המדען הוותיק והמכובד הביט ברואי פז, מנכ"ל ומייסד חברת Sparklix הישראלית,
במבט לאה ונאנח. זה עתה סיים פז להציג בפניו את התוכנה שמייצרת Sparklix, מערכת ממוחשבת המנהלת ומארגנת ניסויים במעבדות מתחום הביו-טכנולוגיה ופיתוח התרופות. "הוא אמר לי 'תראה, אני יודע שהיום הכל נהיה ממוחשב. אבל אני עדיין קורא מאמרים מתוך כתבי העת המודפסים ששולחים לי" סיפר פז. "ואז הוא הצביע על ארון הספרים הענק שבמשרדו, שהיה גדוש בכתבי עת, שבכולם ניתן היום לקרוא ברשת".
כשאנו חושבים על מעבדה, עולה בדמיוננו חדר המצויד במכונות החדישות ומתוחכמות ביותר. אחרי הכל, מה מסמל עתידנות יותר מאשר מעבדה. אך המעבדות בהן מפתחים מדענים את התרופות והציוד הרפואי של עידן ההיי-טק מנוהלות לא פעם על ידי מדענים שנולדו וגדלו טרם עידן המחשב. מדענים אלה עוסקים אולי בניסויים החדשניים ביותר שיש אבל את תכנון הניסויים, כמו גם את רישום תוצאותיהם, הם מנהלים לא פעם באמצעות מחברת ועט.
בראשית דרכם נאלצו רואי פז וד"ר ירון טיקוצ'ינסקי, שייסדו את Sparklix לפני כשלוש שנים, להתמודד עם לא מעט טכנופוביה מצד לקוחותיהם העתידיים. "פגשנו מדענים שמפחדים ממחשב. שמשתמשים עדיין במחברות, מאבדים מידע, עורכים חישובים מסובכים בראש ולא מוצאים את הידיים והרגליים מרוב בלגן. מטבע הדברים, עיקר ההתנגדות הייתה מצד מדענים מעל גיל 60, אבל גם הצעירים הביעו חששות ממחשוב המעבדה".
אך לאחרונה דרך כוכבה של Sparklix. בחודש דצמבר, בחר האיגוד לאוטומטיזציה של המעבדות בארה"ב (ALA) בSpalklix- כאחת משמונה החברות המבטיחות בתחום. מייסדי החברה הם בעלי רקע הן במדעי המחשב והן במדעי החיים ומזיגה זו של שני התחומים באה לידי ביטוי בתוכנה שפיתחו. מדובר בתוכנה ייעודית למעבדות ביו-טכנולוגיה ופיתוח תרופות, במאפשרת שימור נתונים, ניהול ניסויים, ביצוע חישובים מסובכים שיתוף מידע בין מעבדות ועוד שירותי מידע למדען של המאה ה-21.
"התוכנה מציעה למדען מספר שירותים נחוצים" מסביר פז. "ראשית, היא מאפשרת לבצע חישובים מתמטיים, של מינוני חומרים ותוצאות ניסוי. החישובים באים לידי ביטוי בעיקר בתכנון הניסיון, כלים אנליטיים לניתוח נתונים, סטטיסטיקה, וכלים ביו-אינפורמטיים. ביולוגים הם לא תמיד מתמטיקאים מוכשרים ולא פעם המעבדה סובלת מפער ברמת הידע המתמטי בין מדען אחד לאחר. ביולוגים לא אוהבים לדבר על זה, אבל היעדר ידע מתמטי גם גורם לא פעם לחוסר דיוק בתוצאות. כשיש יותר מדי ספרות אחרי הנקודה העשרונית, אז החישוב יכול להפוך למסובך. אז מדען אחד מעגל פה ומדען אחר מעגל שם, ובסוף זה משפיע על תוצאות הניסוי".
מייסדי "ספרקליקס". מימין לשמאל: ד"ר ירון טיקוצ'ינסקי, רואי פז וגבי אקסל (צילום: מירה טיקוצ'ינסקי)
חידוש נוסף בתוכנה של Sparklix הוא שהמידע שמייצרת המעבדה נשמר ברשת, באמצעות שרתים שמספקת "אמאזון". "זה גם משהו שהפחיד אנשים בהתחלה. היו שואלים אותי: 'מה? המידע שלנו יהיה זמין ברשת? מה אם מתחרים יגנבו אותו?' לקח זמן עד שמעבדות השתכנעו שניתן לאבטח מידע ברשת".
העבודה על גבי שרתים מאפשרת למדענים לחלוק מידע אודות ניסויים במהירות ועל פני מרחקים גדולים. לאפשרות זו יתרון משמעותי בעידן שבו המדע ממומן על ידי גופים כלכליים גדולים, ונסחר בבורסה. "יש סיפור על חברת תרופות ישראלית שלא אציין את שמה כאן" מספר פז, "שקיבלה הודעה שהניסוי שערכה בתרופה חדשה נכשל. הם היו מחויבים לפרסם את כישלון הניסוי וזה חתך את ערך המנייה בחצי. רק כעבור כמה ימים הגיעו הדו"חות לארץ ונבדקו על ידי המדען הראשי. הוא ראה מייד כי שינוי קל בפרמטרים, שנעשה על מנת לעמוד בתנאים של מועצת התרופות בארה"ב, היטה את הפרשנות של התוצאות כך שהניסוי בעצם כלל לא נכשל. אם אותה חברה הייתה מצוידת במערכת מקוונת שיכולה להעביר את תוצאות הניסוי בזמן אמת מארה"ב לארץ, ההכרזה על כישלון הניסוי הייתה נמנעת".
מאז שזכו להיכלל ברשימת שמונה החברות המבטיחות של ALA, Sparklix מעוררים עניין הולך וגובר בעולם המדע. בשלב הבא מתכננים פז וטיקוצ'ינסקי לפתח גרסאות נוספות של התוכנה, שיתאימו לענפים אחרים במדע. "המודל שלנו מתבסס על למידה דקדקנית של סביבת העבודה של המדען. בעקבות למידה כזו ניתן להציע לו את מה שהוא צריך, לחדד ולזרז עבורו את עבודת המחקר ולתת לו להתמקד במהות ולא במנהלה. כך ניתן גם להאיץ את תהליך פיתוח התרופה ולהשאיר לחברות יותר זמן ליהנות מהגנת הפטנט. המודל הזה כרגע מכוון למדעי החיים, אבל הוא יכול להתאים גם לאסטרונומיה וכימיה".
