שתף קטע נבחר

לא מתאים לי להיות על תקן פנטזיה של מישהו

אני נדהמת בכל פעם מחדש איך כל כך הרבה גברים נאים, אינטליגנטים, מוצלחים, עושים טעויות חמורות בדרכם לאשה ונופלים שוב ושוב במהמורות בדרך לזוגיות הכל כך נכספת

זיגמונד פרויד, אחד הגברים שיותר הבינו בנפש האדם, אמר: "אחרי 30 שנות מחקר של נפש האשה, אני לא מבין מה אשה רוצה". אז אם בארזים נפלה שלהבת, מה אפשר לבקש מאזובי הקיר? 

 

אני נדהמת בכל פעם מחדש איך כל כך הרבה גברים נאים, אינטליגנטים, מוצלחים, עושים טעויות חמורות בדרכם לאשה ונופלים שוב ושוב במהמורות בדרך לזוגיות הכל כך נכספת.

 

הפעם, במקום לפרוק את התסכולים שלי על כתפי חברותיי כהרגלי ולזכות באמפתיה ובהנהוני הסכמה - החלטתי לעשות מעשה ולכתוב למען הגברים מה נשים רוצות, וגם, ובעיקר, מה נשים ממש, אבל ממש, לא רוצות.... זה כל כך קל, אתם צריכים רק לקרוא וליישם את הוראות ההפעלה.

 

בחרתי להתמקד בדפוס חיזור של גברים מסוימים. נתקלתי בדפוס הזה יותר מדי פעמים, וכשביררתי עם חברותיי הבנתי, לרווחתי, שמדובר בתופעה מוכרת

 

זה ממש לא משנה בני כמה הם, אם הם מסוקסים יותר או פחות, באיזה תואר אקדמי הם מחזיקים, באיזה רכב הם נוהגים, איזה שעון הם עונדים, איזה משרה הם מאיישים, כמה כסף הם עושים. בכל הקשור לנשים, יש דברים בסיסיים ביותר שהם עדיין לא הפנימו.

 

דימיתי את האהבה שמשתבחת כמו תבשיל טוב

לפני כמה חודשים הכרתי גבר נחמד. בפגישה הראשונה לא נשמעו ברקע שום הדים לקליקים באוויר, אבל היה לי מאוד נעים איתו. למרות שהדופמינים במוחי נותרו אדישים למראהו, החלטתי לתת לזה צ'אנס. קיוויתי שאולי דווקא בגלל שזה לא מתחיל ברעש וצלצולים ותימרות עשן, זה יתפתח באיטיות והפעם ממקום אחר, שלו. באמת הגיע הזמן שאגלה בגרות ואצילות ואפתח לאהבה אמיתית, בשלה, ועמוקה.

 

דימיתי בעיני רוחי את האהבה שמשתבחת כמו תבשיל טוב (נגיד, חמין מהביל ביום חורף קר) שמתבשל באיטיות, הרבה יותר טעים מאיזה אוכל מהיר (נגיד, המבורגר) שנראה מגרה, אבל מותיר אחריו בעיקר תחושה של קבב.

 

אחרי שבוע, הוא מביט לי בעיניים ואומר את המשפט שגרם לי לנוס על נפשי: "את יודעת, החיים שלי נחלקים לשניים, עד הרגע שהכרתי אותך, ומהרגע שהכרתי אותך". המשפט הזה הוריד מיד את מתג העניין שהיה לי בו והרס את הקשר שלנו בעודו באיבו.

 

הוא יצק לתוך הדמות שלי את כל הפנטזיות שלו

אתם מבינים, לא צריך להוציא דוקטורט בפסיכולוגיה כדי להבין שהוא לא ראה אותי ממטר. אי אפשר להגיד משפט כזה למישהי שמכירים דקה ורבע. הבנתי שהוא יצק לתוך הדמות שלי את כל הפנטזיות שלו על הזוגיות, את כל הגעגועים והכמיהות שלו. אז זהו, ממש לא מתאים לי להיות על תקן פנטזיה של מישהו. לא רוצה אהבה אינסטנט, ולא אהבה מלאכותית. ברור שאני רוצה להיות נאהבת, אבל על ידי גבר שיודע באמת מי אני, על כל גווניי.

