"אופס, לא התכוונתי" - המבוכות שגורם פייסבוק

עם העלייה המטאורית בפופולריות של רשתות חברתיות בשנים האחרונות, כמו MySpace, Facebook, Twitter ואחרים (הבריטים, למשל, חולים על Bebo), כך עלה גם מספר המשתמשים הלא מאוד טכנולוגיים. אם פעם פייסבוק היה קטע של סטודנטים וגיקים של מחשבים, היום אפשר למצוא שם את אמא, את אבא, את המורה לתנ"ך ואת הבוס – והם לא בקיאים בהלכות רשת.

המצבים האלו מולידים סיפורים שנראים

מצחיקים לצופה מהצד, אבל מביכים למדי לגיבורי הסיפור.

רבים שוכחים כי מעסיקים פוטנציאליים נוטים לחפש את הכרטיס האישי שלהם ברשת החברתית, הדייט כבר לא רק מגגל אתכם - אלא גם מחפש תמונות. לאחרונה פורסם כי חוקרים פרטיים שצה"ל מעסיק בודקים אם המלש"בית (מועמדת לשירות ביטחון) שביקשה להשתחרר משירות צבאי מטעמי דת מעדכנת את הפייסבוק שלה בשבת, בתמונות שלה בביקיני.

לכלכתם על הלקוחות? אתם מפוטרים

עובדי חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק בבריטניה, למשל, יחשבו פעמיים בפעם הבאה שהם מרכלים על הלקוחות הנודניקים בפייסבוק. בנובמבר האחרון נאלצה חברת התעופה לפטר מיידית 13 דיילים, שהתכתבו בחשבונות הפייסבוק שלהם וכינו את הלקוחות שלהם chavs – מעין סלנג בריטי שמתייחס לאנשים נטולי סגנון שאוכלים במקדונלד'ס, קונים מותגים זולים ומדברים בשפה נמוכה.

13 המופלאים טרחו לכתוב שמנועי אחד המטוסים, שעמד להמריא מנמל התעופה גטוויק, מקולקלים והוחלפו כבר ארבע פעמים לאחרונה, ושהמטוס שורץ מקקים - מסוג פריטי המידע שסוכן הנסיעות לא יספר לכם. 

קיטורים על מקום העבודה הוא ספורט בינלאומי, אבל וירג'ין לא התנהגה בסלחנות: "אין הצדקה לכך שפייסבוק ישמש את העובדים להעברת ביקורת כזו על הנוסעים שמשלמים את משכורתם", נכתב בהודעה לעיתונות של החברה, רגע לפני שהדיילים הפכו למובטלים.

במקרה אחר שהתפרסם לאחרונה, אחיות שצילמו מטופל שאביזר מין נתקע בגופו והעלו את התמונה לפייסבוק - איבדו אף הן את מקום עבודתן. האחות שפירסמה את התמונה סגרה את הפרופיל שלה.

ישראל: ניצלו מוועדת משמעת

אבל לא צריך ללכת כל-כך רחוק כדי למצוא פאדיחות פייסבוק. ענת, בת 24 מהמרכז, מספרת על מקרה שקרה באחת מהאוניברסיטות בארץ: "התבקשנו להגיש עבודה של ששה עמודים, וכמובן שאסור לכתוב אותה בזוגות, קבוצות וכו'. החוג שלנו מאוד פרנואידי לגבי פלגיאטים.

"הייתה לנו חבורה דיי מגובשת כזו של שישה-שבעה אנשים, שישבה וכתבה עבודות ביחד. גם אם לא ממש כתבנו אותן במשותף, היינו יושבים בספרייה או בבית קפה ועובדים אחד ליד השני. לא העתקנו, אבל היינו מפטפטים ולפעמים מתייעצים קצת בעל-פה", היא מספרת.

"היינו קובעים את מפגשי כתיבת העבודות האלה כאירועים בפייסבוק. פעם אחד המתרגלים היותר צעירים שוטט שם ומצא אותנו, ולאירוע היה כותרת דיי מפלילה שאני לא זוכרת כרגע, אבל אפשר היה להבין מזה שאנחנו משתפים פעולה. הוא פנה אלינו וניהלנו שיחת הבהרה. הוא היה די נחמד, רק במזל יצאנו מזה בלי ועדת משמעת. אחרת אולי היינו מקבלים שנה הרחקה מהאוניברסיטה".

המשכתם לקבוע פגישות דרך פייסבוק?

"לא. האמת היא שאפשר להגדיר הכל כפרטי אם מחטטים בהגדרות של האתר, סתם היינו טיפשים שלא חשבנו על זה כשהתחלנו. יותר לא כתבנו עבודות ביחד מאז".

