שאריות הורמונים ותרופות נותרות במי ההשקייה
50 אחוז משאריות ההורמונים והתרופות שמופרשים למי הביוב שורדים את תהליכי טיהור השפכים. מי הביוב המטופלים הללו משמשים להשקיית גידולים חקלאיים והם גם מחלחלים למי התהום - כך אומר המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה. "החומרים הללו יכולים 'לטפס' אל הפירות והירקות", הוא מזהיר

במי הקולחין בישראל - מי ביוב מטופלים המשמשים להשקייה - ישנן שאריות של הורמונים ותרופות אנטיביוטיות בכמויות גדולות. החומרים הללו נספגים בגידולים החקלאיים ומחלחלים למי התהום - כך אומר המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בר אור. מלבד הזיהום הסביבתי החמור, עלולים חומרים אלה לגרום למגוון תופעות בריאותיות חמורות.

 

לדברי בר אור, מכוני טיהור השפכים אינם מצליחים להוציא ממי הביוב את כל שאריות ההורמונים והתרופות האנטיביוטיות שהפרישו בני האדם. "בין 40 ל-60 אחוז מכמות התרופות וההורמונים - שמקורם בדרך-כלל בגלולות למניעת היריון - מצליחים לשרוד את תהליכי טיהור השפכים, והם נותרים במי הקולחין המוזרמים לשימוש חקלאי", הדגיש בר אור. "האנטיביוטיקה וההורמונים שנשארים במי הקולחין יכולים 'לטפס' אל הפירות והגידולים עצמם. במקרים רבים הם פוגעים בחיידקים חיוניים, ומעוררים תגובות במערכת החיסון האנושית". 

 

ישראל, שאינה משופעת במים שפירים (מתוקים), עושה שימוש נרחב במי קולחין - מי ביוב שעוברים טיפול במכוני טיהור. הביוב הגולמי זורם במערכת למכון הטיהור, שם הוא עובר שורה של תהליכי סינון, טיפולים ביולוגיים ובדיקות. המים המתקבלים בסוף התהליך הם מים מושבים שמתאימים להשקייה חקלאית - גם השקייה של גידולים אורגניים. אמנם לא כל סוגי הגידולים מושקים בקולחין, ואמנם לא בכל הארץ מותר להשתמש בקולחין מחשש לחילחול וזיהום מי התהום - אך ישראל היא עדיין המדינה המובילה בעולם בניצול מי הביוב שלה להשקייה.

 

בניגוד למחקרים בצפון אמריקה ובמדינות האיחוד האירופי, בר אור הדגיש כי המחקר הישראלי בתחום זה נמצא רק בתחילת דרכו. אחד המחקרים הבולטים בנושא הוא זה של ד"ר דרור אבישר, ראש המעבדה להידרוכימיה באוניברסיטת תל-אביב, שבחן דגימות שפכים שנלקחו בכניסה וביציאה ממכוני הטיהור.

 

"מחקרים רפואיים כבר גילו כי נוכחות של הורמונים בכמות של 1 ננו-גרם לליטר היא בעלת השפעות בריאותיות", הסביר אבישר בשיחה עם ynet. "בבדיקות שלנו מצאנו (במי הקולחין - י.ע.ד) כמויות של עשרות ננו-גרם לליטר".

 

במחקרו מכנה אבישר את התופעה "מזהמים מדור חדש" - כאלו המגיעים משאריות תרופות אנושיות ואף מתרופות וטרינריות הניתנות לבעלי חיים. בקבוצה זו נמצאים גם מזהמים כמו הורמונים, משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות. 

 

על-פי מחקרו, שאריות אלו עלולות "לשרוד" בקרקע במשך יממה, שבוע ואפילו מספר חודשים - תלוי בטמפרטורה ובהרכב החומר הפעיל. "הימצאות שאריות אנטיביוטיקה במי התהום ובמים עיליים (מקווי מים על פני הקרקע - י.ע.ד) מהווה סיכון לבריאות הציבור, ועלולה להוות זרז לתחלואות והפרעות בריאותיות", הוא כותב.

 

אבישר הדגיש כי תרופות אנטיביוטיות הינן תרופות מרשם, וככאלה מיועדות להישאר בגופנו רק לפרק זמן קצוב ולמען מטרה ספציפית. "אמנם אין עדיין מחקרים רפואיים בסוגית האנטיביוטיקה, אבל כבר היום ברור כי לא היינו רוצים שאנטיביוטיקה תוחדר לגופנו לאורך כל השנה, גם אם מדובר במינונים נמוכים".

  

"יש צורך בתקנות מעודכנות"

אז מה נעשה כדי להתמודד עם הבעיה? לפי שעה - לא הרבה. לפני כארבע שנים אימצה ממשלת ישראל את דו"ח ועדת ענבר - דו"ח שחובר על-ידי צוות שבראשו עמד המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ד"ר יוסי ענבר. דו"ח זה קבע כי יש לשדרג את מכוני טיהור השפכים בארץ שתאפשר טיהור של הקולחין לרמה גבוהה יותר, לטובת השקיית יבולים חקלאיים מגוונים ורבים יותר. 

 

לדוגמא, התקנות המחייבות כיום (המכונות תקנות 20/30) בודקות רק שני פרמטרים ביחס לאיכות מי הקולחין; תקנות ענבר בוחנות 35 פרמטרים. אלא שנכון לכתיבת שורות אלה, תקנות ענבר טרם נכנסו לתוקף והן מונחות על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

 

אלא שגם תקנות ענבר לא יפתרו את הבעיה משום שבין 35 הפרמטרים אין כאלה המתייחסים לנוכחות שאריות הורמונים ותרופות אנטיביוטיות. מה גם שהמחקר בנושא בארץ, כאמור, אינו מפותח כמו מחקרים שנעשו בחו"ל, ולמרות הממצאים המחקריים המדאיגים שעולים במחקרים בעולם המערבי, עד כה לא תורגם הידע לכדי תקנות מחייבות בישראל.

 

ובכל זאת, ד"ר בר אור תומך באישור תקנות ענבר והוא רואה בהן צעד חשוב וחיוני. "אנחנו אמנם מפגרים עדיין במחקר (בנושא שאריות התרופות), אבל דווקא בכל מה שקשור לתקנים - אנחנו בחזית. תקני ענבר שיאושרו בקרוב נחשבים מתקדמים מאוד".

 

ועדיין, הוא סבור כי כבר עתה יש לחשוב על הצעד הבא. "יש לחשוב כבר על 'הדור הבא' של התקנות", הוא אומר. לדעתו יש לעדכן את תקנות ענבר ולשלב בתוכן פרמטרים הבוחנים את נושא שאריות התרופות וההורמונים, כפי שנהוג כיום לעשות במדינות מערביות רבות. "הנתונים הללו מדאיגים אבל אין פתרון מיידי לבעיה.

חייבים להמשיך ולפתח את המחקר בנושא, וכמובן לחשוב על התקנות שיבואו אחרי תקנות ענבר", אמר בר אור. הוא הדגיש גם כי נכון להיום סוגיה בעייתית זו טרם נידונה בקרב הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה הרלבנטיים. 

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: הנושא נמצא ברמה המחקרית של לימוד הנושא בארץ ובעולם.

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה שאריות הורמונים ותרופות נותרות במי ההשקייה
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חשיפה
    כמחצית מהריכוזים נשארים במים. מי קולחין
    צילום: רפי דבש, המשרד להגנת הסביבה
    החומרים יכולים להיספג בירקות ופירות
    צריך לעדכן את התקנים. מכון טיהור שפכים
    ynet ספיישל