המשרדים מתווכחים, ובגליל יסבלו ממכת זבובים

ויכוח בין משרדי הממשלה עומד לפגוע באיכות החיים של תושבי הגליל העליון. במשרד להגנת הסביבה מזהירים היום (ג') מפני מפגעי זבובים קשים שנוצרים באזור זה, בין היתר בשל סירובם של חלק ממכוני התערובת והלולנים להוסיף למזון העופות תוסף דוחה זבובים.  

בתחומי המועצות האזוריות מעלה יוסף ומרום הגליל ישנו הריכוז הגדול ביותר בישראל של לולי הטלה. בשטח שתי המועצות ישנם כ-2,200 לולים המפוזרים בכ-20 מושבים. פעילות הלולים היא מוקד משיכה לחרקים - בעיקר זבובים, ומדי שנה בין מרס לאוקטובר סובלים התושבים ממטרדים קשים.

"מדובר על כמויות זבובים אדירות, שהופכים קירות לבנים לשחורים", מדגישה בשיחה עם ynet ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת תחום תשתיות במשרד להגנת הסביבה. בלומנפלד ציינה כי מזה שלוש שנים פועל המשרד בנסיון למגר את התופעה, אך לדבריה בשל ניסיון לחסוך בעלויות, נמנעים חלק ממכוני התערובת להוסיף את התוסף, וגם הלולנים לא עושים זאת.

בלומנפלד הוסיפה כי ראשי הרשויות באזור יכולים לדרוש מבעלי הלולים לעשות כן, אך הם נמנעים מכך משום שאינם רוצים להתעמת עימם. "כתוצאה מכך המפגע חוזר על עצמו מדי שנה ופוגע באיכות חיי התושבים".

הפתרון לבעיה הוא חומר בשם "לארוודקס", אותו אמורים מכוני התערובת או בעלי הלולים להוסיף למזון העופות. במשרד מציינים כי חומר זה אינו מזיק לעופות, ומאושר על-ידי השירות הווטרינרי, אולם בשל עלותו נמנעים חלקם מהמכונים והלולנים מהוספתו.

"מבחינה כלכלית ברור שלא משתלם להם לתת את התוסף הזה", מציינת בלומנפלד. "ברור גם שראשי הרשויות אינם רוצים להתעמת עם בעלי לולים שמהווים כוח אלקטורלי ביישובים הללו. אבל צריך לזכור שהחוק מחייב את ראשי הרשויות למנוע מפגעים סביבתיים".  

בלומנפלד מציינת כי מדובר בחלק מבעיה סביבתית רחבה הרבה יותר, של פעילות הלולים בתוך יישובים. לפני כשנתיים אימצה ממשלת ישראל החלטת ממשלה בנושא, בה נקבע כי תעשיית הלולים תעבור רפורמה מקיפה, בדומה לרפורמה שבוצעה במשק החלב.

"הלולים מהווים בעיה סביבתית, אבל גם הרפורמה בענף היא אתגר", מציינת בלומנפלד. לדבריה, המהלך כרוך בהוצאת הלולים ממרכזי היישובים ובנייתם מחדש בשטחים הפתוחים, פירוק מבני האזבסט הישנים והטיפול בפסולת, הקמת הלולים החדשים תוך שימוש בחומרים ידידותיים יותר לסביבה והטיפול המקיף הדרוש בנושא תשתיות הביוב. "בינתיים הלולים נראים כמו בעולם השלישי" היא מסכמת.

ראש מועצת מעלה יוסף, אבי קרמפה, דוחה את טענות המשרד על שראשי הרשויות עוצמים את עיניהם נוכח המפגע. "הבעיה איננה כלכלית כי מדובר במחיר זניח. הבעיה היא בראש ובראשונה הוויכוח בין המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

"המשרד להגנת הסביבה רצה להוסיף את החומר כתוסף מחייב אך במשרד הבריאות טענו כי מדובר בתרופה, ולכן זה מחייב מרשם. לכן כרגע אין תקנה מחייבת לכל מכוני התערובת". לדברי קרמפה, המועצה בראשותו דרשה מן החקלאים להשתמש בתוסף, אולם אין בכוחה לחייב אותם. 

מהמועצה אזורית מרום הגליל נמסר כי הם פועלים מול השירותים הווטרינריים ומול המשרד להגנת הסביבה בנושא. במועצה הדגישו כי רוב מוחץ מקרב בעלי הלולים הביעו הסכמה להוסיף את התוסף, אבל מכוני התערובת צריכים לקבל הנחיה. "זה לא בסמכותינו והמכונים הללו כלל לא נמצאים בתחום שיפוטינו", אמרו במועצה.