משפחת פאר שולחת גלויה מפיטסבורג
מימון ומזי, טל, שחר ואלון פאר החליפו באופן זמני את השמש של קריית ביאליק בחורף של פיטסבורג, שבצפון-מערב מדינת פנסילבניה. עד החזרה לארץ הם מנסים ליהנות מהחוויה של לחיות בחו"ל, אוהבים את הנימוס והנחמדות - אבל מתגעגעים לסחבקיות הישראלית
מי אנחנו? משפחת פאר, הכוללת את ההורים, מימון ומזי, את טל ושחר (תאומות בנות 16) ואת אלון (10). גרנו בקריית ביאליק עד 2007, אז הגענו לפיטסבורג, ואנו מתעתדים לחזור לשם בקרוב.

נעים להכיר, משפחת פאר
איפה אנחנו גרים? אנחנו גרים בעיר פיטסבורג, הנמצאת בצפון-מערב מדינת פנסילבניה שבארצות הברית. זוהי אחת משתי הערים המרכזיות בפנסילבניה (השנייה היא פילדלפיה) ולמעשה משמשת כמטרופולין של מחוז אלגני. העיר ידועה בעיקר כמרכז תעשיית הפלדה בארה"ב, אלא שבשנים האחרונות עברה טרנספורמציה מעיר תעשייתית לעיר של בתי חולים ואוניברסיטאות. רוב מפעלי הפלדה נסגרו ותחתם הוקמו מרכזי קניות ענקיים המשרתים את כל המחוז. העיר יושבת על מפגש של שלושה נהרות: האלגני והמונגוהילה, שמתחברים ויוצרים את האוהיו.
מתי ואיך הגענו לכאן? הגענו לכאן באוגוסט 2007 יחד עם אבא, מימון, שנשלח ע"י הסוכנות היהודית בארץ ישראל לשמש כשליח לקהילה היהודית בעיר. שמחנו להצטרף אליו ואף לסייע לו בשליחות זו.
מה אנחנו עושים בחו"ל? בעיקר מנסים ליהנות מהחוויה של לחיות בחו"ל, לספוג את השפה, התרבות והאווירה שכל כך שונה מישראל. מזי היא אחות מוסמכת ומימון משמש כשליח מטעם הסוכנות היהודית. שחר וטל הולכות לתיכון פבליק ואילו אלון לומד בבית הספר היהודי - ושלושתם הפכו למעין מורים פרטיים לאנגלית לאבא ואמא. אבא עסוק בעיקר בלקדם את ישראל בחינוך והסברה בקהילה היהודית וגם בקהילות לא יהודיות ואמא עוזרת לכולם ואחראית לארגן טיולים. היכולת "לקפוץ" ליומיים-שלושה לניו יורק, וושינגטון, לניאגרה פולס ואפילו לבקר את מיקי באורלנדו, פלורידה, בהתארגנות קצרה מהווה יתרון עצום. והעובדה שאנו כאן לזמן מוגבל מכניסה קצת לחץ ורצון להספיק לראות כמה שיותר.

מנצלים את הזמן לטיולים
מה גורם לנו להרגיש ישראלים? ראשית, אנו מחוברים לישראל בכל רגע דרך העבודה של אבא, שעסוק כל הזמן בלקדם את ענייני ישראל באירועים, פעילויות חינוכיות, והסברה. לא פעם אנו מתגייסים כולנו כמשפחה לסייע ולמעשה לוקחים חלק בעבודת השליחות. יש כאן גם קהילה ישראלית מאוד נחמדה ומאוד פעילה. בחגים אנו מארגנים מפגשים לקהילה ורובם מצביעים ברגליים ובאים לחגוג באווירה ישראלית.
סיטואציה מעניינת שקרתה לנו בתור ישראלים: אחת החוויות היותר מעניינות שקרו לנו הייתה כאשר מימון הוזמן כאורח לשאת דברים ב"יום ישראל" שנערך בכנסייה הבפטיסטית באחד הפרברים של פיטסבורג. במקום היו כ-300 איש, כולם נוצרים בפטיסטיים, שפתחו את הערב בשירת "התקווה". מייד לאחר מכן הוקרן על מסך גדול סרטון מהחלטת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947. דגלי ישראל התנופפו בצדי האולם, וגם המוזיקה הייתה ישראלית לגמרי. זו הייתה חוויה מיוחדת במינה ויוצאת דופן עבור כל בני המשפחה.
למה אנחנו הכי מתגעגעים? קודם כל - למשפחה ולחברים, לשכונה ולבית שלנו. חסרה לנו כאן השמש שיש לנו כל כך הרבה בארץ, וגם הסחבקיות הבלתי פורמלית ובעיקר למוכר ולידוע. החורף כאן מאוד קשה ולעתים מגיעות הטמפרטורות למינוס של 20 מעלות - מה שמוציא את החשק לבקר בחרמון להרבה שנים... וגם האוכל! אין כמו האוכל בישראל - יותר מגוון, יותר טעים ויותר בריא. כאן הכל שונה, אפילו שעות הארוחה.

