האם פייסבוק טעתה עם העיצוב החדש?
איך מגיבים חברי פייסבוק לשינוי הממשק האחרון ולמה דעתם לא בהכרח חשובה, איך עובדים הישראלים, גוגל אופס, אמש בטלוויזיה, סדר בטוויטר ועוד עדכונים מעניינים שנרשמו השבוע ברשת
האם פייסבוק החדש מצליח?
שבוע לאחר שינוי הממשק של פייסבוק, די ברור שרוב החברים מתנגדים לחידוש. באפליקציית הסקר הזו, למשל, המאפשרת להצביע בעד או נגד החידושים, 94 אחוזים הצביעו נגד. די להסתובב באתר ולקרוא את התגובות כדי להבין עד כמה ההתנגדות לשינוי היא גורפת.
עיקרי השינוי הם הפיכת פיד החדשות של פייסבוק למוטה פרסומים בזמן אמת בסגנון טוויטר, של עדכוני סטטוסים והערות שכותבים החברים כאשר תמונת החבר מופיעה לצד כל עדכון. זאת, כתחליף לדף העדכונים הקודם, שהציג אוסף מגוון של פעולות שביצעו חברים באתר, כמו הקבוצות אליהן הם הצטרפו, מי מעתה חבר של מי, לאילו אירועים הולכים החברים ועוד.
האם פייסבוק עשתה טעות קריטית ובקרוב תחזור בה מהמהלך בעקבות תגובות החברים? לא בהכרח. באתר InsideFacebook.com מבקשים להזכיר שגם התוספת של העדכונים: הניוז פיד והמיני פיד - שהיום נראים חלק בלתי נפרד מפייסבוק - לפני כשנתיים וחצי התקבלה במחאות רמות וגם שדרוג הפרופיל האישי בשנה שעברה התקבל בביקורת קשה.
מאות אלפי אנשים הצטרפו לקבוצות המחו נגד השינוי. מי זוכר היום איך נראה הפרופיל הישן, הסטטי ועמוס האפליקציות? (צירפתי צילום מסך לתזכורת). מי מתגעגע אליו? גם אז טענו רבים כי השינויים יגרמו לצניחה בשהות באתר ולאינטראקציה של גולשים עמו אך התוצאה הייתה הפוכה בתכלית - זינוק במספר הדפים הנצפים והפיכת האתר לרשת החברתית הפופולרית בעולם.
למי אכפת מתרנגולים מושלכים?
האם המשתמשים תמיד טועים? לא בהכרח. אך הנחת הייסוד בעיצוב ממשקים היא כי רובם תמיד יתנגדו לכך שיזיזו להם את הגבינה. ככל שהשינוי גדול יותר כך תגבר ההתנגדות ובשביל שינוי מינורי ולא מורגש - למה לטרוח בכלל? במבדקי שימושיות וניתוחי סטטיסטיקה לא מייחסים חשיבות למה שהמשתמשים אומרים אלא בוחנים את מעשיהם.
ההגיון המנחה את פייסבוק הוא פשוט: התכנים של החברים מעניינים בהרבה מפעילויות שונות שביצעו באתר. זרם של עדכונים טריים הוא מעניין בהרבה מלקט אקראי של פעולות אוטומטיות בחלקן המחוללות על ידי ישומים שונים, כמו השלכות תרנגולים, מבחני טריוויה אוויליים ושלל קשקושים שהופיעו בדף העדכונים הקודם.
על פי הצלחות העבר, אפשר להניח שבפייסבוק יודעים מה הם עושים. אם, כפי שחזיתי כאן בשבוע שעבר, הממשק החדש יביא לגידול באינטראקציה של הגולשים עם האתר, הביקורת תגווע במהרה. בינתיים, על פי Compete.com, נראה כי זמן השהייה של גולשים באתר לא פחת השבוע לעומת השבוע שעבר. ועל אף שמוקדם מדי לפסוק, נראה כי מדובר בחדשות טובות עבור פייסבוק. אם השינוי היה פגום מהותית, סביר להניח שהקלקול היה מורגש מיידית.
איך עובדים הישראלים?
PNMSOFT היא חברה בריטית לניהול תהליכים עסקיים המפעילה מרכז מחקר ופיתוח בישראל. כיצד חברה בריטית מתמודדת עם המנטליות הישראלית? כך הם כותבים באתר:
"הניסיון הצבאי מעצב את הלך המחשבה הישראלי. כאשר עובד בריטי מקבל משימה לביצוע - מדובר במשימה. בישראל, מדובר ביעד. עניין של חיים ומוות. העובדים לא ילכו לביתם עד להשלמת המשימה... ישראלים ידועים ביכולות פיתוח וחדשנות אך הם פחות מוצלחים בניהול ומכירות. הם יוצרים מוצרים מדהימים ופורצי דרך אך אינם יודעים כיצד למכור אותם. הם ינסו למכור מתחת לערך או באופן אגרסיבי מדי, עם תוכנית עסקית פגומה, ללא תיעוד, מוצרים פונקציונליים אך בעלי מראה ותחושה גרועים.
