משלחת של כמאה מדענים מסוכנויות החלל של ארה"ב, הודו, גרמניה, אירופה וקנדה וכן מדענים מארצות רבות אחרות יגיעו למכתש רמון בשבוע הבא, כדי לבחון את הפיכת האזור לאתר כיול בינלאומי ללוויינים. אם יוכרז כאתר כיול, יתבצעו במכתש מדידות שבועיות של מדענים, אשר יפורסמו באינטרנט לטובת כל מפעילי ומשתמשי הלווינים בעולם. המדידות יאפשרו להם לתקן ולכייל את המכשירים שלהם לצורך משימתם העיקרית : מיפוי נושאי של כדור הארץ.
מכתש רמון מיועד להיות אחד מארבעה או חמישה אתרים בעולם, המשמשים לכיול לוויינים רב-צבעיים (היפר-ספקטרליים). כיום אין עוד לוויינים כאלה באוויר והראשון ישוגר על ידי גרמניה בעוד שנתיים.
"מכתש רמון הוא אזור שנראה היטב מהחלל בצבעיו העזים ובמאפייניו המרחביים האחרים", אמר ל-ynet פרופ' איל בן דור מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. "כיול לוויינים דורש אתר קרקעי שאינו משתנה עם הזמן וכן שיש לו מאפייני שטח ברורים, כגון סלעים בצבעים שונים. מכתש רמון מכיל מינרלים וסלעים בצבעים שונים בפיזור מתאים, אין מעליו הרבה עננים במשך השנה ואין הרבה צמחיה המכסה את המינרלים הגלויים לשמש. לכן הוא אידיאלי למטרה הזאת".
מכתש רמון. עד עכשיו הסתכלו ממנו אל החלל, בקרוב כל החלל יסתכל עליו (צילום: לע"מ)
בן דור, מומחה בינלאומי לחישה מרחוק, הוא יו"ר הכנס המיוחד בנושא חישה למרחוק שמארחת אוניברסיטת תל אביב בשבוע הבא. משלחת המדענים תבקר בארץ במסגרת הכנס ותנצל את ההזדמנות כדי להתרשם מקרוב מתכונותיו הייחודיות של המכתש הטבעי הגדול בעולם.
לאתר הכנס
אורח הכבוד בכנס, שיפתח ביום שני וימשך חמישה ימים, יהיה סגן ראש סוכנות החלל האירופאית. ישתתפו בו כ-200 חוקרים, סטודנטים, אנשי תעשיית האלקטרואפטיקה והחלל בארץ ובעולם, וכן מקבלי החלטות בתחומים מגוונים הקשורים לכדור הארץ (חיפוש מחצבים, סיוע לחקלאות, ניטור סביבה, בקרת אסונות וכו).
גולת הכותרת של הכנס תהיה הצגה ראשונית של תמונות ששלחה גשושית החלל ההודית M3 מהירח. הגשושית, המסיירת על הירח מאז נובמבר 2008, עוסקת בבחינת ההרכב המינרלי של הקרקע. התמונות יוצגו על ידי מדען מנאס"א העובד עם הצוות המפעיל את הגשושית.
"הרכב המשתתפים בכנס מוכיח שבתחום החישה מרחוק סוכנויות החלל של מדינות העולם ומיטב המדענים רואים בישראל יהלום", אמר פרופ' בן דוד. "הם מכירים באקדמיה הישראלית כאחד מרכזי המצוינות בתחום". בן דוד הדגיש את החשיבות שבהכרה המדעית בישראל, במיוחד בימים בהם נאבקת המדינה על דמותה בדעת הקהל הבינלאומית. "עד לפני חודשיים היינו מקבלים עשרות הודעות ביטול בגלל 'עופרת יצוקה'. בחודשיים האחרונים קיבלנו רק עוד ועוד הודעות של מדענים שמאשרים את הגעתם. עריכת כנס בסדר גודל כזה באוניברסיטה ישראלית, זה הישג לאומי ולא רק אקדמי".
