לא מסכימים לדרישות חמאס - ומגבירים את הלחץ. כך סוכם בישיבת הממשלה המיוחדת בעניין המבוי הסתום במשא ומתן לשחרור החייל החטוף גלעד שליט, שנערכה אחר הצהריים (יום ג') ונמשכה שלוש שעות. בישיבה הציג ראש שב"כ לשרים את שמותיהם של כמה מהמחבלים שחמאס דרש לשחרר - בהם כאלו שנידונו ל-67, 22 ו-18 מאסרי עולם.
צילום: אלי מנדלבאום, עריכה: תמר אברהם |
|
הממשלה החליטה כי ועדת שרים מיוחדת בראשות שר המשפטים, דניאל פרידמן, תציע מנופים ללחץ על חמאס - בהם גיבוש תקנות להשוות את תנאי עצירי החמאס בישראל לתנאים בהם מוחזק שליט.
| מקורבים למו"מ: |
|
| מצרים עוד תלחץ על חמאס / עלי ואקד |
|
"לפוצץ עסקה על 40-50 שמות - החמצה גדולה", אומרים גורמים המקורבים למגעים, שטוענים כי מצרים עוד מצפה להתגמשות ויצירתיות. לדבריהם, "ישראל טועה - גירוש אסירים לעזה רק יסכן אותה" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
עוד חברים בוועדה השרים מאיר שטרית, חיים רמון, רפי איתן והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. מסקנות הוועדה יוגשו בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב, אם לא תוקם עד אז ממשלה חדשה.
משפחתו של החייל המוחזק בשבי חמאס 996 ימים נפגשה עם ראש הממשלה בתום הישיבה, ונועם שליט נשמע מעט אופטימי כשאמר
לאחר מכן: "אולמרט לא הרים ידיים".
ישיבת הממשלה המיוחדת. והאחרונה? (צילום: משה מילנר, לע"מ)
השרים קיבלו סקירות מראש השב"כ, יובל דיסקין, ומשליחו המיוחד של ראש הממשלה, עופר דקל, שניהלו את המגעים בקהיר. אולמרט הטיל איפול על פרטי ישיבת הממשלה, אולם שרים שיצאו ממנה העריכו כי סבב השיחות הנוכחי מוצה וכי הממשלה הבאה תהיה זאת שתיאלץ להכריע בנושא.
אולמרט אמר לשרים כי "האחריות הלאומית תחייב אותנו להמשיך ולעשות כל מאמץ להחזיר אותו, ואם הממשלה הנוכחית תוכל להמשיך בכך - תמשיך בכך". לדבריו, "ישראל חשבה שתוכל לפסול חלק מהשמות ברשימת ה-450 ולהביא אחרים במקומם. לצערנו התהליך הזה לא צלח וכרגע אנחנו ברשימת ה-450". הוא ביקש להדגיש שלא השאיר את ההחלטה בידיו בלבד, וכן דיווח על הרשימות ל-7-8 שרים.
דיסקין אמר כי לציבור יוצגו שמות של 10 אסירים שחמאס ביקש, וישראל מתנגדת לשחרר, וכן מדגם מייצג של 10 שהוסכם לשחרר. לדבריו, בסך הכל הסכימה ישראל לשחרר "מספר חסר תקדים" של 320 איש.
דיסקין, דקל, ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, וגורמי מקצוע נוספים, הדגישו בדבריהם כי ניהול המשא ומתן במקביל למסע ציבורי ותקשורתי רב היקף, פגע בצד הישראלי.
| דעה |
|
| שוב קיצוניות של היריב? / מיכל אהרוני |
|
אולמרט נוהג בחמאס כפי שנהג ברק בערפאת: אותו תהליך יצירת ציפיות ותחושת התרוממות רוח שקדמו להתפוצצות המגעים, אותו הסבר לכך שהעסקה לא תתבצע |
| לטור המלא |
|
|
|
בלשכת ראש הממשלה היה אף מי שהגדיר את המסע הזה "מופקר". לפי הבכירים הביטחוניים, חמאס חזר בו מסיכומי עבר והיה משוכנע שבשל הלחץ הציבורי, ישראל מסכימה לשחרר את כל 450 האסירים.
דיסקין הציג לשרים כמה מהשמות שנדרשו על-ידי חמאס - ואחראים לפיגועים בקפה הלל, בקפה מומנט, במסעדת סבארו, ובאוטובוסים בחיפה ובירושלים. אלו אסירים שנידונו ל-77 מאסרי עולם, 22 מאסרי עולם ו-18 מאסרי עולם, ולדבריו, גם מהכלא הם מכווינים פיגועים, ונמצאים בבידוד.
מעבר לאסירים שישראל הסכימה לשחרר, אמר דיסקין, החלק השלישי ברשימה היו מחבלים שישראל תבעה לגרש משטחי יהודה ושומרון, תנאי לו סירב חמאס. כל גורמי הביטחון שדיברו בישיבה, אמרו שקבלת תנאי החמאס היא נזק כבד ביותר למדינת ישראל - מלבד הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, ושר הביטחון, אהוד ברק.
שרת החוץ ציפי לבני הציעה שהשרים - בשל הנזק שלטענתה גרמו כבר - יוותרו על זכותם לדבר בישיבה. וכך אכן היה. בתום הישיבה אמר לעיתונאים שר המשפטים, דניאל פרידמן, כי "ראש הממשלה היה מוכן בעניינו לוויתורים מרחיקי לכת הרבה מעבר למה שחלק מהשרים היה מוכן לו.
יחד עם זאת דרישות חמאס הגיעו לממדים כאלה שלהערכתנו שום ממשלה בישראל לא תוכל לקבל".
פרידמן נתלה בהיסטוריה, והזכיר ש"גם שבתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה
זכה רב המרצחים היטלר, לוויתורים מרחיקים לכת מהמדינות הדמוקרטיות. הוא פירש זאת לא נכון והמשיך עם דרישות בלתי סבירות עד שהגיע רגע שהמדינות הדמוקרטיות נעמדו על רגליהן, נלחמו על זכויותיהן בתקיפות ובנחישות. הוא גילה זאת מאוחר מדי. גם החמאס עתיד לגלות שיש קווים שמדינת ישראל לא תוכל לחצות".
