אמה של מיטל אהרונסון: ביהמ"ש מתיר את דמנו
בית-המשפט קבע כי בעלי הרכב שדרס את בתה למוות לא יישלח למעצר, על אף שנהג בשכרות ותקף שוטרות. "השופטים דואגים למוניטין שלהם", מאשימה ליאורה אהרונסון את "הקלות שבה משתחררים פושעים"
"המסר של בית המשפט הוא שחיינו בטלים, לא שווים דבר". ליאורה אהרונסון, אמה של מיטל שנדרסה למוות לפני כחצי שנה בתאונת פגע וברח, מתקשה להבין כיצד קבע בית המשפט כי ויקטור לביא, שהודה שנהג בשכרות, תקף שוטרת וברח משוטרים לא יישב בכלא. דקות לאחר מכן נדרסה מיטל באמצעות מכוניתו בלב תל-אביב.
"הציבור בידיים של שופטים ופרקליטים שמשחקים בנו ובכאבנו", אומרת האם הכואבת. "אנחנו, האנשים הישרים והנורמטיביים, בני ערובה בידיים שלהם. הבעיה היא שהשופטים דואגים למוניטין שלהם וכל שהם מבקשים זה לסיים משפט, להימנע מעומס של ערעורים על בתי המשפט ולהימנע ככל שהם יכולים מערעור לעליון".
אהרונסון זועמת על גזר דין של 6 חודשי עבודות שירות ושלילת רישיון ל-14 חודשים שגזר בית המשפט על לביא, שהודה והורשע בכך שנהג בשכרות וללא רשיון בתוקף, תקף שוטרת וברח ממשמורת חוקית בנמל תל אביב בליל האירוע. שני חבריו נאשמים שנמלטו עם רכבו והיו מעורבים בדריסת אהרונסון - ומשפטם עדיין נמשך.
"לא יכולתי לשאת את הכאב הזה"
אל הדיון היום בבית המשפט, אהרונסון לא יכולה היתה להגיע בשל העומס הרגשי הכבד. "מספיק לי להתמודד עם הרוצחים עצמם, להגיע לכל דיון ולראות בעיניים את אלו שלקחו ממני את הדבר הכי יקר לי. ידעתי שזו תהיה התוצאה היום ולא יכולתי לשאת את הכאב הזה. הקלות שבה שופטים משחררים פושעים בלתי נתפשת בעיניי".
אהרונסון בטוחה כי אילולא המאבק הקולני שניהלה עם תחילת המשפט, הנאשמים בהריגתה של מיטל היו חותמים על עסקת טיעון. "אם לא הייתי יושבת יום יום בבית המשפט ולא הייתי צועקת, הבחורים שדרסו את הבת שלי היו משתחררים לחופשי בתוך שלוש שנים, אחרי עסקת טיעון. אשת שופט אמרה לי לאחרונה - 'אל תצפי לנסים כי אף אחד מהשופטים לא ירים עבורך את הכפפה'".
העונשים הקלים שגוזרים השופטים בישראל על עבריינים, טוענת אהרונסון, מתירים את דמם של האזרחים.
"מערכת המשפט מפקירה את חיינו, ומאפשרת לפושעים להמשיך ולפשוע, כי במקרה הכי גרוע הם יירצו עונש קצר בעסקת טיעון. אני רוצה לראות שופט אחד, שחלילה בתו היתה נדרסת, והיה מקל בעונש של מעורבים בתאונה. החוק מאפשר למצות את הדין ולגזור עד 55 שנות מאסר. אבל במערכת משפט מסואבת שכזו, זה פשוט לא קורה".
אהרונסון רוצה להאמין כי במשפטם של הנאשמים בהריגה, יבין השופט את האחריות המוטלת עליו להעניש בחומרה, למען יראו וייראו. "אני לא אתן שתהיה עסקת טיעון ומקווה ומאמינה שהשופט מבין את נטל האחריות שעל כתפיו, כשכל עיני הציבור נישאות אליו בעיניים כמהות המבקשות - 'תציל אותנו! תן תקדים אחד שיעשה את המהפך ויוכיח שיש ערך לחיים במדינה הזו'".
