לוחמים בעופרת יצוקה: "היינו הכי מוסריים שיש"

חיילי סדיר ומילואים שלחמו בעזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" התקשו היום (ה') לקבל את הטענות על התנהגות לא-מוסרית של חיילים. חלקם הגיבו באי-נוחות, חלקם בביטול מוחלט. "קשה לי להאמין שהדברים האלה קרו, זה נשמע לי מופרך", אמר אסף דנציגר (21), חייל גבעתי שלחם ברצועה עד שנפצע קל שלושה ימים לפני תום המבצע.

"אני לא חושב שמישהו מאיתנו חיפש להרוג סתם. מה שקרה שם לא סיפק הנאה לאף אחד, רצינו שזה ייגמר

כמה שיותר מהר ושיהיה כמה שפחות חיכוך עם בלתי מעורבים", אמר דנציגר.

לדבריו, לחיילים ניתנו הוראות ברורות לירות במי שמסוכן, חמוש או בעל כוונות. "בכל המבנים שהיינו לא היה שום מקרה של הרס או השחתה. עשינו רק דברים מוצדקים, שנאלצנו לעשותם מצורך מבצעי. אף אחד לא ירה באוכלוסייה לא לוחמת. אנשים עברו לידנו בחופשיות ולא הפרענו בכלל לכיוון התנועה שלהם. יש הבדל גדול מאוד בין לירות בזקנה לבין איזה חייל סורר שאולי הותיר אחריו איזה קשקוש על קיר, למרות שגם זה לא בסדר".

"גם אחרי יומיים שלא אכלנו - לא נגענו בכלום"

גם נ', חייל סדיר בצנחנים ששהה שבוע וחצי ברצועה במהלך המבצע, לא מבין את מקור הטענות. "אני חושב שמדובר בהרבה שטויות. נכון שלמדתי שבמלחמה מוסריות זה דבר מאוד גמיש, ונכון שתמיד יהיו את האידיוטים שעושים את הדברים לא כמו שצריך, אבל רוב החיילים ייצגו את מדינת ישראל בכבוד עם מוסריות מאוד גבוהה.

"אצלי בפלוגה למשל היו שלושה מסדרי בושה. באמצע הלחימה מפקד המחלקה עצר את כולם וביקש לרוקן את התיקים ואת הווסטים כדי לבדוק אם מישהו לקח משהו. אנשים שגנבו דברים קטנים כמו ממתקים נענשו באופן חמור, אפילו העיפו חייל אחד שגנב סכין. היה בית אחד שבו חייל קשקש דגל ישראל קטן בשירותים וזה גרר מהומה מאוד גדולה. המודעות לנושא המוסרי והאתי הייתה כל הזמן באוויר".

לדברי נ', גם במצבים של רעב ועייפות לא הורשו החיילים לעשות שימוש ברכוש הפלסטיני. הוא מספר כי העניין נדון גם ברמה המחלקתית וגם ברמה הפלוגתית. "אסרו עלינו לישון על המיטות בבתים שבהם היינו וגם סידרנו וניקינו בכל מקום", הוא אומר. "למרות שהיו מולנו צלחות ענקיות של בקלאוות, אחרי יומיים שלא אכלנו כמו שצריך, לא נגענו בכלום. גם אם היו מקרים של אנשים שבאו בקטע של בואו נכניס להם מכות, תמיד הדרג הבכיר ידע להזיז אותם ממקומות בהם יש חיכוך עם אזרחים. לי אישית יצא לטפל קצת בשבויים ומשת"פים ולמרות שהם קיללו אותנו, לא החלפנו איתם מילה וטיפלנו בהם באופן הכי מוסרי שיש".

כתובות שהשאירו חיילים בבית פלסטיני בעזה (צילום: AP)

ג', חייל מילואים המשרת בצנחנים ושהה כשבוע בתוך הרצועה במהלך המבצע, טוען שההאשמות הן לא יותר מאגדות. "שטויות, לא היו דברים כאלו. אולי יכול להיות שמדובר במפקד אחד אידיוט, בטוח לא היו הוראות מלמעלה. בכל נקודה שבה היינו השתדלנו לעשות מינימום של נזק ומקסימום שמירה על המקום. להיפך, השארנו את הבתים שהגענו עליהם יותר נקיים מאשר היו. אפילו ניקינו איזה מקרר אחד שממש הסריח.

"היה מקרה שבו קיבלנו התרעה שאמורה להגיע לכיווננו מחבלת מתאבדת. גם כשהתקרבו אלינו נשים מעבר לקו המיועד ירינו באוויר או ליד. עברנו מול חנויות פרוצות לחלוטין כשרואים בהן שתייה קרה אבל אף אחד לא העז לגעת בזה. אפילו לא חשבנו לקחת דברים שבאמת הזדקקנו להם. פעם אחת מישהו לקח קופסת שימורים מחנות וכולם צעקו עליו. הוא מיד החזיר אותה".

החייל אומר כי מנקודת מבטו, צה"ל פעל באופן הכי מוסרי שאפשר. "כמובן שחיי החיילים היו החשובים ביותר, אבל הקפידו מאוד לפעול לפי צדק, כי זאת הדרך הנכונה. טובת המדינה עמדה לנגד עניינו וכל מה שרצינו היה לחזור הביתה בשלום", אמר.

"אם זאת האמת, למה לא דיברו עד כה?"

גם בדרג הפיקודי יש המתייחסים לטענות בביטול. "זאת בושה וחרפה. ייתכן שלא מדובר בשקרים מוחלטים, אבל גם אם יש אמת מסוימת בסיפורים - בטוח מדובר באחוז בודד", אמר רס"ן במיל' עידן זוארץ (36), מפקד פלוגת מילואים בגבעתי. "בכל לחימה יש את האחוז הבעייתי, אבל צריך להסתכל בראייה הרחבה של 99 האחוז הנותרים ולא לקחת מקרה חריג כמייצג".

זוארץ טוען כי יש להטיל ספק באמיתות הטענות, שכן "אם הדבר כל כך בער בהם ואכן היה אמיתי, למה הם לא דיברו עד עכשיו? למה הם לא עצרו את הדברים במקום? ברמה האתית והמוסרית, חובתם הייתה לעצור את הדברים ולא לחכות חודשיים לאיזה דיון אזוטרי. נכון, הייתה לחימה אינטנסיבית, המתבקשת במקרה של חטיבה שלמה שנכנסת לאזור אורבני. האם השתנו הוראות הפתיחה באש ופתאום היה אפשר לירות על אזרחים? חד משמעית לא".