הקפיצה הגדולה

"משוגעת" היתה אחת המילים שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים בשלב התחקיר שערכתי לפני הראיון על ג'וליה לוי בוקן. למרות שהיו כמה מקוריים שתיבלו את התיאור הבעייתי בפנינים כ"פסיכית", "טרלללה" ו"היסטרית", בחרתי להגיע לראיון המתוכנן שלנו מסוקרן, מאוהב (כי רק פסיכית, מטורללת והיסטרית יכולה לזהות אחרת, מניסיון) ואחוז רעד קל.

"זה מה שאמרו לך עליי?", שאלה הבלונדינית המבוישת שעה שנשנשה ריזוטו בעדינות של בובת פורצלן, "אני ממש לא כזו, אני נשבעת!", המשיכה להגן על עצמה, הפעם בליווי טון מתפנק ומבט מצועף.

פצצה אירופית בהתהוות. בוקן מדברת (צילום: רועי גזית עריכה: אילה רייפן)

האמת שלאחר הדייט הראשון שלי עם לוי בוקן, לפני כמה חודשים, הצלחתי להבין מדוע אנשים נבהלים מהפצצה האירופית הזו. מי שלכאורה נראית כמו פרח עדין, יכולה להתגלות מהר מאוד כקטיושה צווחנית. שלוש דקות לתוך השיחה שלנו באיזו מסיבת השקה אגבית התפתח קט פייט מהגיהינום, כאשר אני מנסה לנדב מידע על התנהגות הולמת מול פפראצי, כנראה בעדינות ישראלית טיפוסית, והיא מתגוננת באגרסיביות משל הרגע עקרתי לה תוספת שיער מהפריזורה.

"די, אני לא מאמינה שזה הרושם שיצרתי", היא מתבאסת באנגלית מעוררת קנאה ומיד מספרת על החברויות הטובות שיצרה במהלך עבודותיה פה בארץ. "אם הייתי משוגעת, או בלי כישורים חברתיים, לא הייתי מצליחה לשמור על קשרים ולא היו לי חברים, מה גם שלא הייתי מוזמנת בכלל לעבוד בשום מקום בעולם".

אז איך את מסבירה את זה שאנשים חושבים שאת היסטרית?

"אל תגיד היסטרית, כי אז זה אומר שאני פריג'ידית במיטה וזה לא נכון, אני לא היסטרית, אני אולי דרמטית, אבל אין מה לעשות ככה אנחנו, השחקנים, כולנו דרמטיים, אחרת לא היינו במקצוע הזה. אני יכולה לבכות מכל דבר, להתפוצץ מכל דבר, ואני מנצלת את זה לטובתי, אנשים מחכים לרגע הזה בסרט כדי לראות את השחקן בוכה ולבכות איתו".

"אז במקום להתפרץ מחוץ למסך, אני עושה את זה און קמרה. תראה למשל את דסטין הופמן, הוא הגיע להתראיין בפריז לכל מיני עיתונאים מהעולם ובכל ראיון שהוא עשה הבנאדם התחיל לבכות".

באמת? למה?

"לא יודעת, הוא הגיע אמוציונלי במיוחד, לא יודעת למה. גם אני נורא אמוציונלית, מתרגשת בקלות. אתה יכול להגיד עליי הרבה דברים, אבל היסטרית אני לא".

לפני שנתיים דיווחנו במדור "מחיר התהילה" על דרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים של צילומי "האלופה": לוי בוקן צרחה על אחת המלבישות ואפילו פצעה אותה. "זה כל כך לא נכון", לוי בוקן צוחקת במבוכה, "נראה לך שאני יכולה להרים על מישהו יד? אתה יודע שאם הייתי מכה אותה אז היו מעיפים אותי מהסדרה?".

אז מה קרה שם?

"היו לנו חילוקי דעות בקשר לבגדים שהיא הביאה לי, אמרתי לה את דעתי, היא הרימה את הקול, הודעתי לה שזה לא מוצא חן בעיניי והלכתי. זה ממש לא היה כמו שאתה מספר את זה".

לדברי מקורבים, קינאת בבגדים של עדי הימלבלוי.

"מההה?", היא נתקפת בצחוק מתגלגל ובלתי נשלט, "חשבתי שתגיד שם של שחקנית חשובה, שאני אקנא בעדי? אני מתה על הבגדים השחורים שלי בתוכנית, לא מקנאה באף אחת פה בארץ. אני עוף מוזר, לא יכולה גם לקנא, אנחנו בכלל לא באותו מקום. אני מגלמת צרפתייה, הן מגלמות ישראליות, אנחנו אפילו לא נלחמות על אותם התפקידים".

לא מקנא בישראליות

מה היה הסיפור עם קווין קונולי (אריק מ"הפמליה", "הוא פשוט לא בקטע שלך")?

"קווין הציע לי לצאת איתו לדייט, ולא ממש רציתי".

את שפויה?

"תראה, אני מעדיפה לצאת רק עם יהודים, אז זה לא היה רלוונטי כל כך, שמעתי שהוא רצה לקחת אותי למסעדה כזו יוקרתית המשקיפה על כל העיר או משהו... במחשבה שנייה אולי עשיתי טעות?".