 

הרבה פעמים גברים ראויים כמהים לקשר. הרצון העז, הלחץ והאובססיביות גורמים לי ולשכמותי לשכוח כמה אתם באמת אחלה גברים. זה פשוט מצנן את העניין שלי בכם.

 

מנסיוני ומהניסיון של חברותיי, הדפוס הזה חוזר יותר מדי פעמים - גברים עם סינדרום התלהבות יתר. אחרי שתי דקות היכרות הם יוצאים בהצהרות שאת הכי מדהימה, את היחידה, את האחת ובלה בלה...

 

אותו גבר, עם אותם נתונים אבל עם גישה שונה ואופן ההתייחסות שונה לנשים, יכול להיות גבר הורס ביותר, אחד שחברותיי ואני נלך אחריו כמו אחרי החלילן מהמלין.

 

אל תתמסר בקלות

הכלל הראשון והכי חשוב – אף פעם, ואני חוזרת, אף פעם, אל תהיה מובן מאליו. את המשפט של הגשש "תהיה גבר, תשפיל את עצמך", נשאיר למערכונים. בחיים האמיתיים המשפט היותר רלוונטי: "תהייה גבר, תחזיק מעצמך".

 

חיזור עדין ואלגנטי - כשאתה מחזר, ובפרט כשהאשה לא סגורה עליך ולא ברור לה מה היא מרגישה כלפיך, אל תפגיז בטלפונים השכם והערב. הימנע מהודעות סמס כל שעה. תנשום, תנוח. גלה סקרנות, אבל לא התלהבות. עם זאת, אל תהיה קיצוני גם לצד השני! לא מספיק להרים טלפון אחת לחודשיים. לא רק שזה בלתי אטרקטיבי, תביא בחשבון שאולי בפעם הבאה שתתקשר כבר אהיה נשואה ובהריון עם הילד השני מגבר אחר.

 

תהיה עם היד על הדופק - בחן את תגובותיה, איך היא מגיבה להודעות ולטלפונים שלך? שים לב, הסק מסקנות וחזר בהתאם. אני יכולה לגלות לך שאם חברותיי ואני מהססות לגבי המועמד, אז מרגישים זאת היטב. אנחנו מאותתות באור הכתום, נראה... אולי... לעומת זאת, אם אנחנו מעוניינות במישהו, נדאג שהוא יידע מזה, נאותת באור ירוק וברור, שזה אומר: יש מצב. תתקדם.

 

שמור על פאסון - אל תתמסר בקלות. כאשה, אני רוצה להרגיש שיש לידי "גבר גבר". כשאתה מחזר, מצד אחד תן לאשה את ההרגשה שהיא מקסימה ומיוחדת, אבל מצד שני הגישה שלך צריכה להיות 'נכון שאת אחלה, אבל אם את לא בעניין, זה אמנם לא נעים, אבל ממש לא נורא, יש הרבה דגים בים'.

 

שינוי בתפישה - אל תגיש מועמדות, אלא תבחר. הגישה שלך צריכה להיות 'את מוצאת חן בעיניי, אשמח ללמוד ולהכיר אותך,ואחר כך נראה אם את מתאימה לי'. ולא 'בבקשה, בבקשה תבחרי בי...'.

 

תן לזמן זמן - איך הולך השיר: "קח אותו לאט את הזמן", וגם: "מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם". לאובססיביות אין מקום בשלב החיזור. בקיצור, הסבלנות היא הדרך המהירה מכולן.

 

ומה סבתא שלי אומרת על כל זה? "העיקר, חבר כבר יש לך?"

 

האימייל של איילת  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אם אנחנו מעוניינות במישהו, נדאג שהוא יידע
צילום: ויז'ואל פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים