמוכה יחסית) ערך ה- SAR של מכשיר ב' יהיה נמוך בהשוואה למכשיר א' ? לא נוכל לדעת זאת משום הנתונים הקיימים בדף המידע, אינם מגלים את התמונה לאורף הגרף כולו אלא חושפים רק את קצהו העליון. לכן, קשה עד בלתי אפשרי לדעת כמה קרינה יפלוט הטלפון הסלולרי שלנו בשימוש בתנאים ממוצעים.

 

השורה התחתונה: אין פתרון

נכון להיום, תקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד) התשס"ב - 2002 מחייבות את כל הטלפונים שמיובאים לישראל לעמוד בתקן ה- SAR האירופאי או האמריקני, תקנות אלו מחייבות גם הצגה ברורה של הערך לכל מכשיר ומכשיר, ניתן למצוא רשימת ערכי SAR של טלפונים סלולריים בקישור הבא).

 

אבל, למרות האמור לעיל, מצב זה אינו עוזר לדעת איזה מכשיר בטוח יותר עבורנו, ואילו הם הטלפונים שיגרמו לעליית טמפרטורת גוף תכופה יותר בזמן השימוש.

 

מצב הזה אינו ייחודי רק לשוק הסלולר הישראלי אלא קיים בכל העולם. לא נראה שיש בינתיים פתרון מוצלח יותר להצגה של נתוני הקרינה, והברירה היחידה שלנו היא לקבל את נתוני ה- SAR כמו שהם, עד ליום בו נוכל לקבל החלטה טובה יותר בעזרת מדד קרינה נכון ומדוייק יותר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לטלפון אסור לגרום לעלייה של יותר ממעלה אחת
צילום: dtown
dtown.co.il
מומלצים