האב הגדול

ביני ובין ליאונרד מפרידים כמה אלפי אנשים. רבים מהם עשו כמוני את הדרך הארוכה מישראל. אני מדחיקה את המחשבה הבלתי נמנעת, שהם עשו זאת כדי לא להחמיץ את מה שנראה כמו הזדמנות אחרונה לראות אותו חי. לייב אם תרצו.

על הבמה עומד האיש שכתב את פסקול עשר השנים האחרונות של חיי (פלוס שלוש שעות וחמישה הדרנים). בפעם המי יודע כמה אני שומעת אותו מודה לנגניו בהתפעמות, בצירוף קידה ג'נטלמנית והסרת מגבעת. אני מחפשת את הסופרלטיב שיהלום אותו עצמו. אולי אמצא אותו עד הפגישה הבאה. אני בטוחה שתהיה.

• הסיפור המלא - בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"