מסעותיו של איש התמרים

בן ציון ישראלי סיכן את חייו כשיצא בשליחות היישוב הציוני למסעות במצרים, עיראק, כורדיסטאן ופרס, במטרה להביא זני תמרים משובחים לארץ ישראל - אך את מותו מצא דווקא בתאונה מצערת ביישוב מעגן. כתבה שנייה ואחרונה

נדב מןפורסם: 27.02.09 , 09:23

בכתבה זו אנו ממשיכים בתיאור סיפורו של בן ציון ישראלי (1954-1887). בכתבה הקודמת ערכנו היכרות עם "מסעות התמרים" שערך בן ציון באזור מצרים, עיראק, כורדיסטאן ופרס במטרה להביא לארץ זני תמרים ולהחיות את ענף גידול התמר.

בחלקה הראשון של כתבה זו נביא צילומים המתעדים את המסעות שערך בן ציון לפרס ולעיראק בשנים 1935 ו-1936, במהלכם רכש אלפי חוטרי תמרים והביאם בדרך לא דרך אל ארץ ישראל. בחלקה השני נעקוב אחר מסע התמרים מעיראק לישראל בשנת 1954, אותו לא זכה בן ציון להשלים.

מסע התמרים האחרון של בן ציון נערך לאחר קום המדינה, בשנת 1954. למסע זה יצא יחד עם יאני אבידב מנהלל. אבידב היה איש מוסד עליה ב', אשר עוד בטרם קום המדינה הביא מעפילים יהודים לא"י והיה מעורב במבצעי רכש ל"הגנה" (כדאי לבקר במשק משפחתו של יאני בנהלל וללמוד על פועלו). בהמשך אותה שנה חזר בן ציון לחופשה קצרה בכנרת. הוא השתתף בעצרת לזכר הצנחנים מא"י שנספו במלחמת העולם השנייה באירופה, שהתקיימה ליד קיבוץ מעגן. במהלך האירוע התרסק על קהל המשתתפים מטוס "פייפר" שהציג מפגן אווירובטיקה. בן ציון היה בין הנספים. לאחר מותו של בן ציון, החליט יאני אבידב להשלים את המשימה.

1. 1936, בתחנת הרכבת בבצרה, עיראק. מעמיסים את שתילי התמרים על קרונות הרכבת.

2. 1936, בתחנת הרכבת בבצרה, עיראק. מעמיסים את שתילי התמרים על קרונות הרכבת.

3. כדי להביא את שתילי התמרים מעיראק לארץ ישראל שכר בן ציון ארבע משאיות. המשאיות היו צריכות לחצות את המדבר בדרכן לארץ, כשעל כל אחת מהן כ-1,000 שתילים!

4. המשאיות ונהגיהן בדרך.

5. אחת מהמשאיות במהלך המסע.

6. אחת המשאיות עלתה באש במהלך הנסיעה במדבר. בתצלום: עמרם רבר ובן ציון ניצבים ליד המשאית השרופה.

7. סוף המסע: המשאיות מגיעות לקבוצת כנרת.

8. פריקת השתילים מהמשאיות לעגלת פרדות בכנרת. אהרוניק, בנו של בן ציון, יושב על כסא נצרים שהובא מעיראק.

9. יאני אבידב שומע בפרס על מותו של בן ציון באסון במעגן, אך מחליט להשלים את המשימה. באותה תקופה לישראל היו יחסי ידידות עם הפרסים תחת שלטון השאח ריזה פחלאווי. חוטרי התמרים היו בעיראק. יאני הפעיל את כישוריו והצליח בעזרת סירות להשיט את חוטרי התמר על מימי נהר שאט אל עראב אל נמל חורמשחאר בצידו הפרסי של הנהר. בתצלום: הסירות ששימשו להבריח את החוטרים לפרס.

10. יאני שכר אונייה שתוביל את החוטרים לישראל. האונייה נשאה דגל איטלקי ומסמכי הנסיעה שלה היו לאירופה דרך תעלת סואץ. רק כשהיו בים התיכון הודיעו לקברניט האונייה על שינוי יעד הנסיעה - לישראל. הייתה מהומה רבתי אבל לבסוף הגיעה האונייה לחיפה. למרבה הצער, במסע זה התייבשו רבים מחוטרי התמרים. בתצלום: האונייה במהלך המסע.

11. חוטרי התמרים שהוברחו מעיראק היו מהזנים חדראוי, שעיר וחלאווי. אנשי כנרת הביאו חוטרי התמרים למשתלות בחוות דושן שבעמק הירדן וביטבתה, כדי לשקמם ולהכינם לשתילה במטעים. מהמשתלה ביוטבתה חולקו שתילים לישובי הערבה, ואילו מהמשתלה בדושן חולקו שתילים לישובי בקעת בית שאן ועמק הירדן. כיום נפוצים יותר בארץ זני תמר בעלי פוריות רבה שהובאו מצפון אפריקה, ובהם דקל נור ומג'הול. ברבות השנים, כאשר פוריות עצי התמרים ירדה, הם הועברו בשלמותם כעצי נוי לקישוט הכניסה לנתב"ג וליד דימונה. בתצלום: מראה אחת המשתלות.

12. כאשר ניטע מטע התמרים בקיבוץ איילות, "נאות בן ציון", נחנכה במקום מצבה לזכר פועלו של בן ציון ישראלי. בתצלום משמאל: שמואל סטולר, חיה ישראלי (אשתו של בן ציון) ונחמן ירדני.