להסתכל לקטיושה בעיניים

הנוף הפסטורלי הנשקף מגג הבניין בקריית שמונה ונראה כבר בתחילת הסרט הזה, עלול להטעות. קיץ 2006, בו בער הצפון ולא רק מחום השמש אלא גם ממאות הקטיושות שנורו אל עבר האזור היה הכל חוץ מפסטורלי. ובלב האש והעשן, ניצבו צוותי החדשות שיצאו לשטח לראות את הנזקים, לשמוע את שריקות הטילים ולדווח על הפגיעות, חלקן גם קשות.

צוות השידור על הגג. אל תתנו לפסטורליה להטעות אתכם

אל אחד הצוותים האלה, זה של ערוץ 10, התלווה דרור מילר, סטודנט במכללת "תל-חי". יחד הם התמקמו על גג מרכז התקשורת של המכללה, אחד הגגות הגבוהים בקריית שמונה - אלה כדי להעביר לכל הארץ את ההתרחשויות, וזה כדי להעביר, כמעט שלוש שנים אחרי, את המראות והקולות שמאחורי הסיקור, את האנשים האמיתיים שלפני המצלמה ומאחוריה בסרט "קיץ על הגג" (הערב, ב', ב-21:30), המצטרף לפרץ אמנותי של סרטי קולנוע אודות המלחמה.

בין הדמויות בהן מתמקד הסרט נמצא גבי עמוס, מנהל צוות השידורים במקום, שלאורך הסרט מייצג בעצם את הידרדרות מצב הרוח - האישי והלאומי כאחד - לאור התפתחויותיה של המלחמה. אולי מעניין עוד יותר לראות את כתבי השטח במקום מתפקדים בזמן אמת תחת לחץ בלתי נסבל - ביניהם טלי מורנו, לינוי בר-גפן וכרמל לוצאטי, שמפעם לפעם גם צריך להעביר מבזקי רדיו לתחנות השונות, על רקע הדי הפיצוצים.

זאת, אגב, רק כשהצוות הורשה להישאר על הגג ולא הוכרח להיכנס אל הבניין בשל ההפגזות הקשות שהביאו מפעם לפעם להשארת המצלמה מאחור, בכדי שזו שתתעד בשידור חי את ההתרחשויות שסיכנו את חיי הצוות. מפעם לפעם, בהפוגה משעשעת, ניתן לראות את הכתבים צוחקים ומקללים ("הוא הגיע לנהריה הבן זונה?") ולשמחתם, פעם בכמה שעות גם מעט משועממים ("מה אני אדווח? על פורצים שנתפסו בקריית שמונה?").

האש בצפון. פחד אמיתי בשידור חי

הסרט נגמר, כעבור קצת יותר מ-40 דקות בלבד, עם תחילתה של הפסקת האש, פינוי צוות השידור מהגג ותחושת בטן מעיקה שמשהו שם לא הסתיים. גם ההומור השזור בין הקטעים וההסברים המאויירים על המסך (ולא נספר מה עלה בגורל ביתו של יוצר הסרט) לא מיטיבים עם אותה תחושה קשה. בסך הכל מוגש כאן מסמך מעניין ולעתים גם מרגש ונדיר שגורם, בין היתר, לתהות כיצד חלפו להן מאז שלוש שנים ועוד מערכה קשה אחת.

• "קיץ על הגג", יס דוקו, ב' ב-21:30, שידור חוזר ב-00:15 וב-24.3 ב-20:10