בפעם השישית ייפתח ב-1 באפריל בהאנגר 11 בנמל תל אביב ה"פצ'ה קוצ'ה"
- ערב אמנויות רב תחומי שהומצא ביפן ומאז מסתובב בכל העולם בלמעלה מ-170 ערים. משמעות השם ביפנית הוא "בלה בלה בלה" (פטפוטים או רעשי שיחה) והאוצרים והמנחים הם איתי מאוטנר וענת ספרן.
עבודה של פילפילד שתוצג ביריד
הפעם יטלו בו חלק בין היתר: הפרויקט המוזיקלי החדש של "קותימן", עבודות אדריכלות של ד"ר יוסי קורי, עבודות וידאו של רם מצא, עבודות עיצוב של "שועל" (גיא שגיא) והמוזיקאי יונתן קונדה עם פרויקט ה"ספוקן וורדס". כמו כן, ד"ר עמיקי סולד יציג צילומים חודרניים מניתוחים שעשה ובשש דקות וארבעים (זה הזמן המותר לכל אמן להציג את עבודתו) יראה אותם תוך כדי תובנות בודהיסטיות.
עוד יציגו: עידו גוברין וליאורה בלפורד, מי שאצרו את תערוכת הסאונד הראשונה בישראל, בעבודת סאונד שעשו במיוחד לאירוע. בתחום האיור והגרפיקה יציג פילפלד קולאז' צבעוני פסיכדלי עם מוזיקה של מיכאל כהן; דידי ורדי יציג מופע של מכונות מגרוטאות. בנוסף יהיו שם גם עופר טל ורם מצא והמשורר אודי שרבני
שיקריא בפתיחה.
האירוע התחיל מאירוע של 250 איש ב"סלונה" שביפו, בתור
ערב ברנז'אי של מעצבים. בפעם הקודמת אלף הכרטיסים אזלו שבוע מראש.
מה שמבדיל בין הפצ'ה קוצ'ה ואירועי אמנות סטנדרטיים הוא העדר היררכיה; ראשי מחלקות לעיצוב ואמנים בעלי שם מציגים לצד סטודנטים או אמנים צעירים וכולם מצייתים לאותו חוק דרקוני: לכל אחד מוקצבות שש דקות וארבעים שניות – לא פחות ולא יותר.
בין הדברים שנחשפו בעבר בערבי פצ'ה קוצ'ה: דוד פולונסקי הציג קטעים מ"ואלס עם באשיר" בהקרנת
בכורה, אריק ברנשטיין חשף לראשונה את "עזה-שדרות"- פרויקט בין לאומי המועמד בימים אלה ל"אמי הבינלאומי",
האנימטור אריק לרנר הציג פרויקט אישי ושבועיים לאחר מכן קיבל ידיעה על זכייתו ב "במאי השנה" בתחרות פרסומות בלונדון, אוהד נהרין חשף את הצלם שמתחבא בתוכו ורננה רז חיברה קטע ל-13 רקדנים.
