אין מנדט לפילוג

לא שלחנו אתכם להתקוטט על פוליטיקה. שלחנו אתכם לעבוד. לא קיבלתם מאיתנו מנדט להתפלג. בסך הכל הצלחנו לגייס מתוך עצמנו שלושה חברי כנסת, אף שאנו מאמינים שיש לנו בשורה לכלל האומה. על פי ההלכה, אתם שליחים שלנו, ואתם חייבים לעבוד לאור מה ששלחנו אתכם אליו.

מעבר לכמה עשרות מקורבים, ניתן לומר שאין מחלוקת כלשהי בתוך כלל מצביעי הציונות הדתית בשאלה האם מותר לכם להתפלג. לפיכך אין לכם כל רשות לעשות זאת, אלא להתמסר לעבודה בכנסת ובממשלה. לעבוד בכנסת ובממשלה לקידום הנושאים שהציונות הדתית מאמינה בהם – משאלות לאומיות הנוגעות לזהות היהודית של מדינת ישראל ועד תשלומי הורים במוסדות החינוך; מענייני צדק ומוסר חברתיים ועד לשאלות הגיור; מדאגה לארץ ישראל ועתידה ועד לאיכות הסביבה – לכל אלה עליכם להתמסר.

קשה לי להביע את תדהמתי, שאני מניח כי היא מהווה קול לרבים אחרים: בשעה הגורלית הזו אתם מתקוטטים על השאלה הגורלית לעם ישראל האם על השר להתפטר אם לאו? אמונתי העמוקה היא שחובה להימנע מפופוליזם זול, ולהכחיש את העובדה שיש משמעות גם לשאלת המינויים והתפקידים. ברם, כשאנו בוחנים את עוצמת ההכרעות הנדרשת מול עניינים אלה – איני מסוגל להבין כיצד אתם מרשים לעצמכם להידרדר במדרון בו אתם מדרדרים את כולנו. ההתדרדרות אינה פוליטית בלבד (לא הייתי מתערב בשאלה פוליטית מובהקת) אלא מכה אנושה קשה על המשמעויות הרוחניות של הציונות הדתית.

אתם נתבעים, עד כמה שהדבר קשה ומסובך, להסיר מעליכם את כל המניעים האישיים. בדרך כלל, מניעים אישיים הם חשובים, ואין אנו חברה טהרנית המאמינה באידאליזם המוחלט. אולם, בשעת חרום בה אנו נמצאים כעת – אין להם כל מקום. אם אינם מסוגלים להכריע מהי הדרך הטובה ביותר מבחינה פוליטית להישגים הטובים ביותר – העבירו את ההכרעה למי שאתם כן סומכים עליו. במצב המתוקן גובו סיעות בכנסת על ידי מוסדות מפלגה, תקנונים, מאבקים וקשיים, אולם היה מנגנון הכרעה. אין מנגנון מסודר כזה היום. אך אם אינכם מסוגלים להגיע להסכמה – הקימו אד-הוק מנגנון כזה: על בסיס המועצה הציבורית, על בסיס בני אדם הנאמנים על כולם, לכו לדין תורה; עד כמה שזה נשמע מוזר וקשה – אפילו על בסיס גורל. כל הכרעה לכאן או לכאן תהיה טובה יותר מאשר פילוג, חוסר אמון ושיתוק מוחלט.

ההכרעה חייבת להיעשות לאור השאלה מה

טוב יותר לשולחים שלכם – הציונות הדתית במובן המצומצם של המילה וכלל האומה הישראלית במובן הרחב יותר. לא ניתן להכחיש את החשיבות הגדולה שיש לעמידה בהתחייבויות קודמות. תורת הקודש שלנו לימדה "מדבר שקר תרחק", ו"שהיא הן שלך הן ולאו שלך לאו". מעבר לבחינה האידיאלית של עמידה בדיבור, גם מבחינה פרקטית אי עמידה בהסכמים (אם היו) מפילה את האפשרויות העתידיות להאמין להתחייבויות. אולם היא לא אסרה על מקבלי ההתחייבויות השונות לוותר, ולהבין כי על כף המאזניים מוטל הרבה מאוד מעתידה של הציונות הדתית, ומכוח כך הרבה מאוד מההשפעה שלה במדינת ישראל.

התעשתו! שובו אל ההיגיון, המוסר, הצדק וההלכה. שקמו לפחות מסגרתית את האמון ביניכם ואת האמון שלנו בכם. עזבו הכל והתמסרו לשליחותכם. אתם רק שליחים. לא בעלי הבית. בעלי הבית הם הבוחרים שלכם, להם אתם מחויבים, ועל פי טובתם אתם חייבים לפעול. כל פעולה אחרת היא גזל קולות, מעילה בשליחות, וחילול שמו של הקב"ה על ידי הנושאים את שמו.

מאמרי הרב יובל שרלו מתפרסמים באתר ישיבת ההסדר בפתח-תקווה