פלסטיק מרעיל: למה לא מספרים לנו את האמת?
בקנדה הורידו מהמדפים את כל בקבוקי התינוקות המכילים ביספינול A, חברות הבקבוקים האמריקאיות מפסיקות לייצר בקבוקים המכילים את החומר. ואצלנו? משרד הבריאות מפרסם הנחיות מבלבלות. ולא רק התינוקות נחשפים לסכנה: כל מי שאוכל מכלי פלסטיק עם BPA. כלומר, כולנו. גילויים חדשים

לפני כשנה ועשרה חודשים נולד לבני הזוג אלינור ויובל אלפסי תינוק ראשון. כמו כל הורים טריים, הם מיהרו לרכוש עבור ילדם את הציוד הנדרש, כולל כמובן בקבוקי האכלה לתינוקות. עד שבנם התינוק היה בן 11 חודש, הם הספיקו לרכוש כמה וכמה בקבוקים, כשפתאום גילו למרבה חרדתם שבאמצעי התקשורת התפרסמו כתבות שדיווחו על חומר בשם ביספינול A (BPA), כימיקל המשמש לייצור פלסטיק פוליקרבונט, שמצוי באינספור מוצרי פלסטיק, בהם צעצועים רבים, בקבוקי שתייה, מכלי אחסון למזון, כלי אוכל, ציפוי של קופסאות שימורים, והמדאיג מכל מבחינתם – בחלק גדול מבקבוקי התינוקות.

 

לכימיקל השכיח הזה, כך עולה ממחקרים שפורסמו, יש שתי בעיות: האחת, הוא אינו יציב ועלול לדלוף מהבקבוק או ממכל הפלסטיק אל תוך המזון או המשקה המצוי בתוכו. השנייה: הוא מחקה את פעילות ההורמון אסטרוגן המיוצר בגופנו, ובכך עלול לשבש את פעילות המערכת ההורמונלית בגוף. מאות מחקרים בחיות מעבדה הראו שה־BPA עלול לגרום לשורה של סיכונים בריאותיים, בהם השפעות על המוח, בעיות התנהגות, שינויים בבלוטות השד של נקבות ובבלוטת הערמונית של זכרים, בעיות בפוריות, האצת ההתפתחות המינית, עמידות לאינסולין, סוכרת ואף השמנה.

 

עוד התברר לבני הזוג אלפסי שבעקבות המידע המצטבר על החומר עדכן משרד הבריאות באפריל 2008 את הנחיות השימוש בבקבוקי תינוקות המכילים BPA, והמליץ להימנע מלשפוך מים רותחים ישירות לבקבוקים לצורך הכנת המזון, ולא להשתמש בבקבוקים שרוטים, סדוקים ובלויים או בני יותר משנה.


בעולם מסירים את הבקבוקים מהמדפים. אצלנו מקימים ועדה

 

ההורים הצעירים מיהרו לבדוק אם בקבוקי אוונט ולייף שרכשו מכילים ביספינול A, אך לתדהמתם, לא הצליחו לגלות, אף לא ברמז, ממה עשויים הבקבוקים והאם אכן הם מכילים את החומר. חשוב לציין שאין בארץ כל איסור לשווק מוצרי פלסטיק המכילים BPA, כך שהחברות שמוצריהן מכילים את החומר אינן עוברות בכך על החוק או על התקן.

 

אבל בימים אלה מתבררת בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה של בני הזוג אלפסי ביחד עם ההורים מורן ואסף זיסר כנגד האחראיות לייצור, ליבוא ולשיווק של בקבוקי אוונט, לייף, טוליפ ונוּבּי. התביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין ליאור צמח ואמיר שאשא אינה עוסקת בשאלה אם הבקבוקים מסוכנים כן או לא, אלא טוענת ”להטעיית הצרכנים ואי גילוי ... על הימצאות החומר ביספינול A בבקבוקי האכלה לתינוקות”.

