ניל יאנג דורש מ-YouTube: פתחו את הארנק

אגדת הרוק ניל יאנג פירסם באתר האישי שלו מכתב תמיכה בחברת התקליטים שלו וורנר, וכתב כי אתר הווידאו YouTube צריך לשלם יותר למוזיקאים החתומים בחברה. נכון לעכשיו, טוען יאנג, רוב המוזיקאים פשוט לא מרוויחים מספיק מהסירטונים המתפרסמים באתר, כך לפי דיווח של Cnet.

הדברים נכתבו בהמשך לסכסוך מתמשך בין וורנר ל-YouTube שהחל ב-2007, אז נכשל המשא ומתן בין החברות. עקב אי הסכמה על גובה התמלוגים שמקבלת וורנר עבור סירטונים שלה המוצגים ב-YouTube, הוסרו בדצמבר האחרון קליפים רבים של אמני וורנר מובילים - ביניהם מדונה, אר.אי.אם, לד זפלין, רד הוט צ'ילי פפרס, הגרייטפול דד ויאנג עצמו - מאתר הווידאו הפופולרי בעולם.

וורנר בחרה להסיר את הקליפים גם במחיר של אובדן החשיפה ופגיעה בגולשים, שכבר לא יכולים להעלות ל-YouTube סירטון עם פסקול הכולל שירים של אמני וורנר.

אך יאנג מצדד דווקא בוורנר ובאמנים שלה, ומנמק זאת: "וורנר הייתה אחת מהחברות הראשונות לאמץ את YouTube, אתר שהיה צעיר וחסר נסיון בתקופה בה וורנר חתמה איתו על הסכם מוקדם. כיום, לייבלים אחרים השיגו עסקאות הרבה יותר רווחיות עבור האמנים שלהם", כתב בבלוג שלו. "לאמנים של וורנר מגיע לקבל את מה שהאחרים מקבלים".

הרדיו החדש, בערך

לדברי יאנג, המעבר מהרדיו ל-YouTube לא בדיוק היטיב עם כל המוזיקאים שלא התמזל מזלם לחתום בלייבל הנכון. "אז YouTube הוא הרדיו החדש, אבל לא בדיוק. הרדיו הציג מוזיקה להמונים והיה אמצעי חיוני לשיווק מוזיקה חדשה, והוא שיפה באופן שיויוני כל אמן וכל לייבל.

"מאחר ו-YouTube נותן ללייבלים מסויימים יותר משהוא נותן לאחרים, ענקית המדיה הזו מתייחסת למוזיקאים לא באופן שווה - תלוי בחברת התקליטים שלהם", כותב.

יאנג, אחד האמנים המשפיעים בהיסטוריה של הרוק, נולד בטורונטו והחל את קריירת המוזיקה שלו בארה"ב בשנות השישים. בין היתר חבר בשנות ה-70 לדייויד קרוסבי, סטיבן סטילס וגרהם נאש ("קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג"), ונחשב למי שהשפיע על הולדת תנועת הגראנג' של שנות ה-90.

בין שיריו המוכרים ביותר אפשר למנות את Harvest Moon ואת Hey Hey, My My, ששורה ממנו אף צוטטה במכתב ההתאבדות שהשאיר אחריו קורט קוביין: "עדיף להישרף לחלוטין מאשר לדהות לאט".

וורנר ו-YouTube לא הגיבו ל-Cnet על הדברים של יאנג.