מילים עשויות מטילי פלדה
"דממה עשויה גרגרי חול נרטבת בך/ מדוע אינני כמים?/ עשוי נקבוביות/ הדף עשוי אבנים כבדות". שיר חדש של שגיא אלנקוה
ישבנךְ עשוי נוצות
*
הכדור נפל למים
*
שני מטבעות צמודים של שקל
אחד צמוד לגמרי והשני כמעט
לבסיס צג המחשב
*
העץ גומע לגימות גדולות
ממבטי
*
רגל האווז שקעה במים
*
זאת ידי הרועדת בלי שתרעד
*
היום העץ מתכופף בפני הרוח
מחר הרוח תתכופף בפני העץ
*
פרסתי אותך לשניים ככיכר לחם
ונותרת שלמה
פרסתי אותך לשניים ונותרת שלמה (צילום: אלעד גרשגורן)
(23.1.09)
קיומךְ כמעט ואינו מורגש
כמו פעימת הלב
לשמוע אותךְ כמו לטעום מרק בטטה
הטעם מִטשטש בשל הצטננות
אינךְ קיימת בעולמי , אף אינךְ
בחזקת נעדרת
כאדם שעושה את צרכיו,
אני אוחז בךְ
(24.1.09)
דממה עשויה גרגרי חול
נרטבת בךְ
מדוע אינני כמים?
עשוי נקבוביות
הדף עשוי אבנים כבדות
המילים עשויות מטילי פלדה
המילים עשויות גזירי ניירות
צבעוניים
בין שני פסים שקופים
המילים סימניות
המיץ הזה ששותה עצמו
עד כלות
(25.1.09)
עשוי גרגרי חול
רטובים
שקלי מילותיי כבדים
מנשוא
קולי המגושם , הכבד
חרצית בגשם
מילים קשות כאבן
עשויה נייר
גבעולים שעליהם עננים קטנים-
פרחים המשקים את עצמם
המוות אין לו מכנסיים
מהלך ברחוב
ברגליים חשופות
(26.1.09)
דבשתי המרוקנת
כמו חטוטרת
האור אריג הנפרם
מעצמו
קילוחי אור פורמים
את שנתי
פרפר על מקל
מרטיט בכנפיו
הבגדים פשטו אותי
מעליהם
כמו הדברים שעוּנים
על הקיר
(27.1.09)
פרפר מרטיט בכנפיו (צילום: אמנון ברוכיאל)
מילותיי כמו טיפות מים
על אריחי האמבטיה
שקעים בקיר
כמו עקבות
טיפות מים
תלויות על מכסה
(28.1.09)
שעה לעבודה
טיפת מים כבדה
(29.1.09)
מסטיק מכודרר
מונח כשבלול על שפת חלון האוטובוס
היום
כאבקנים מתפזרים ברוח
היום מסרב להעמיד
צאצאים
(05.02.09)
אני אומר לשותפי לדירה –
אתה נוגס בתפוח
כמכונה שמועכת
מכוניות משומשות –
הוא מחייך
שותפי לדירה
מקצועו מציל
מציל ניירות מגריסה
(אוסף ומוכר אלטזאכן)
אני אוחז בךְ כמו
תפוז בקליפתו
אני שעוֹן – זע ונד
במקומי
שותפי השני לדירה
שעוֹן
עובד ישן עובד
שמאל ימין שמאל
אנו שני שעונים
מתוזמרים
מי?
ירדת מדירת הבנות
לדירת הבנים
יותר נכון
עלית
בעצם
ירדת
עם מלפפון
ועגבניה
או עלית
כן ירדת
הכנת סלט
היו לך אחים
מניפה ממילים
יכולה להרוג
נוגס במילים כמו
במצופה
מאלומיניום
משורר קשיש
בן שלושים ואחת
(7.02.09)
כתמים בלתי נראים
על קצה אפךְ
באדי תות ושלולית חומה
מכוסה בעלי פיקוס
(24.02.09)
שתיים בלילה – טלפון לער"ן
שגיא אלנקוה, בן 31, תושב חדרה. למד מתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון. פרסם בעבר שירים
ב"עיתון 77", "עמדה", "שבו", "פסיפס" ו"עיין ערך שירה". ספר שיריו הראשון "קונכיה" עתיד לצאת לאור בקרוב בהוצאת ירון גולן.
לפנייה לכתב/ת 