 

בכתבי ההגנה שהגישו הנתבעות, נטען כי הן אינן מפירות כל חוק, כי אין כל מקור בדין המחייב אותן לציין על גבי אריזת המוצר את הימצאות הביספינול A או לצרף את המלצות משרד הבריאות, וכי מוצריהן עומדים בתקנים של מכון התקנים ואין כל סכנה בשימוש בהם. הנתבעות אף הוסיפו כי רשויות הבריאות בארצות הברית, באירופה ובישראל קובעות כי בקבוקי הפלסטיק שמכילים ביספינול A אינם מסכנים את המשתמשים.

 

תנו לבחור

השאלה העולה מהתביעה מטרידה: אם קיים חשש שהחומר BPA הקיים בחלק מבקבוקי התינוקות ובכלי הפלסטיק לאחסון מזון, מסכן את בריאותנו, אפילו אם מדובר רק בחשד, מדוע משרד הבריאות אינו מחייב את היצרנים ליידע אותנו על כך? מדוע הוא אינו מסמן מוצרי פלסטיק המיועדים לאחסון מזון ומשקאות שמכילים אותו, או לכל הפחות מוצרים המיועדים לתינוקות? איך זה שיצרני היוגורט, למשל, חייבים לציין על המוצר שלהם כל מרכיב שנמצא בו, ואילו יצרני האריזות וכלי האוכל והשתייה פטורים מכך?

 

”מבחינה משפטית אין בסיס בהערכת סיכון כדי לדרוש סימון מהיצרנים”, השיבה דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון־גרינבוים, בתגובה לשאלת מגזין מנטה.

 

אך האומנם זה כך? חוק הגנת הצרכן קובע כי חל ”איסור הטעיה” ביחס לכל עניין מהותי בעסקה. על פי סעיף 17 לחוק, היצרנים, היבואנים והמשווקים חייבים לסמן על גבי המוצרים את ”פירוט חומרי היסוד שמהם הוא מורכב”, ועל פי סעיף 4 הם חייבים לגלות לנו ”כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה במשתמש בו או באדם אחר... תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל”.


אין משמעות להורדת המינון כי גם כמות מזערית יכולה לגרום לנזק

 

מאחר שמשרד הבריאות מצא לנכון לקבוע הנחיות שימוש מיוחדות בבקבוקי ההאכלה המכילים ביספינול, היה מתבקש שיפעל כדי לאכוף על החברות את החוק הזה. לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד מגזין מנטה, השיבה שימרון־גרינבוים שבימים אלה דנה בנושא ועדה מטעם משרד הבריאות – ”הוועדה לבחינת סיכונים בריאותיים אפשריים מתוספים למוצרי פלסטיק”, הכוללת רופאים, נציג ממכון התקנים ונציגים של משרדי הבריאות והחקלאות. ”הוועדה דנה כעת בשאלה אם יש צורך בעדכון התקן הישראלי לבקבוקי תינוקות ובעדכון המלצות משרד הבריאות בנושא BPA. כל זאת, תוך למידה מעמיקה של הערכת סיכונים מגופים שונים בעולם ומחקר עדכני בנושא. המלצות הוועדה יוגשו בקרוב לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות”.

 

”מתי בדיוק זה ’בקרוב’?”, התעניינו, מאחר שכידוע, צירוף המילים ”הקמנו ועדה” ו”בקרוב תוצאות” הם התשובה הכמעט נצחית של משרדי ממשלה לכל בעיה. על כך לא קיבלנו תשובה. מגזין מנטה הגיש בקשה להשתתף בדיוני הוועדה, אך נענה בשלילה.

