עמותות הסיוע קורסות, והנשים נפגעות
המשבר הכלכלי לא פסח על ארגוני הסיוע לנשים, שיציינו את יום האשה הבינלאומי באופן עגום: רבים מהם סובלים מקיצוץ בתרומות - מה שמאפשר לטפל בהרבה פחות פניות. "אם לא נצליח להתמודד, אלפי נשים יפגעו", הזהירו
ביום ראשון יציינו בישראל ובעולם את יום האשה הבינלאומי, אולם נראה כי בישראל מצבן של נשים רבות רק הולך ומידרדר: עמותות וארגוני נשים מדווחים על הידרדרות במצבן הכלכלי עקב המשבר העולמי - מה שמביא לפגיעה אנושה בסיוע המוענק לאלפי נשים נזקקות.
מיכל רוזין, מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, סיפרה בשיחה עם ynet כי השנה חלה ירידה משמעותית בתרומות המגיעות מקרנות, וכי באיגוד מנסים לערוך מבצעי התרמה שונים כגון מכירת כרטיסי ברכה ודיסקים בתקווה שהציבור הישראלי יקח חלק ויסייע לארגונים השונים.
"אנחנו עמותה שאמורה לפעול אך ורק לרווחת נפגעי ונפגעות תקיפה מינית ולא להתעסק בשיווק, אבל אין לנו ברירה כי במדינה אין מי שיעשה את התפקיד הזה. אנחנו מקבלים עכשרת אלפים פניות חדשות מדי שנה, ומטפלים בסך הכל בכ-40 פניות. אם לא נצליח להתמודד עם המצב הכלכלי ייפגעו אלפי נשים", אמרה רוזין.
"נוצר מצב אבסורדי בו מצד אחד המדינה מחלישה את הציבור הנשי עם המדיניות הכלכלית שלה, מצד שני אינה מייצרת תמיכה עבור אותם הארגונים שמסייעים לנשים", טוענת דורית אברמוביץ', פעילה חברתית. "אוכלוסיית העוני מורכבת ברובה מנשים וכתוצאה מהמדיניות הממשלתית הכלכלית נוצרה מצוקה דרמטית של מאות אלפי נשים - מנפגעות תקיפה מינית עד מפוטרות ואמהות חד הוריות. הממשלה יצרה את המציאות הזו וארגוני הנשים הפכו לגורם מרכזי ומשפיע כתוצאה מכך אך כעת הם קורסים, והמדינה לא דואגת להם כלל", הוסיפה.
אשה נוספת החשה את המצב הקשה היא רותי גור, העובדת בארגוני נשים שונים כאחראית על נושא התקציב. לדבריה, פעילות הארגונים העצמאים חייבת להיות באחריות המדינה. "משרדי הממשלה אמורים לדאוג לפרנסתן של נשים, זו לא בעיה אישית של אף אחת אלא צורך קיומי. המצב הכלכלי היום השפיע על התורמים שמעבירים פחות כסף ולעיתים לא מוכנים להתחייב, וזה מעמיד בסכנה ארגונים רבים", הסבירה.
לדבריה, לפני כמה חודשים הופסקה תרומה שהתקבלה ממקור בשבדיה, עבודה שאילצה את ארגון "אשה לאשה" לפטר כמה מעובדותיהם. "ארגוני נשים הופכים למקומות שכבר לא ממש נעים לעבוד בהם כי מצד אחד אנחנו רוצות לעזור, ומצד שני יש לנו בעיות כלכליות רציניות בתוך הארגונים. המצב מאוד קשה".
לאחרונה החלה מגמה חדשה של נשים הפונות לארגונים בטענה שפשוט אין להם מה לאכול. "בין היתר אנחנו גם מספקות הלוואות עבור העסקים הזעירים של נשים, אך לאחרונה נשים רוצות הלוואות לא עבור העסק - אלא כי הן צריכות להתקיים. הן פשוט מצלצלות כדי לקבל אוכל. אני מקבלת הרבה פניות מנשים שחשובות שנוכל לעזור להן למצוא כסף לאוכל, הן מחפשות דרך לשרוד", מספרת גור.
למרבה הצער, התחזית לעתיד אינה אופטימית במיוחד. "המצב עוד יחמיר ולא ברור לי איך עמותות הנשים ימשיכו לפעול", מסכמת גור.
"נשים הן הראשונות להיפגע"
מנגד, טוענים ארגונים אחרים המסייעים לנשים כי דווקא ברגעי משבר עליהן לחפש הזדמנות לקחת חלק בסדנאות המקנות מיומנויות כמו ניהול, שיווק, בניית קריירה ועוד. עם זאת, על אף העובדה כי העלות של הסדנאות המוצעות נמוכה מאוד, מעט נשים בוחרות לקחת בהן חלק.
"במקומות העבודה משקיעים פחות בנשים, וגם הנשים עצמן משקיעות פחות בעצמן. אנחנו הנשים תמיד במקום השני", טוענת יעל יצחקי מעמותת נטע (נשים לטובת עתידן).
בשדולת הנשים בישראל נתקלים בבעיה הפוכה - השדולה מפעילה תוכניות תעסוקה רבות בכל רחבי הארץ, מתוך תפיסה כי יציאתן של נשים לעבודה מחוץ לבית היא צעד חשוב בביסוס בטחון עצמי וכלכלי. בחודשים האחרונים, מאז פרוץ המשבר הכלכלי, השדולה נתקלת בקשיים רבים בכל הנוגע להשמת נשים במקומות העבודה. גם הביקוש להשתלב בתוכניות ההשמה גדל - וכך גם הקושי לאתר מענה תעסוקתי לאותן נשים.
המשבר הכלכלי הוא גם הסיבה לגידול משמעותי בכמות הפניות המגיעות לקו הייעוץ המשפטי של השדולת בנושאי פיטורים וקיצוצים בשכר. בנושא פיטורי נשים בהריון, לדוגמא, מגיעה כמות פניות כפולה מבתקופה המקבילה אשתקד. כך גם לגבי פניות העוסקות בקיצוצים ובפגיעה בשכר של נשים בעת טיפולי פוריות.
"באמצעות הפעילות שלנו בשטח והיקפי הפניות לסיוע, אנו
שוב רואות כיצד נשים הן הראשונות להיפגע מהמצב הכלכלי. המעסיקים עדיין רואים בנשים כ"מפרנסות שניות" במשפחה ולכן קל להם יותר לפטרן", הסבירה נורית צור, מנכ"לית שדולת הנשים.
לדבריה, המשבר הכלכלי המחריף והעובדה שנשים מהוות את רוב האוכלוסיה הענייה והזכאית לקצבאות מעמיקים את הפערים ומצריכים הקמת משרד ממשלתי מתוקצב לענייני נשים בהקדם.
