שתף קטע נבחר

זירת הקניות
צילום: ויז'ואל פוטוס

לראשונה: הציבור ישפיע על עתיד משק המים

כדי למנוע משבר מים נוסף, רשות המים מגבשת לראשונה תוכנית אב לטווח ארוך - 30 עד 50 השנים הבאות. המומחים ינסו להעריך כמה מים נצטרך וכמה נצרוך, ויזמינו את הציבור ללמוד את החומר, לבוא לדיונים ולהשתתף בהחלטות

משבר המים עומד להכאיב לכולנו - בגינה שתתייבש, בטבע שייפגע, במקלחת המקוצרת וככל הנראה גם בחשבון החודשי. הבעיה תתחיל להיפתר כשמתקני ההתפלה המתוכננים יחלו - באיחור ניכר - להזרים מים בצנרת בעוד כמה שנים. אך מה יהיה אחר כך; איך נימנע ממשבר מים נוסף בעתיד?

 

לשם כך מגבשת בימים אלה רשות המים תוכנית אב ארוכת טווח עבור משק המים. התוכנית שואפת לגבש מדיניות ל-30 עד 50 השנים הבאות, והיא תנסה לגבש מענה לשאלות שעולות כבר עתה: כמה מים נצרוך בעתיד, כמה נתפיל וכמה נחסוך? איך נטפל בביוב, אילו שינויים יידרשו בתשתית וכמה כל זה יעלה?

 

"עד היום המדיניות במשק המים טיפלה כל פעם בבעיות שצצו או בתוכניות שעמדו על הפרק. זו היתה מדיניות של ניהול משברים", מסביר מיכאל זיידה, ממונה תכנון אסטרטגי ברשות המים. בתוכנית החדשה, הוא אומר, הגישה תהיה שונה לחלוטין.

 

כמה נתפיל ב-2050?

הערכות רשות המים הן כי ב-30 השנים הקרובות תידרש מדינת ישראל להשקיע בין 30 ל-40 מיליארד שקלים במשק המים: סכום זה כולל את הקמת מתקני ההתפלה, פיתוח ושידרוג המערכת הארצית ומכוני טיהור השפכים.

 

על פי הערכות הרשות, בשנת 2050 תזדקק מדינת ישראל למיליארד וחצי מ"ק של מים מותפלים - בנוסף על היצע המים הטבעיים (משקעים ומי תהום). למערך ההתפלה הרחב הזה יש השלכות אדירות על מבנה מערכת המים בישראל. אם בעבר והיום זורמים עיקר המים במוביל הארצי מצפון לדרום, בעתיד יקבלו תושבי גוש דן את מירב המים שלהם ממתקני ההתפלה שייבנו בסמוך לחופים - ולא מהכנרת או ממי התהום. "זהו שינוי של כל כיווני הזרימה ההיסטוריים במדינה, שיבוצע בעלות של כשלושה מיליארד שקלים", מסביר זיידה.

 

היצע המים צפוי אמנם לגדול בעקבות ההתפלה, אך ברשות המים לא שוכחים גם את החיסכון. בתוכנית האב החדשה תמליץ הרשות להשקיע בחינוך לחיסכון, אך זיידה מסייג ומדגיש כי מדובר בעיקר באקט חינוכי. "סוגיית החיסכון במים היא חשובה בעיקר בכל הנוגע לתרבות הצריכה שלנו, אך פוטנציאל ההשפעה שלה על המשק מוגבל מאוד. לא זה מה שיציל אותנו". על-פי ההערכות, מדיניות מוצלחת של חיסכון במים עשויה להביא לכל היותר לצמצום של 10 אחוזים מכלל צריכת המים בישראל.

 

"הציבור יסייע לקבוע את עתידו"

היבט חשוב נוסף של התוכנית הוא שיתוף הציבור. בשונה משנים קודמות, אז דנו בתוכניות במסגרת שימוע ציבורי שלא שינה אותן מהותית, הפעם - לראשונה - יהיה הציבור שותף מלא לקביעת עתיד משק המים.

 

בהשראת מודל שנוסה בהצלחה בקליפורניה, תובא התוכנית לדיון פומבי במסגרתו יוזמן הציבור ללמוד את הנושאים השונים ולהשפיע על גיבוש הפעולות לביצוע. כ-20 סוגיות מרכזיות בהן דנה תוכנית האב החדשה יובאו בחודשים הקרובים לדיון ציבורי, במסגרת כמה ימי עיון וסדרה של דיונים ציבוריים. "הציבור יוזמן להוריד מסמכים מקצועיים, לבוא לדיונים ולהשפיע על המדיניות", מבטיח זיידה.

 

עיקרי תוכנית האב יוצגו מחר (ד') לראשונה בכנס השנתי של איגוד המים בכפר המכביה. "החשיבות של תוכנית האב לציבור היא אדירה", אומרת יושבת ראש הכנס, ד"ר סיניה נתניהו. העובדה כי לראשונה יתקיים דיון ציבורי בתוכנית שכזו מהווה לדבריה צעד משמעותי, שכן השלכותיה ישפיעו על הנוף העירוני והחקלאי, על התעשייה ועל נוף השטחים הפתוחים בישראל. "זוהי תוכנית שחורגת בהרבה מגבולות משק המים ועוסקת למעשה בדמותה של הארץ".

 

הפעם האחרונה שתוכנית אב שכזו גובשה ברשות המים הייתה עבור השנים 2002 עד 2010 אך היא מעולם לא הובאה לדיון בפני הממשלה ושימשה בפועל כתוכנית מעבר. ברשות המים אומרים שהתוכנית המתגבשת תזכה לתיקצוב ולתמיכה ממשלתית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים