אהבה של עיירת פיתוח
"בעיירת פיתוח כתובות נחמה ניבטות/ מבעד לסלי הקניות וציפורים צווחניות/ מטלטלות את שק החיטה לעיני הסוחרים". שיר של משה אוחיון
לִטְעֹם מִן הַתַּנּוּר
בַּעֲיָרַת פִּתּוּחַ הָאַהֲבָה מַמְתִּינָה פְּרַקְדָּן בָּעַרְפִלִּים
וְצִבְעֵי הַבֹּקֶר מִתְבַּהֲרִים עַל גַּרְמֵי הַמַּדְרֵגוֹת
כַּפְכַּפַּי גּוּמִי מְפַזְּזִים מִמּוּל לַדּוּכָן הַפִּלְפֵּל
וִילָדִים סְתוּרִים נֶעֱמָדִים בִּזְקִיפוּת עַד שֶׁתֻּבְחַן תְּעוּזַת הַגְּבָהִים
וְהֵם מְגִיפִים אֶת הַתְּרִיסִים
וּבַשּׁוּרוֹת מִן הַמִּדְבָּר נִכְנָסוֹת בְּאֵין מַפְרִיעַ
הַנָּשִׁים אוֹגְדוֹת אֶת הַמַּרְגָּלִיּוֹת לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת
וּמְסוֹכְכוֹת עַל קְדֵרַת הַכְּרוּבִית וְהַזֵּיתִים
וּמִי שֶׁנִּכְנַס מַשְׁכִּינִים לוֹ אֶת הָאֲמָרוֹת
וְנוֹתְנִים לוֹ לִטְעֹם מִן הַתַּנּוּר
בַּעֲיָרַת פִּתּוּחַ כְּתוֹבוֹת נֶחָמָה נִבָּטוֹת
מִבַּעַד לְסַלֵּי הַקְּנִיּוֹת וְצִפּוֹרִים צַוְחָנִיּוֹת
מְטַלְטְלוֹת אֶת שַׂק הַחִטָּה מִתַּחַת לְעֵינֵי הַסּוֹחֲרִים
וּמִדְבָּרִים עַל טִבְעָן שֶׁל מִלִּים
וְיוֹצְאִים לֶאֱמֹד אֶת הַמַּרְאוֹת
בַּעֲיָרַת פִּתּוּחַ מִתְפַּיְּטִים בִּשְׁבוּעָה
וּמַבְטִיחִים עַל מִפְתָּנָן שֶׁל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה
עִם בֵּיצֵי הַשּׁוֹר וְהַתַּרְנְגוֹל עַל מִפְתָּנָן שֶׁל אֵלֶּה בְּשִׂמְחָה, שִׂמְחָה
משה אוחיון נולד בדימונה. למד ספרות באוניברסיטת תל אביב ותואר שני במחלקה לכתיבה יצירתית
באוניברסיטת בן גוריון. בעבר הופיע עם "שעת סיפור" לילדים, כשהוא שר ומלווה את עצמו בגיטרה. שירו של אוחיון לקוח מספרו "חול ולימונים" (עם עובד), ויהיה חלק מערב על שירה חברתית, אותו ינהלו רוני סומק ורפי וייכרט, במסגרת "שלישירה" של הליקון.