 

קנדה: בקבוקי התינוקות הוסרו מהמדפים

בעוד שמשרד הבריאות דבק בהנחיות שפרסם לפני כשנה, בעולם נשמעים יותר ויותר קולות אחרים. שבועות ספורים אחרי שה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) הרגיע את הציבור שאין מה לדאוג בנוגע לשימוש בכלי הפלסטיק למזון ולשתייה המכילים BPA, קמה ועדת חוקרים והפכה את הקערה על פיה. בטיוטת דו”ח שפרסמו החוקרים, לאחר שבחנו את מאות המחקרים שהתפרסמו בנושא, הם הכריזו שגישה זו יוצרת ”תחושת ביטחון מוטעית”. החוקרים אף שילחו מעין נזיפה כלפי ה־FDA, שלפיה הרשות התעלמה מממצאי מחקרים שהצביעו על טווח רחב של סיכונים בריאותיים משמעותיים.

 

לצעד הלא שגרתי הזה קדמו כמה צעדים דרמטיים לא פחות. מומחים מהתוכנית הלאומית האמריקאית לטוקסיקולוגיה (NTP, גוף ממשלתי המהווה חלק מהמוסד הלאומי לבריאות) פרסמו דו”ח המביע חששות מפני השפעות החשיפה לחומר על טווח רחב של סיכונים בריאותיים בקרב עוברים, תינוקות וילדים. 38 מדענים, מהמובילים בעולם במחקר על הביספינול A, בחנו יותר מ־700 מחקרים בנושא ופרסמו הצהרת קונצנזוס שהזהירה מפני הסיכונים הפוטנציאליים של החשיפה העולמית הנרחבת לחומר.

 

בעקבות המחקרים החליטה ממשלת קנדה על צעד מהפכני, ובאפריל 2008 הכריזה על ה־BPA כעל ”כימיקל רעיל”, והורידה ממדפי החנויות בקבוקי תינוקות המכילים את החומר. ”זאת אחריותנו לוודא שילדינו אינם נחשפים לכימיקל שיש בו סכנה פוטנציאלית”, טען שר הבריאות הקנדי, טוני קלמנט.

גם בארצות הברית הלחץ המצטבר של מדענים וארגוני צרכנים עשה את שלו וכמה מרשתות השיווק הגדולות החליטו להצטרף למלחמה.

 

ב"וולמרט" (שרבים בארצות הברית מכנים אותה "ה-FDA החדש") וב"טויס אר אס", אף הפסיקו לשווק את הבקבוקים המכילים ביספנול A. שש היצרניות האמריקאיות הגדולות של בקבוקי תינוקות – אוונט, Disney First Years, גרבר, ד"ר בראון, פלייטקס ואבנפלו (שחלקם משווקים בישראל), לא יכלו להתעלם מהרעש הגדול שנוצר ולאחרונה הודיעו כי הסכימו להפסיק להשתמש בחומר הבעייתי בבקבוקים שלהן.


מים רותחים מאיצים את שחרור הביספינול 

 

מה גרם לחוקרי ה־FDA לצאת כך מגדרם? ומה בדיוק גילו מדעני ה־NTP? מהם המחקרים שגרמו לקנדים לאסור את השימוש בבקבוקי תינוקות המכילים את החומר? כדי לנסות לפזר את הערפל בנושא, ראיינו שניים מהמדענים המובילים בעולם בתחום המחקר על ה־BPA, פרופ’ סקוט בלצ’ר מהמחלקה לפרמקולוגיה ולביופיזיקה של התא באוניברסיטת סינסינטי, וד”ר ליין לאנג מהמחלקה לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור בבית הספר לרפואה פנינסולה בבריטניה, וכן את פרופ’ צופיה איש־שלום, פנימאית ומומחית לאנדוקרינולוגיה מהמרכז הרפואי רמב”ם.