כן. הוא היחיד שהציע לך לצאת?

"באיזשהו שלב יצאנו כל הקאסט, עם אדריאן (גרניה), קווין, ג'רמי (פיבן) לבילוי ואני הייתי חלק מהחברה, לא הרגשתי כמו בחורה אז, הם התייחסו אליי כמו אחת מהחבר'ה. זה נתן לי מבט מבפנים על כמה שבנות יכולות להיות פתטיות, גרופיות שזורקות את עצמן על כוכבים. רציתי להתקשר לחברות שלי ולהגיד להן, 'בבקשה אל תהיו ככה'. הרבה יותר כיף לצאת ככה עם הבנים. בשלב מסוים וינס בא אליי ואמר לי בפנים הכי רציניות שאפשר, 'את חלק מהפמליה'. ממש התרגשתי"'.

ספרי לי על ההבדל שבין לעבוד בישראל ובהוליווד.

"את 'הפמליה' התחלנו לצלם בפסטיבל הסרטים בקאן, אז מן הסתם היו שם מלא כוכבים גדולים. הבעיה היא שהיו לי רק כמה טייקים להצליח, בגלל זה אני חושבת ש'האלופה' היה בית ספר מעולה בשבילי, כמו טירונות לשחקנים. הייתי צריכה לצלם מלא סצנות ביום, לזכור את כל השורות שלי".

"האלופה היה בית ספר מעולה עבורי", בוקן (צילום: אוהד רומנו)

"זה היה כמו מפעל, מצלמים בלי סוף, ב־4:00-3:00 בבוקר, כשאתה עייף והכל, ובקלות יכולתי להתמוטט, אבל זה היה כיף, בגלל זה שאני מאוד מאושרת שהייתי שם, זה מה שהפך את החוויה שלי ב'הפמליה' להרבה יותר קלה. חוץ מזה ש'האלופה' אחראית ל־50 אחוז מהסיבה שהגעתי ל'הפמליה' בכלל".

מה זאת אומרת?

"צילמנו את האודישן על הסט של 'האלופה', הספר שיחק את ג'וני דרמה, שי קפון ביים אותי. הם אמרו 'סטופ צילומים, היא צריכה לעשות אודישן ל־HBO'. חלק מהשחקנים הלכו לפרמיירה של 'הבורר', היה מאוחר בערב, והיה בלגן. התאורנים כיוונו את התאורה עליי, וכולם עבדו בלגרום לי להצליח. תבין, זה התפקיד האירופי הראשון ב'הפמליה', והיו כל כך הרבה שחקניות שרצו את התפקיד".

אולי זה הסוד, להישאר בארץ ולעבוד בהוליווד?

"יכול להיות. שחקניות שם סובלות בין תפקידים, מחכות לאודישנים ואני שלחתי קלטת והתקבלתי, לא באמת צריך לעבור לשם".

ואיך העבודה שם?

"זה מדהים, אומנם עדיין אין לי עוזרת, אבל נחנו לי קרון מדהים, אבל ההבדל הגדול ביותר הוא שהם הרבה יותר רגועים, פה בארץ כולם צועקים עליך כל הזמן, שם הם שלווים נורא. חוצמזה גם נותנים לך ללבוש שמלות של קוואלי וכאלה".

אז מהתמנגלות עם לירז צ'רכי ועדי הימלבלוי עברת להתמנגל עם כוכבי הוליווד?

"משהו כזה, בייחוד כשהיינו בפסטיבל קאן, הלכנו למסיבה ב־DNG עם ג'יי.זי והיה מטורף. אני אגיד לך את האמת, אני שונאת התמנגלות ונטוורקינג עם הכוכבים בלוס אנג'לס, אני רק שומרת על יחסים עם אנשים שאני עובדת איתם וזה עובד, יש לי כימייה מדהימה עם קווין דילון וחוצמזה יוצא לנו להסתובב הרבה ביחד, וזה גרין קארד גדול מאד לתעשייה האמריקאית כי כולם רואים 'הפמליה'".

אז איך החיים אחרי "הפמליה"?

"הרבה יותר קל לי עכשיו להיכנס למקומות, אני מוזמנת לאירועים. מלבד הדברים שאני מקבלת חינם, אני גם יכולה לקבל אודישנים בקלות יחסית. קיבלתי תפקיד ב"רוד טריפ 2" יחד עם מייקל טרוטר ("היחידה"). בנוסף הוזמנתי לפאשן וויק בניו יורק כסלבריטי והציגו אותי לכולם כ'ג'וליה לוי מהפמליה".

יו, את מהפמליה

"הזמינו אותי לטקס פרסי האמי, שם הכרתי את אמאורי נולסקטו (סוקרה מ"נמלטים"), אז הלכתי אליו ואמרתי לו שאני מכורה לסדרה שלו, בהתחלה הוא היה קר אליי וחשב שאני סתם מעריצה, אבל אז הוא זיהה אותי וישר אמר לי, 'יו את מ'הפמליה'!!' והתחיל לדבר איתי, אין מה לעשות, אני מה זה מתרגשת מאנשים מפורסמים".

