שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר

משה יעקבסון: והמנגינה נמשכת

כתבה שלישית ואחרונה בסדרה המוקדשת לפועלו של משה יעקבסון, חניך ומדריך בכפר הנוער שפיה - ומאוחר יותר מפקח על החינוך המוזיקלי בבתי ספר בצפון הארץ

לפנינו הכתבה השלישית והאחרונה בסדרה המוקדשת לפועלו של משה יעקבסון כפי שבא לידי ביטוי בשנותיו בכפר הנוער שפיה. גם בפרק זה נביא צילומים מהווי החיים בכפר, כולל שיעורי מוזיקה, חקלאות ומשחקים, אך גם מחייו הפרטיים של משה.

 

גם לאחר שעזב את שפיה, המשיך משה המשיך בעבודתו הציבורית והמוזיקלית, כאשר פעל להנחלת החינוך המוזיקלי לתלמידי בתי ספר. משה גימלאי בחיפה ורבים מחניכיו בעבר פוגשים בו ומברכים אותו. חנה אשתו הלכה לעולמה השנה.

 

לכתבות הקודמות בסדרה: 

החניך שהפך למורה למוזיקה

הניגון השכיח את הצרות

 

אגב, באורח מקרי נתגלה לי בימים אלו אוסף תצלומים נדיר ביופיו מראשית שנות העשרים של המאה הקודמת עת הוקם לראשונה במאיר שפיה כפר היתומים, שהתפתח במרוצת הזמן לכפר הנוער שפיה. בשבוע הבא אביא כאן מבחר מאוסף זה - אמנם יהיה זה הפוך מהסדר הכרונולוגי, אבל התצלומים בעלי חשיבות רבה לתולדות הכפר.


1. בשנות השלושים הוקם במשק החקלאי של שפיה "בית הזכוכית" - כך קראו לחממה בימים ההם. בתצלום: הנציב הבריטי העליון על ארץ ישראל, סר ארתור ווקוף, שהגיע לטקס הנחת אבן הפינה לבית הזכוכית.


2. בני נוער עם כלי פריטה, שנות הארבעים.


3. במהלך קונצרט של תזמורת שפיה בירושלים בבית YMCA בשנת 1948.


4. מנגנים באוויר הפתוח. את עמודי התווים היו מייצרים בנגרייה של שפיה מעצי היער סביב. מספרים כי אם היה נשכח עמוד תווים כזה בחוץ - הוא היה מצמיח שורשים.


5. בירידה למשק החי בשפיה, שנות הארבעים. על השלט כתוב "משק ראובן דוד", על שמו של ראובן דוד קסלמן, רואה החשבון של שפיה. בשער החמור "סבלן" עליו היו רוכבים להביא את הדואר מזכרון יעקב. המחלבה היא הבית הבודד אחרי החמור. ימינה - המתבן. מאחור שלושה מבני לול ומימינם האסם. מאחור העמדה.


6. בית צל במשק שפיה, 1935.


7. משחקים "ארצנו".


8. משה כמפקד משלט "כניר" במלחמת העצמאות, 1948.


9. בשנת 1949 ביקר בשפיה המנצח ליאונרד ברנשטיין. הוא שמע על פעילותו המוזיקלית של משה ורצה לפגשו. משה יעקבסון היה בשירות מילואים לא רחוק, במוצב גבול בוואדי ערה, והגיע לביקור (ראו תמונה ד' מימין). ברנשטיין ראה את משה מנצח, מאוד התלהב וגם ביקש לקבל לרגע את שרביט הניצוח. באותה פגישה הזמין את משה לעשות פעילות מוזיקלית דומה בארה"ב. הדבר התגשם בשנת 1967, כאשר יצא משה לארה"ב להנחלת המוזיקה לבני הנוער שם. בתצלום: משה בפני כיתה במישיגן.


10. תצלום של משה עם חנה אשתו ובנם עופר.


11. סבא בן ציון (אביו של משה), שהיה חזן בית הכנסת בפתח תקווה, שולח שטר ברכה לראש השנה: "נא לשלם לפקודת בני משה וחנה, עופר יעקבסון את הסך שלוש מאות שישים וחמשה ימים מאושרים".


12. 1958, טיול למפרץ אילת עת נפתח הכביש דרך מצפה רמון. הגבר הגבוה הוא יוסף דושבסקי, מנהל שפיה, ולידו ניצבים ההורים של חנה, אשתו של משה יעקבסון.


13. משה מנצח על תזמורת מקובצת של 250 תלמידים בחיפה, 1963.


14. בשנת 1954 היה משה מפקח על החינוך המוזיקלי מטעם משרד החינוך באזור הצפון. פגישותיו עם המורים והתלמידים הפכו להתרוממות הרוח המוזיקלית של בית הספר אליו היה מגיע. היה זה מפעל להנחלת ידע מוזיקלי לכלל תלמידי בתי הספר בו היו משולבים פרקים עיוניים, נגינה והאזנה לקונצרטים. יוזמתו זו של משה נמשכת היום בשם "סל תרבות". בתצלום: "שיעור קונצרט" לתלמידים בנהריה.

 

האזינו לתזמורת שפיה מבצעת את "בדומיה"

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
א. שנות הארבעים, נערים באיתות דגלים על גג "בית הבוגרים", שהיה במקור בית פקידות הברון שנבנה ב-1891
ב. במהלך קונצרט של תזמורת שפיה בירושלים בבית YMCA בשנת 1948
ג. שולמית
ד. משה בתצלום עם ליאונרד ברנשטיין, המלווה בהקדשה מאת המנצח המפורסם
ה. משה עם בנו עופר על האופנוע ששירת אותו בעבודתו
ו. משה באוניברסיטת אינדיאנה, ארה"ב 1958
שיר שכתב נתן געש, מחניכי שפיה בעבר , על משה יעקבסון והתזמורת
מומלצים