שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חשיפה: האזורים המסוכנים בארץ בעת צונאמי
    מחקר בדק מה יקרה אם יפקוד את ישראל צונאמי, והיכן האזורים המועדים ביותר להצפה: שפך הירקון והקישון, והמרינות באשדוד ואשקלון נמצאים כמסוכנים ביותר. כעת יהפכו הממצאים לתקני בנייה מחייבים. החוקר: "המטרה אינה להפחיד את הציבור אלא לשפר את ההיערכות"

    אם יפקוד צונאמי את חופי מדינת ישראל, אזור שפך הירקון בצפון תל-אביב, שפך הקישון בחיפה ואזורי המרינה באשדוד ובאשקלון יהיו המועדים ביותר להצפה ולסיכון - כך עולה מדו"ח הערכות סיכונים שהונח לאחרונה על שולחנה של הוועדה להיערכות לרעידות אדמה.

     

    את הדו"ח חיברו ד"ר עמוס סלמון וחוקרים מהמכון הגיאולוגי, והוא כולל לראשונה, מפת סיכונים המצביעה על האזורים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לסבול מהצפה במקרה של גל צונאמי. מפת סיכונים זו תוצג היום (ג') בכנס של החברה הגיאולוגית בכפר בלום.

     

    במחקר הסיכונים של סלמון, מופו האזורים השונים בישראל באמצעות מודלים ממוחשבים. "ישנם גלי צונאמי שעשויים להיגרם מרעידות אדמה וישנם שיכולים להיגרם כתוצאה מגלישות קרקע", הסביר ד"ר סלמון ל-ynet. "הסכנות לגלי צונאמי עלולות להגיע ממקומות שונים באזורינו, ולהשפיע בכל פעם על אזור אחר בישראל".

     

    גלים של 5 מטר וכמות מים אדירה

    ממחקר זה ומחקרים קודמים עולה כי גובה הגל שעשוי לשטוף את ישראל במקרה של צונאמי עלול להגיע לכחמישה מטרים. במקרים כאלה עלול גל אחד להימשך זמן רב יחסית, ולשטוף את החוף בכמות מים אדירה. לחילופין, עלול הצונאמי לגרום לירידה של כ-10 מטרים בפני הים. במקרה זה עלולה להיחשף רצועה מקרקעית הים ברוחב של עד קילומטר וחצי. "גובה הגל במקרה הזה איננו הנתון החשוב ביותר, אלא האורך שלו וכמות המים שהוא מביא עימו", הדגיש סלמון.

     

    במחקר, שבוצע בשיתוף עם חברת מחקר אמריקנית ומומן על-ידי ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, נבנו ארבעה מודלים ממוחשבים שבחנו את סוגי הצונאמי האפשריים, מקורותיהם ומקום פגיעתם. שקלול הנתונים איפשר את גיבוש מפת הסיכונים.

     

    "מדובר אמנם בדו"ח ראשוני שיש לעבדו, אך זוהי התקדמות חשובה", אמר סלמון ל-ynet. במקרה של ישראל, הוא ציין, יש חשיבות רבה למפת סיכונים זו, שכן לאורך החופים קיימות ומתוכננות תשתיות שונות, לרבות מתקנים חיוניים כמו נמלים, תחנות כוח, מזחים לפריקת פחם, מתקנים להזרמת גז, מסילות רכבת וריכוזי אוכלוסיה צפופים.

      

    נושא שהמחקר לא נותן עליו מענה הוא האם התרחישים הללו צפויים להתממש בקרוב? "אין לנו כמובן אפשרות להתנבא ולחזות מתי בדיוק יפגע צונאמי בחופי ישראל", מסייג סלמון אך מדגיש: "צונאמי גדול מתרחש בממוצע אחת ל-200 שנה והאחרון שבהם התרחש בשנת 1759".

     

    מפת הסיכונים תהפוך לתקני בנייה מחייבים

    "המטרה כרגע היא לא להפחיד את הציבור", מדגיש סלמון. "זהו מחקר ראשוני שמטרתו העיקרית היא לשמש כלי בידי מעצבי מדיניות, במטרה לשפר את ההיערכות לתופעה". מעצבי המדיניות שאותם מזכיר סלמון הם בעיקר חברי ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, שמונתה על ידי הממשלה באוגוסט 1999. בוועדה חברים כ-40 נציגים של משרדי הממשלה השונים, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים.

     

    מפת הסיכונים שהונחה על שולחן הוועדה, מתייחסת לתרחישים שונים של צונאמי, בפרקי זמן שונים, ולמקרי קיצון, בעקבות רעידות אדמה במזרח הים התיכון או גלישות תת ימיות לאורך מדף היבשת של ישראל והדלתה של הנילוס.

     

    אך הדו"ח לא יישאר במישור האקדמי בלבד: מבדיקת ynet עולה כי ממצאי הדו"ח יהפכו בקרוב למדיניות שמוביל משרד הפנים בתחום הבנייה. בימים אלה פועלים אנשי מנהל התכנון במשרד לתרגם את הנתונים שבדו"ח לתקני בנייה מחייבים למתקנים ומבנים בחופים ובאזורים המועדים להצפה.

     

    במשרד הפנים אישרו את הדברים. "אנשי המנהל גיבשו מפות העוסקות בסיכונים סיסמיים (מרעידות אדמה - י.ע-ד) בתכניות הבנייה השונות, ובהן הנחיות המתייחסות בין היתר גם למקרים של צונאמי", נמסר מהמשרד. בתקופה הקרובה יפורסמו ההנחיות האמורות, בד בבד עם פרסום מפות הסיכונים של המכון הגיאולוגי לציבור.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חשיפה: האזורים המסוכנים בארץ בעת צונאמי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיכאל קרמר
    מועד להצפה: שפך הירקון
    צילום: מיכאל קרמר
    צילום: אבי רוקח
    מסוכן: המרינה באשקלון
    צילום: אבי רוקח
    צילום: רויטרס
    הצונאמי בדרום מזרח אסיה ב-2004
    צילום: רויטרס
    מומלצים