ספרי לי על האמי.

"היה מדהים! לבשתי שמלה מדהימה שחשפה את כל הגב שלי והבאתי את האחיינית שלי. המוזמנים גם מקבלים מתנות סופר יקרות, אני למשל קיבלתי הלבנת שיניים ב־600 דולר בבוורלי הילס ומשקפי שמש".

מה?

"כן, הגעתי עם הסוכנת שלי ולקחנו מלא דברים חינם, אבל אל תשאל מה קרה לי".

ספרי, ספרי.

"בפרמיירה של 'הפמלייה' הראו את שני הפרקים הראשונים, אלה שבהם השתתפתי. בסוף ההקרנה קראו לכל המשתתפים כדי להודות להם. קראו למארק וולברג וכאלה, ואז קראו גם לי. הבעיה היא שהייתי עם עקבים ממש גבוהים של פנדי ובמהלך ההקרנה הורדתי אותם, אז כשקראו בשם שלי הייתי חייבת לעמוד ממש מהר בשביל שימחאו לי כפיים, לא ידעתי מה לעשות אז נעמדתי יחפה כמו מטומטמת, הייתי בשוק, זה היה הדבר הכי מביך שקרה לי בחיים".

בטוח היה משהו יותר גרוע.

"הממ... אה, כן, כשבצילומים הראשונים דרכתי לקווין דילון על הרגל ופצעתי אותו, או כשבסצנה הראשונה שלי הייתי אמורה להתעצבן על ג'וני דרמה ולענות לטלפון ולחצתי על הכפתור הלא נכון איזה עשר פעמים, אז היו צריכים להפסיק את הצילומים ולהתחיל מהתחלה".

לא נעים.

"עזוב, זה בכלל מוזר להיות שם חלק מכל התעשייה הזו, יום אחד נסענו למסיבה של דולצ'ה וגבנה ואני מסתכלת מסביבי ורואה את הסוכנת של נועה תשבי, את הסוכן של מארק וולברג וכל מיני אנשים חשובים ואני עומדת שם הכי לא קשורה, אומרת לעצמי 'את לא בקלרה, את חייבת להתנהג יפה, זו ההזדמנות היחידה שלך בהוליווד'. פחדתי לצאת משליטה, אז הסוכנת שלי אמרה לי, 'בואי, אני אכיר לך את היהודים'. נרגעתי".

מרוקאית בעיני בוזגלו

בוקן מספרת כי את התפקיד של פרלה, המבוסס על דודתו של בוזגלו, היא לא קיבלה בקלות. ההפקה הצרפתית לא רצתה שהיא תגלם את אחת הפליטות האירופיות והדרך היחידה להיכנס לסרט היתה אם בוזגלו יחליט שהיא מרוקאית מספיק בעיניו. בוזגלו החליט שהיא לא, ולקח במקומה את מיטל ברדה ("קדוש"). רק לאחר שברדה ויתרה על התפקיד, בוזגלו התקשר ללוי בוקן, ביקש לשמוע מבטא מרוקאי בטלפון ושכר את שירותיה במקום.

"מאוד רציתי את התפקיד בסרט הזה, כי ידעתי שזה הולך להיות סרט חשוב שיכול לסלול לי את הכניסה לתעשייה בצרפת. שתבין, שם אני ממש לא עובדת, הם אומרים שאני אמריקאית מדי, באמריקה אומרים שאני צרפתייה מדי, אני כאילו לא מתאימה לשום מקום".

רצית את התפקיד רק כמקפצה לתפקידים בצרפת?

"מלבד העובדה שרציתי להיכנס לשוק הצרפתי, אני גם נורא אוהבת מרוקאים, הסיפור שלהם נראה לי קורע לב, כי בניגוד לאירופים שבאו לפה לאחר שלא היה להם כלום, המרוקאים עזבו בתים, עסקים, נוחות כלכלית ובאו מתוך תחושת שליחות, אותי הסיפור שלהם מאוד עניין".

איך היתה האווירה על סט העוסק בנושא טעון כל כך?

"תראה הצילומים לא היו קלים בכלל, היינו 300 איש על הסט, כולם ביחד, בילינו כל היום ביחד, זה

היה קצת כמו 'האח הגדול', בוכים ביחד, צוחקים ביחד, רועדים מקור על הספינה ביחד. כולם שחקנים טובים שעשו עבודה מדהימה, היתה חוויה חד פעמית".

יש לך המון סצנות רומנטיות עם לירון לבו, כמה מכל מה שרואים על המסך היה אמיתי?

"אני חושבת שעל הסט לכולם היה קראש באיזשהו שלב, גם אני נדלקתי על לירון קצת, הוא ממש חתיך, לא? לפני הצילומים, בוזגלו אמר לנו שהאהבה שלנו חייבת להיות טהורה, תמימה ונקייה. אז לירון ואני הלכנו לבית קפה, בשביל לבדוק את הכימייה בינינו, כמה שעות אחר כך הסכמנו על דבר אחד בלבד: הכימייה בינינו תתבסס על סקס חם ולוהט, לא על תמימות".

את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס