אני, ערן צור
הוא ביישן, הוא חרד לבנים שלו ואם היה יכול לקום וללכת פריז היתה היעד הראשון שלו. קבלו את ערן צור
אם יכולתם להיכנס לי לראש, הייתם רואים... משהו כמו סרט ישן וסוריאליסטי מבית המדרש של הגל החדש.
הכי טעים לי... החמין של סבתא מרים.
כשאני מסתכל במראה... כשאני מתלבש לקראת הופעה, משמח אותי להתלבש יפה ולהיראות טוב.
הדופק שלי מואץ כאשר... אני שר ומתרגש ונוצר החיבור בין נפש לקול.
אני לא יודע לשמור בבטן... מצד אחד אני כן אדם ששומר בבטן. מצד שני, אני כותב מאזורים נפשיים שספק אם לא כדאי היה להותירם נחבאים, אבל כנראה שיש לי צורך להאירם.
אם יכולתי לקום וללכת מכאן... פריז, פריז, הו פריז.
אני חוטף פיק ברכיים מ... הדאגה לבנים שלי.
כשאני צריך להיאחז במישהו, אני פונה אל... אבי ז"ל.
עקב אכילס שלי... ביישנות.
אולי בגלל שאין לנו יותר מדי כוכבי רוק בסביבה, אנחנו צריכים להגיד תודה על ערן צור, שכבר מתחילת הדרך לא דפק יותר מדי חשבון לאף אחד ונתן לרוק הישראלי נפח משלו. ואפילו אם נדמה לכם שהוא התמתן בשנים האחרונות, תהיו בטוחים שהרוקר הפרוע עדיין מבעבע עמוק בפנים. עכשיו אתם יכולים לראות אותו מקרוב במופע מיוחד בפסטיבל ימי זמר (13.4, תיאטרון חולון), פלוס מרינה מקסימיליאן בלומין.
לפנייה לכתב/ת 
הו פריז. ערן צור
צילום: נועם יוסף
מומלצים
