משרד המשפטים הקדים את הכנסת. הסנגוריה הארצית הציבורית הגישה היום (ב') לנשיא המדינה, שמעון פרס, 80 בקשות ראשונות לחנינה ומחיקת רישום פלילי, בנוגע לתיקים שנפתחו על עבירות הקשורות להתנגדות לפינוי ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון השומרון, במסגרת יישום תוכנית ההתנתקות.
בסך הכל נפתחו הליכים משפטיים נגד 300 בני אדם בעבירות כאלה, ובסניגוריה מעריכים כי במרבית המקרים, יימחק בסופו של דבר ההליך הפלילי.
מדובר בצעד נדיר, שעל ביצועו הוחלט לאחר עבודה משפטית מקיפה של הסניגוריה, שנעשתה בשיתוף פעולה מלא עם מחלקת החנינות של משרד המשפטים. העבודה החלה בעקבות הדיונים בכנסת על צעת החוק למתן חנינה ומחיקת רישום פלילי למתנגדי ההתנתקות. על פי הצעת החוק, שכבר עברה לפני כחצי שנה בקריאה ראשונה
בכנסת, החנינה תינתן בהתאם לאמות מידה שתקבע ועדה שתוקם - עבור כל מקרה לגופו.
הצעת החוק טרם אושרה בקריאה שנייה ושלישית, אולם במשרד המשפטים מאמינים כי המהלך הנוכחי יהפוך אותה למעשה למיותרת. גורמים במשרד המשפטים הסבירו, כי מדובר בחוק "בעייתי" משום שמדובר בחקיקה שמופנית כלפי מגזר מצומצם. הגורמים הסבירו כי עדיף לפתור את העניין באמצעות מנגנון החנינה, כל מקרה לגופו, וכך להימנע מחקיקה סקטוריאלית.
לפני מספר חודשים התקיימה פגישה בין הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, לבין המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, שבה השתתפו גורמים נוספים ממשרד המשפטים. מטרת הפגישה היתה לגבש אמות מידה ונהלי עבודה להגשת בקשות למחיקת האישומים הפליליים. משתתפי הדיון סיכמו כי בקשות החנינה ייענו ברוח הדברים שעליהם סוכם בדיונים בכנסת במסגרת הצעת החוק בעניין - כלומר, על פי חומרת העבירות שבוצעו.
מתבצרים על הגג בכפר דרום, אוגוסט 2005 (צילום: רויטרס)
הערכת המשתתפים בדיון היתה כי יישום ההסכמות יוביל למחיקת הרישום הפלילי של מרבית הנאשמים,
ובכך יהפוך את הליך החקיקה למיותר. המשתתפים אף קבעו כי הסיכומים בנוגע לחנינות יחולו על כלל הנאשמים גם אם הם אינם מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית.
בקשות החנינה הוגשו לגבי כמה קבוצות שונות של נאשמים. נאשמים שעניינם כבר הסתיים בגזר דין, ולגביהם סוג העבירה שבה הורשעו וחומרתה יהוו שיקול האם להגיש בקשת חנינה. בנוסף, ישנם כמה מקרים של נאשמים שעניינם עדיין תלוי ועומד בבית המשפט, וכן נאשמים שתיקיהם נסגרו כבר בשל ביטול כתב אישום, וכעת נותר רק למחוק את רישומם הפלילי.
מבין 80 בקשות החנינה שכבר הוגשו, 48 מתייחסות לקטינים ו-32 הנותרות מתייחסות לבגירים. בסניגוריה ימשיכו בתקופה הקרובה לדון בתיקים נוספים, ולבקש גם עבורם חנינה.
אורית סטרוק, דוברת ארגון זכויות האדם ביש"ע שהוביל את המאבק לחקיקה בכנסת, מסרה בתגובה: "העוול העיקרי והבעיה הכבדה ביורת היא המשך ניהול ההליכים הפליליים של אותם מפגינים שמשפטם טרן הסתיים. אם תיפתר בעיה זו, הרי שיוזמת הסנגוריה מבורכת, ואם לא - לא יהיה מנוס מהמשך הליך החקיקה".
_a.jpg "הפגנה של מתנגדי הפינוי צילום: ירון ברנר")
