עדויות להרג ערפדים נתגלו בונציה
שלד של אישה שמתה במגיפת דבר שהשתוללה בונציה ב-1576, נתגלה בקבר המונים מצפון לעיר. בין שיניה של הגופה ננעצה אבן גדולה, מה שעשוי להעיד כי האישה נחשדה כ"ערפדית"
שרידיה של "ערפדית" נתגלו ליד העיר ונציה. לא מדובר כמובן בערפדית אמיתית כי אם באישה שמתה ממגפת דבר שהשתוללה בעיר האיטלקית במאה ה-16 ונחשדה כערפדית. השלד של האישה נתגלה באי לזרטו נובו שעל אגם ונציה, כשאבן גדולה תקועה בין לסתותיו.
"זו הפעם הראשונה שארכיאולוגים מוצאים עדויות לפולחן של הרג ערפדים" אמר האנתרופולוג מתאו ברוני מאוניברסיטת פירנצה. "זה יעזור לחוקרים לגלות כיצד האגדה הזו התפתחה".
השלד שנמצא באי הונצייני, ששימש כשטח הסגר לחולים בזמן המגפה, מחזק את הסברה שהאמונה בערפדים התפתחה בזמן מגיפות הדבר שהשתוללו באירופה במאות 17-14. השלד נתגלה בתוך קבר המונים שנכרה לבני העיר שנספו במגיפה שפרצה ב-1576 בונציה.
חוקרים סבורים כי במהלך המגיפות נקברו המתים בחופזה בקבורה המונית, ומאוחר יותר היו פותחים את הקברים כדי לרווח את הגופות. במקרים אלה היו מבחינים הקברנים בתופעות הקשורות לריקבון הגוף אשר עוררו את האמונה בערפדים.
לעיתים מצאו הקברנים גופה ששיערה צמח לאחר המוות, ודם הוסיף לצאת ממנה, וסברו כי מדובר ב"מת-חי". ספרי רפואה מימי הביניים מתארים את אותם "מתים-חיים" כערפדים המוצצים את דם הגופות עד שיצברו מספיק כוח כדי לצאת שוב לאוויר העולם. חשד גדול במיוחד עוררו גופות ששיניהן פרצו את מעטה התכריכים בו נטמנו. בגין תכונה זו הודבק לערפדים הכינוי "אוכלי תכריכים". כיום ידוע שהיעלמות התכריכים סביב הפה נבעה מחיידקים ששרצו בפיהן של הגופות ועיכלו את הבדים.
האמונה הייתה שעל מנת להרוג ערפד יש לתקוע חפץ גדול בין לסתותיו, שימנע ממנו למצוץ דם. זה ככל הנראה ההסבר לאבן שנמצאה תקועה בין לסתותיה של האישה האיטלקית שמתה במגפה של 1576 בונציה, ונתגלתה עתה.
הגולגולת שנמצאה. עדות נדירה להרג ערפדים
צילום: רויטרס
מומלצים