 

זה מה שכדאי שתדעו

1. ה־BPA נספג בגוף וילדים נחשפים אליו יותר

מחקר שפרסם המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) מצביע על כך שה־BPA נמצא ברמות שונות בשתן של 92.6% מהאוכלוסייה האמריקאית! החוקרים, שניתחו 2,517 דגימות שתן של אמריקאים בני שש ומעלה שנאספו בסקר הלאומי לבריאות ותזונה (Nhanes), מצאו שבקרב נשים הרמות היו גבוהות יותר לעומת גברים, ומה שמדאיג יותר – בקרב ילדים הרמות היו גבוהות כמעט פי שניים מאשר אצל המבוגרים!

 

מה אומרים המומחים? פרופ’ צופיה איש־שלום: ”התקופה הקריטית המסוכנת ביותר היא תקופת ההתפתחות של העובר והתינוק. כל רקמה שנמצאת בתהליכי גדילה והתפתחות פגיעה יותר להשפעות מזיקות. נוסף על כך, במהלך החיים העובריים ואצל ילודים בשלבים מוקדמים מתפתחות ומתקבעות הרבה מאוד פונקציות, וחשיפה לחומר בעל אפקט הורמונלי עלולה להשפיע עליהן”.

 

2. שימו לב: החומר משתחרר במים רותחים, גם אם הבקבוק חדש

ההנחיות החדשות של משרד הבריאות, המוזכרות בתחילת הכתבה, אינן מתייחסות לממצאים חדשים בתחום. ”השימוש בבקבוקי פלסטיק לתינוקות אינו מזיק לבריאות כשהבקבוקים שלמים, ללא שריטות, קרעים וסדקים וכמו כן אינם בלויים”. נרגעתם? מוקדם מדי כנראה.

 

מה אומרים המומחים? בכתב העת Toxicology Letters פורסם מחקר שמצא שחשיפה קצרה של בקבוקי שתייה מפוליקרבונט למים רותחים – בין אם הבקבוקים ישנים ובין אם הם חדשים היישר מהאריזה – גורמת לשחרור רמות ביספינול A בקצב מואץ, הגבוה פי 15־55 מאשר ללא חשיפה למים הרותחים! פרופ’ סקוט בלצ’ר

 מאוניברסיטת סינסינטי, מבצע המחקר, מספר בריאיון מיוחד ל”מנטה”: ”התחלתי לחקור את השאלה מה עושה החימום לפוליקרבונט ועד כמה קריטית ההשפעה שלו על דליפת הביספינול A, בעקבות בקשות חוזרות מצד עמיתיי החוקרים ומצד חברים, חובבי טיולים וטיפוס הרים. הם רצו לדעת אם בקבוקי המים שהם לוקחים איתם לדרך בטוחים לשימוש כשהם נחשפים לנוזלים חמים ולתנאי חוץ. בחנו בקבוקי שתייה חדשים ולעומתם בקבוקים ישנים, בני שנה עד תשע שנים, שבכולם היו סימני בלאי. מצאנו שהשינוי המשמעותי היחיד בקצב השחרור של ה־BPA נובע מטמפרטורת הנוזל שאליו נחשף הבקבוק ולא מגיל הבקבוק. הבקבוקים החדשים שחררו כמות זהה של הכימיקל כמו זה של בקבוקים שנעשה בהם שימוש חוזר, אפילו במשך תשע שנים!”

 

האם גם עיקור במים רותחים מסוכן?

בלצ’ר: בדקנו שאלה זו ספציפית, בכך שמילאנו את הבקבוקים במים קרים כדי לקררם, ומצאנו שקצב הדליפה של ה־BPA לתוך הנוזל עדיין היה גבוה הרבה יותר. אנשים רבים שאלו אותי אם הכנת הפורמולה בבקבוק האכלה שקודם לכן הורתח לצורך עיקור היא בטוחה. אני חושב שזה רע מאוד”.


גם חום נמוך מרתיחה מגביר את סכנת הדליפה

 

ומה קורה אם אנו מניחים את הכלי במדיח כלים או רוחצים אותו במים חמים?