נקמת היורמים

ענת וקבוצת הלימוד שלה ניצלו, אבל תלמידי התיכון בעיירה ניו ברלין שבוויסקונסין שילמו על הטעויות שלהם. טוני סטנקל, בן 18, תיכנן סוג של נקמת יורמים מקורית בתלמידי השכבה שלו בתיכון: הוא פתח שני פרופילים מזוייפים של בחורות בפייסבוק, קיילה ואמילי. הוא החל להתכתב עם החבר'ה ושיכנע אותם לשלוח תמונות או קטעי וידאו בעירום שלהם דרך האתר.

לאחר מכן השתמש בחומרים שצבר כאמצעי לסחיטה מינית. 31 מהם התבקשו להמשיך לספק לו חומרים ויזואליים כאלו ולקיים עימו יחסי מין, אחרת יפרסם את אלו שכבר צבר ברבים.

הסחיטה נמשכה מאמצע 2007 עד נובמבר האחרון, עד שהמשטרה התערבה בעקבות דיווחים אנונימיים במייל על הימצאות פצצה בבית הספר. העקבות הובילו ישירות לטוני סטנקל, ששלח את המיילים האלו מהספריה. אלמלא היה סטנקל מפליל את עצמו, מי יודע אם ומתי היה נחשף. הקורבנות שלו הסתתרו מחמת הבושה.

ואם לא נזק נפשי, ייתכן נזק כלכלי. קחו למשל את בריאן רוטברג שכתב לכל חבריו בפייסבוק שהוא תקוע בלונדון וגנבו לו את הארנק. אני זקוק לעזרה כספית בדחיפות, הוא עדכן, וחבר נאמן אחר, בני רובינסטין, שלח לו מייד 1,143 דולר לכתובת שמסר. רוטברג, אגב, ישב בביתו בסיאטל כשכל זה קרה - מסתבר שפורץ חדר לחשבון שלו והצליח להרוויח כמה דולרים בקלות.

מקיין בעד נישואי הומוסקסואלים?

אם חשבתם שמביך ליפול בפייסבוק בתור אדם פרטי, כשמדובר באישי ציבור מדובר גם בנזק תדמיתי. קרוליין ג'וליאני, בת 17 מניו-יורק, עשתה באוגוסט 2007 מה שמיליונים של גולשים אחרים עשו – היא הצטרפה לקבוצה בפייסבוק שתומכת בברק אובמה לנשיאות. תחת הסעיף "העדפה פוליטית" היא כתבה "ליברלית". לכאורה בחירה סטנדרטית, אבל כשאבא שלך הוא רודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו-יורק לשעבר ומתמודד על הנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית דאז – לא נעים.

ב-TechCrunch דווח כי ג'וליאני הצעירה השמידה מייד את הראיות המרשיעות למה שהוא אולי מרד נעורים קטן, ומחקה את המידע כשקיבלה פניות על כך מהתקשורת.

ואם כבר בענייני רפובליקנים מובכים עסקינן, גם לג'ון מקיין נרשמה פאדיחת MySpace, שלא באשמתו אמנם. MySpace נחשב לעתים קרובות לאתר קל יחסית לפריצות, ומי שחילל את החשבון של מקיין – קישט אותו בטקסטים הומוריסטיים בעד נישואי הומואים, "במיוחד נישואין בין נשים לוהטות". בדיילי שואו של ג'ון סטיוארט חגגו על זה.

הלקח: ללמוד להיזהר במה שכותבים

סיפורים כאלו לא חסר. אפשר לצחוק על הטמבלים האלו (במיוחד על ההוא ששלח יותר מ-1,100 דולר להאקר בלונדון, סוג

החומרים שמפרנסים אתרים כמו FailBlog), אבל אף אחד לא נולד עם יכולת טבעית לפענוח הכללים הלא כתובים – או כתובים באותיות קטנות מאוד בהסכם שימוש שאיש אינו קורא ברשתות חברתיות.

הבעיה עם רשתות חברתיות, שהן משטחות מערכות יחסים, ומציגות את העדכונים של המשתמש על מתקפת שיהוקים גם לחברים מהתיכון וגם לאנשים שהם בגדר קשרים מקצועיים.

יש המבקרים את חוסר הבהירות של אתרים כאלו בנושא השמירה על הפרטיות: רשות הגנת המידע בצרפת (Cnil) הורתה לרשתות חברתיות לפרסם אזהרות לגבי רמת האבטחה (הנמוכה) הנהוגה באתרים אלה. לפי הצרפתים, משתמשים רבים ברשתות החברתיות, במיוחד קטינים, צריכים להיות מיודעים לגבי הסיכונים בפרסום מידע אישי, כמו גם לקבל הנחיות לגבי דרכים להגן על המידע.

לא לדבר עם זרים

"כשאימא אמרה לנו לא לדבר עם זרים, היא בסך הכל נתנה עצה טובה טובה. חייבים לזכור את הטיפ הזה", אמר ל-CNN רוברט סיליאנו, מומחה אבטחה שחושב שצריך להיזהר במה שאומרים בפייסבוק כמו במציאות. במקום שבו האינטרנט לא קובע לנו את הגבולות, מוטב שנעשה זאת בעצמנו.