להשתמט או לשרת: עדויות לדילמה

לרבים מאיתנו איחלו ש"כשנגדל, כבר לא נצטרך ללכת לצבא". המציאות בישראל מוכיחה אחרת. אבל לפי נתונים שפרסם צה"ל אתמול (יום א'), יותר ויותר צעירים - ובעיקר צעירות - מחליטים לנטוש את רעיון השירות הצבאי - ובדרך אינם בוחלים ב"הצהרות דת" כוזבות.

"מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי ברור שבצבא לא אהיה", אומרת ל-ynet ג', בת 22 מתל-אביב. "לקראת הגיוס הצלחתי לגרום לקב"ן להבין שאני לא מתאימה. אין לי בעיה עם הרעיון הבסיסי של עם שצריך להגן על עצמו אבל כל עניין ההיררכייה, המשמעת, הצורה שבה מתייחסים לחייל, עצם היותו בורג במערכת גדולה שאין לו שום השפעה עליה -

 לא משתלב איתי. צה"ל זאת היררכיה מיושנת, גברית ושוביניסטית".

ג' מספרת שהסביבה הקרובה הגיבה באדישות. "כל מי שמכיר אות יותר מיומיים הבין שזה הכיוון הכללי. גם אחותי לא התגייסה, וחצי מהחברים שלי בתיכון". בשנתיים שהייתה אמורה להיות על מדים עבדה, למדה וגם התנדבה. "היה לי חשוב לעשות משהו שהוא כן תורם לעולם. מבחינתי שירות צבאי הוא לא תרומה לחברה".

הנתונים האחרונים על הגידול בהשתמטות - לפיהם כ-44 אחוזים מהצעירות לא מתגייסות - משמחים אותה. "אולי סוף סוף הגברים יבינו שהם לא יכולים להמשיך עם המערכת כמו שהיא. אני לא דואגת לסדרי הכוחות, יש מספיק אנשים שהיו מתגייסים מרצון. תמיד יהיו את האנשים המורעלים שישמחו לעשות זאת".

"במקום להגיש קפה אני מממשת את עצמי"

י', בת 22 מהצפון, החליטה שלא תעלה על מדים כשצו הגיוס הגיע בדואר. "ישר ידעתי שזה לא עומד לקרות. הבנתי מחברים ומאיך שהדברים נראו לי מבחוץ, שהמסגרת הצבאית לא מתאימה לי. אני אוהבת את המדינה ואין לי בעיה עם משמעת, פשוט לא ראיתי את עצמי משתלבת".

אחרי תהליך של בירורים וועדות במשך כשנה, י' קיבלה את הפטור שלו ייחלה. לדבריה, "למרות שכמעט כל החברות שלי התגייסו וגם הורי ואחי הגדול עשו צבא, התגובות שלהם לא היו דרמטיות. אחי לא כל כך הסכים אבל קיבל את זה בהבנה ואמא תמכה ואמרה שהיא בעד כל מה שאני חושבת שנכון לי.

"באופן כללי", היא מדגישה עם זאת, "אני כן מרגישה שיש איזה אנטי בציבור. כשאני בחברת אנשים שאני לא מכירה אשתדל לא לדבר על הנושא, ולא בגלל בושה או משהו, פשוט כדי שאנשים לא ירימו גבה ויתחילו לחפור".

התגייסה למרות שאמא ניתקה את הקשר

מהצד השני, יש בנות שיעשו הרבה מאוד כדי לשרת. לי, תושבת מרכז הארץ בת 20, נמצאת כרגע בטירונות. "התגייסתי עם הכי הרבה רעל בעיניים, אני רוצה קרבי ואנסה להגיע לשם", היא מספרת ל-ynet ונשמעת אולי כמו חיילת מן המניין. אבל המחיר ששילמה כדי שהמ"כים יוכלו לטרטר אותה, לא פשוט בכלל.

"גדלתי בחברה חרדית מאוד, שם יש סטיגמה נוראה על בנות שמתגייסות. ההורים מפחדים שהבנות יצטרכו לרצות את המפקדים שלהן בכל מיני צורות", היא אומרת.

 לפני כשנה, החליטה "לצאת בשאלה", כדבריה, ואת צעדיה הראשונים בעולם החילוני עשתה לכיוון לשכת הגיוס. "למרות שקיבלתי פטור מצה"ל מטעמי דת בגיל 17, הצבא תמיד הדליק אותי. רציתי להרגיש שאני נותנת משהו, תורמת למדינה. אז בעזרת ארגון 'הלל' ליוצאים בשאלה חזרתי ללשכת הגיוס".

התגובות לא איחרו להגיע. "כשאמא שלי שמעה פעם אחת שפלטתי בטעות שאתגייס, היא נכנסה לפאניקה מוחלטת, כעסה ואמרה שתשיג את עורך הדין הטוב ביותר כדי לשחרר אותי. לא הסכמתי, וניתקנו את הקשר. מאז הגיוס אני בקשר רופף עם האחים ואבא, ועם אמא בכלל לא.

"לא היה בן אדם אחד סביבי שלא אמר שאני עושה את הטעות של החיים שלי ואני עוד אצטער על זה. הם כיבדו את החלטה, אבל אני בטוחה שעמוק בלב הם מחכים ליום שבו אבוא לבכות להם ואגיד כמה רע לי. ובאמת, עלו לי דילמות, טכניות בעיקר, על איך אני אסתדר ואולי יקרה לי משהו, אבל אמרתי שאני אלך על זה כי זאת חוויה לכל החיים. יצאתי נגד כל המוסכמות שאני מכירה ואני מרגישה שזה נותן לי להיות מי שאני".

לי מודעת לכך שהיא משתייכת לרוב הולך ונעלם. "אני לא מנותקת. יש פה בבסיס בנות שמחפשות כל סיבה אפשרית לצאת מהצבא.

הן לא יכולות לחיות במסגרת, חושבות רק על עצמן, לא מסוגלות להבין שיש חוקים שצריך לכבד. ההפסד כולו שלהן. צבא נותן לך המון לחיים. מעבר לסיפוק שנותנת לך התחושה שאתה שומר על המולדת, זה מבגר אותך".

היא מזועזעת מבנות שמשקרות בנוגע לזיקתן לדת כדי להשתמט. "זה בכלל נורא בעיני. איך אתה יכולה לחיות עם השקר הזה? איך אפשר לא לעמוד מאחורי המילה שלך? אני לא מסוגלת להבין את זה. המדינה שלנו בנויה על אחווה, אנחנו שומרים אחד על השני. בנות שמשתמטות - דתיות וחילוניות - הן חסרות אחריות".