”דליפת הביספינול A היא תלוית טמפרטורה. לא בדקנו זאת ספציפית במחקר שלנו, אך רחיצה בטמפרטורה האופיינית לשימוש ביתי, של 60 מעלות צלזיוס, ככל הנראה תגביר את קצב הדליפה, אם כי קצב הדליפה לא יהיה דרסטי כמו בהרתחה”.

 

האם קיימת סכנה בחימום בקבוקים או כלי פלסטיק המכילים BPA במיקרוגל?

”חום הוא חום, בין אם הרתחת הנוזל נעשית במיקרוגל או על להבת הגז”.

 

משרד הבריאות לא שמע, כנראה, על הממצאים האלה: ”לא ידוע על בסיס מדעי שמהווה מקור לדאגה על הגברת דליפה או נדידה של BPA מפוליקרבונט אחרי עיקור”.

 

3. ככל שרמות ה־BPA גבוהות יותר, הסיכון לחלות גבוה יותר

מחקר שהתפרסם בספטמבר בכתב העת JAMA מצא שככל שרמות ה־BPA בשתן של אנשים גבוהות יותר, כך עולה הסיכון שלהם ללקות במחלות לב וכלי דם, בסוכרת מסוג 2 ובעלייה באנזימי הכבד המהווים סמן לבעיות בחילוף החומרים בגוף. האנשים עם רמות ה־BPA הגבוהות ביותר נמצאים בסיכון כפול ללקות במחלות לב ו/או בסוכרת, לעומת אלה עם הרמות הנמוכות ביותר. למחקר זה חשיבות רבה מאוד, שכן לראשונה – הוא סותר את טענת התעשייה שלפיה ההוכחות לסיכונים נמצאו בחיות בלבד ואינן רלוונטיות לבני אדם.

 

מה אומרים המומחים? ד”ר ליין לאנג שעמד בראש צוות החוקרים: ”המחקר שלנו מספק עדויות לנזקים בבני אדם, אך נחוצים מחקרים נוספים".

 

4. הצריכה היומית שהוגדרה כבטוחה לבני אדם – אולי אינה כזאת

הצריכה היומית המקובלת של BPA, שהוגדרה על ידי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) כבטוחה לבני אדם ואומצה על ידי רשויות הבריאות בארצות הברית ובאירופה, עומדת כיום על 50 מיקרוגרם (מק”ג) לכל ק”ג משקל גוף ביום. לטענת ה־FDA, הגדרה זו מספקת טווח ביטחון גדול ומספיק בהחלט בין הרמות שעלולות להיות מסוכנות ובין הרמות שאליהן אנו נחשפים. 


כמה ביספינול A אתם צורכים ביום?

כמה ביספינול A אתם צורכים ביום?
גיל הצרכן סוג המזון הנצרך כמות ה-BPA הנצרכת מהפלסטיק סך ה-BPA הנצרך ביום (מק"ג/ק"ג משקל גוף)
3 חודשים פורמולה בבקבוק המכיל BPA עד 11 מק"ג לק"ג תינוק במשקל 5 ק"ג צורך עד 55 מק"ג ביום
6 חודשים פורמולה בבקבוק המכיל BPA בשילוב מאכלים נוספים עד 13 מק"ג לק"ג תינוק במשקל עד 7 ק"ג צורך עד 91 מק"ג ביום
שנה וחצי מזון ושתיה "רגילים" עד 5.3 מק"ג לק"ג תינוק במשקל 11 ק"ג צורך עד 58.3 מק"ג ביום
אדם בוגר מזון ושתיה "רגילים" עד 1.5 מק"ג לק"ג אדם במשקל 65 ק"ג צורך עד 97.5 מק"ג ביום

 

אבל האומנם זה כך? מתברר שיותר ויותר מחקרים בחיות מצביעים על סיכונים בצריכת כמויות הדומות לאלה שהוגדרו כ”בטוחות”, וחלק מהמחקרים אף מצאו סיכונים בצריכת כמויות זעירות פי כמה.