מתגעגעים לבית ולאוכל
מה היינו לוקחים מכאן ומביאים לישראל? האמת שיש משהו נעים בנימוס ובנחמדות של האנשים כאן - אבל עד גבול מסוים. יש כאן סוג של רוגע, פחות לחץ. היינו לוקחים גם את התכנון לטווח ארוך, שגם בו יש משהו מאוד מסודר ומאורגן, וכמובן - את הפארקים רחבי הידיים שמאפשרים לכל אחד למצוא משהו לעשות.
חמש המלצות על העיר
1. להשקיף מלמעלה: תצפית על העיר ממאונט וושינגטון. התצפית מאפשרת מבט מרהיב על "משולש הזהב" - נקודת המפגש של שלושת הנהרות אשר יוצרים משולש שבתוכו ממוקם הדאון טאון של העיר.
2. קצת היסטוריה: הפוינט (מפגש שלושת הנהרות) ומבצר דוקוונסה. בשנת 1754 נוסד במיקום בו נמצאת היום פיטסבורג מבצר דוקווסנה הצרפתי, כדי לשלוט על פרשת דרכים חשובה בנהר אוהיו. לאחר כיבוש והרס המבצר במאה ה-18, בנה הגנרל ג'והן פורבס הסקוטי את המבנה מחדש והסב את שמו למבצר פיט על שם שר המדינה הבריטי, ומכאן שמו של האזור מסביב למבצר - פיטסבורו (הרובע של פיט). במקום מוזיאון המספר את סיפורה ההיסטורי של העיר.

אלון במוזיאון שבמבצר דוקוונסה
3. וורהול נולד כאן: בעיר יש מספר מוזיאונים מצויינים שחובה לכל מי שמגיע לעיר לבקר בהם. שניים מומלצים במיוחד הם מוזיאון אנדי וורהול, האמן שנולד בפיטסבורג והיה מחלוצי תנועת הפופ ארט האמריקנית. המוזיאון עוסק כולו בעבודותיו של האמן האמריקני האוונגרדי וניתן לראות בו חלק גדול וחשוב מיצירותיו של האמן. מוזיאון נוסף הוא קרנגי מיוזיאום - מוזיאון ההיסטוריה של פיטסבורג המציג אוספים מרשימים ביותר והוא בן 111 שנה. במוזיאון גם תערוכות מתחלפות.
4. הכי גבוה: הקתדרל אוף לרנינג (Cathedral of Learning) היא חלק מאוניברסיטת פיט והיא המבנה הגבוה ביותר בשכונת אוקלנד שבה נמצאות האוניברסיטאות החשובות העיר (קרנגי מלון ופיט). האגדה מספרת שנשיא האוניברסיטה ביקש פעם מנהג מונית לקחת אותו לאוניברסיטה והנהג לא ידע איפה זה. או אז החליט הנשיא לבנות מבנה כזה שכולם יידעו בדיוק היכן האוניברסיטה ממוקמת. בתוך המבנה המרשים ישנם כ-30 חדרים המעוצבים בסגנונות לאומיים שונים. כל קהילה אתנית בעיר לקחה על עצמה את העיצוב וכך נתקבלו 30 חדרים מעוצבים אשר משמשים את הסטודנטים ללמידה ביומיום.
5. הנקודה היהודית: שכונת סקוורל היל ("גבעת הסנאים") היא השכונה שבה גרים רוב היהודים בעיר, וגם רוב הישראלים. לא פלא שכאן נמצאים גם רוב בתי הכנסת והמוסדות היהודיים. בפיטסבורג יש קהילה יהודית של כ-40,000 איש וכמחציתם גרים בשכונה זו. לקהילה היהודית של פיטסבורג יש קשר מיוחד עם העיר כרמיאל והמועצה האיזורית משגב במסגרת פרוייקט שותפות 2000 של הסוכנות היהודית ואיחוד הקהילות היהודיות בארה"ב. במסגרת זו מתקיימים ביקורים הדדיים ופרויקטים בתחום החינוך והרווחה.
- לכל הכתבות במדור "מדברים גלויות"
- גם אתם גרים בחו"ל ורוצים לשתף אותנו בחוויה? כתבו לנו!