"ישראלים מאמינים כי הם חמים ואדיבים. עבור אירופי, הם ייראו גסי רוח, אגרסיבים ונודניקים. 'תודה', 'בבקשה' הן מילים שלא קיימות בלקסיקון הישראלי. הרמת קול, אי מתן אפשרות לסיים משפט וחוסר הקשבה לאחרים הם חלק מהתרבות ויש לקחת זאת בחשבון. אל תנסו לשנות אותם כי לא תצליחו. הם עקשנים ורציניים ותכונות אלה גורמות לישיבות להיות מתוחות וקשוחות. הישראלים חיים חיים מרגשים ומהירים. דרך החיים הזאת גורמת להם לעבוד מהר, לרוץ קדימה, לרוב ללא תכנון נכון ובעקבות זאת יש צורך לעבוד כפול ולתקן בעיות".
ניתוח די הוגן, יש לומר. בשורה התחתונה, הם כותבים, "העובדים הישראלים הם חכמים, מכשרים בעלי מוטיבציה ועובדים קשה. בעזרת ניהול נכון הם נכס עצום לכל חברה מצליחה".
גוגל אופס
שלחתם פעם מייל והתחרטם מיד לאחר הלחיצה על ה-Send? תכונה חדשה ב-Gmail תעניק לכם חמש שניות של חסד להתחרט. אם ידכם קלה על ה-Send ותמיד יש לכם מחשבות שניות - זו התכונה בשבילכם.
מיד לאחר המשלוח תופיע הודעה כי ההודעה נשלחה ולצדה אפשרות Undo שתבטל את המשלוח עד חמש שניות לאחר השיגור. אין לבלבל עם Mail Googles - תכונה שאמורה למנוע משיכורים לשלוח אימיילים ומאתגרת אותם לפתור תרגילי חשבון כתנאי למשלוח (מהתכונות היותר טיפשיות שפותחו בגוגל). שתי התכונות זמינות דרך מסך ההגדרות של Gmail והלשונית Labs - או המבחנה הירוקה בחלק העליון של המסך.
אמש בטלוויזיה
אתר I Love TV של תפוז מציע למבקרים לענות על שאלונים בעניין תוכניות ופרסומות ששודרו אמש בטלוויזיה ואולי יזכו בפרסים. נדמה לי שהקונספט נכון והחיבור בין טלוויזיה לאינטרנט צריך לבוא לידי ביטוי בניסויים כאלה, אך היישום די מאכזב.
אינטרנט היא הרבה יותר ממדיה משלימה לטלוויזיה ולהגביל אתר כזה רק לצופים שבמקרה היו מול הטלוויזיה בפריים טיים אמש מבלי לאפשר לגולשים שלא צפו להשלים פערים זה יותר מפספוס. בהקשר זה, שווה להציץ ב-Primetime in no time של יאהו. אגב, אולי אני קצת מיושן, אך משפט כמו "כנס לתוכניות בהן צפית אמש" פוצע את עיני.
טוויטר יסדר
Tweder הוא משתמש חדש בטוויטר שמבטיח להעביר את הסדר הטוויטרי הראשון. זה לא רעיון כל כך רע אם חושבים על זה. רק עוד 140 תווים לאוכל. אגב טוויטר, השירות גדל ב-1,382 אחוזים בשנה האחרונה, 50 אחוזים בחודש האחרון. שבעה מיליון המשתמשים בטוויטר רחוקים מאוד מ-65 המיליון של פייסבוק, אך קצב הגידול של הראשון חסר תחרות.
אמש בבלוגוספירה - פוסטים מומלצים
יהונתן קלינגר מסביר מדוע האחים עופר נהגו בחוכמה כאשר הגיבו על סרטו של מיקי רוזנטל, "שיטת השקשוקה" באמצעות סרטוני תגובה שהודלפו ל-YouTube, אך לדעתו המקצועית, רוזנטל יכול לתבוע את מפיקי הסרט על הפרת זכויות יוצרים ודילול סימן מסחרי.
פבל ישראלסקי מדגים שלושה שימושים לטוויטר בחיי היום יום (תודה לאל שמישהו מצא שימוש לטוויטר) בבלוג של שליו בן ארי
עידן כותב ב"אנקדוטות" על Get Satisfaction, שירות שמאפשר לכל חברה או ספק שירות לבנות קהילת משתמשים שתומכת בעצמה ובכלל המשתמשים של השירות או המוצר
שגיא חמץ כותב בבלוג של Blinkit על שלושה מהלכי באזז של חברות גדולות במדיה חברתית
יובל דרור מסביר ב"מאבד תמלילים" איך לדעתו הפכה המדיה החברתית לכלי נוסף בארגז הכלים התאגידי
לעדכונים נוספים רוצו ל"חורים ברשת ", הבלוג של גל מור. שלחו מייל: gal.ynet כרוכית gmail.com