 

מה אומרים המומחים? פרופ’ סקוט בלצ’ר: ”ההגדרה הנוכחית מבוססת על מחקרים ממומני תעשייה שבוצעו במעבדות מסחריות, בשיטות מיושנות ובכלים שרגישותם נמוכה מאוד, ושהיו בהם פגמים רציניים. הם הועדפו על פני מאות מחקרים שבוצעו במימון המוסד הלאומי לבריאות בארצות הברית ומחקרים עצמאיים שבוצעו במעבדות האקדמיה, בשיטות חדישות ובכלים רגישים ועדכניים”.

 

5. לא רק המינון קובע את מידת הסיכון

הנחת ה־EPA שלפיה המינון היומי צריך להיות 50 מק”ג לק”ג עלולה להתגלות כפשטנית מדי, שכן המינון בלבד הוא אינו הגורם היחיד הקובע אם החומר רעיל.

 

מה אומרים המומחים? פרופ’ צופיה איש־שלום: ”ה־BPA הוא חומר שמתנהג כמו הורמון ובדרך זו הוא עלול לשבש את פעילות המערכת ההורמונלית. לכן הגישה המסתמכת על מינון בלבד היא במקרה זה בעייתית, שכן כשמתייחסים לחומר בעל אפקטים אנדוקריניים, גם כמויות מזעריות שלו, אם הן נקשרות לקולטנים הרלוונטיים בתאי הגוף, יכולות ליצור השפעה מצטברת משמעותית”.


 

אצלי הכל בסדר

תגובות החברות המייבאות ומשווקות את הבקבוקים שנתבעו בתביעה ייצוגית

 

תגובת הסופר פארם, משווקת בקבוקי לייף: בטענות שהועלו נגדנו אין כל ממש. סופר פארם פעלה ופועלת לפי החוק והתקן הישראלי. אם התקן ישתנה, סופר פארם תתאים את עצמה לתקן החדש.

 

תגובת אינטרסן, היבואנית והמשווקת של בקבוקי נובי וטוליפ, באמצעות בא כוחה, עו”ד נועם רונן: ”התביעה הייצוגית שהוגשה כנגד אינטרסן משוללת יסוד והיא בגדר ניסיון להתעשר על חשבונה. מוצרי אינטרסן עומדים בתקנים קפדניים של מכון התקנים ואין כל סכנה בשימוש בהם. התביעה לא נתמכה בחוות דעת מדעית שתתמוך בטענה כי קיים נזק כלשהו מהשימוש בבקבוקים שמייבאת אינטרסן, מהטעם הפשוט שאין בנמצא מדען שיטען זאת ברצינות”.

 

תגובת עו"ד ענבל רז, באת כוחה של חברת כמיפל, יבואנית ומשווקת בקבוקי אוונט: "החברה אינה מגיבה מעל דפי העיתונות לנושאים הנמצאים בתהליך משפטי שההחלטה בהם תתקבל על ידי בית המשפט. כנציגתה של חברה בינלאומית, החברה פועלת בהתאם להנחיות ולהוראות רשויות הבריאות בעולם המערבי, FDA ,CE ומשרד הבריאות הישראלי, אשר אינן מציבות דרישה לכיתוב על גבי הבקבוקים, כנטען. כל בדיקות רשויות הבריאות העולמיות (FDA ו־EFSA) העלו כי הבקבוקים שבהם עסקינן בטוחים וראויים לשימוש".

 

  • ייעוץ מקצועי: פרופ' סקוט בלצ’ר מהמחלקה לפרמקולוגיה ולביופיזיקה של התא באוניברסיטת סינסינטי
     

 

צילומים: קית' גלסמן
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה פלסטיק מרעיל: למה לא מספרים לנו את האמת?
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לא רק בקבוקי הנקה
    הסכנה שבבקבוק
    צילום: index open
    ynet ספיישל
    ערוץ בריאות השן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים