הסטוציונר מהפרובינציה בא לעיר הגדולה
הוא בטוח שבכל פינת רחוב עומדת תל אביבית כוסית שמחפשת זיון ללילה, ולא מבין איך זה שהוא נתקל דווקא בכאלה שירדו למכולת עם טרנינג כדי לקנות חלב. סיור בעקבות הסטריאוטיפ
הוא מגיע אל העיר הגדולה בלי כובע ומימיה, אך עם מצב רוח טוב. הוא סבור שהגיע ללונה פארק הגדול ביותר בארץ, שכל מה שעושים בו זה להזדיין באורגיות, או מינימום בשלישיות. הוא בטוח שבכל פינת רחוב עומדת תל אביבית כוסית שמחפשת זיון ללילה, ולא מבין איך זה שהוא נתקל דווקא בכאלה שירדו למכולת עם טרנינג כדי לקנות חלב ולא חבילת קונדומים.
אבל, בגלל שהיא תל אביבית היא לא נופלת תחת הקריטריונים של איך "אשה טובה" אמורה לנהוג, וזה גם אומר, לדידו, שהיא בטח לא מחפשת זוגיות לכל החיים. זו גם הסיבה שהוא יחשוב שהיא מחוספסת ולא רגישה, כך שהוא מרשה לעצמו להגיד שיום יבוא והוא ירצה להתחתן עם אשה ראויה (לשיטתו, אשה מהפריפריה, שמכלה את זמנה כדי להגדיל את רפרטואר הבישולים שלה כדי לבשל לו ולילדים). כי מה אכפת לו? היא הרי רק סטוץ!
הוא יכול להבהיר לה שהיא לא אשה שמתחתנים איתה... היא הרי תל אביבית...
בליבה היא תקווה שהבחור יודע את המלאכה, שכן האם יש דבר טוב יותר לעשות בפרובינציה מאשר לצפות בסרט כחול שנלקח מהווידאומט שליד הירקן?
הכותבת היא נערת פרובינציה בעבר ודיירת העיר הגדולה בהווה.ככה זה נראה כשהסטוציונר מהפרובינציה מגיע לעיר הגדולה.
"על גגות תל אביב משהו קורה הלילה, לא מחום לא מקור התחבאתי כאן" (אלונה דניאל)
בטרם יגיע לעיר הגדולה, הסטוציונר מהפרובינציה (להלן: הפרובינציאלי) מחפש את אותה בחורה להיפגש איתה. הוא יוצא מנקודת הנחה שכל בחורה שרשומה ברשת חברתית/אתר היכרויות וליד שמה מופיע צמד המילים "תל אביב" תסכים באופן אוטומטי לערב של סקס חסר מעצורים. בפועל, הוא ייתקל בסירובים ובטריקות דלת וירטואליות ולא יבין - איך זה ייתכן?! זה לא מה שהוגנב לאוזניו באגדות האורבניות! הוא שמע שכל בחורה היא מכונת מין משומנת היטב.
והוא יוצא לדרך, אחרי שהתמזל מזלו לאתר תל אביבית שמתעלמת מנורמות חברתיות שמתאימות למדינה מוסלמית. כלומר, היא מאמינה שבחורה יכולה לקחת את מיניותה בידיה, או ליתר דיוק - לשים את מיניותה דווקא בידיו של בחור. הוא מרגיש כאילו זכה בלוטו, ולכן ישקיע מאמצים לבוא לאסוף את הכרטיס הזוכה: הוא יעלה על מונית בשעה מאוחרת או ישאיל את אוטו השכן, ויפסיד אפילו משחק כדורגל חשוב (וברורה מידת ההקרבה בעניין הזה).
ברור לו שהיא זמינה תמיד לפגישה, כי הרי אין לה פעילויות אחרות חוץ מלהזדיין. לתפישתו, אפשר להגיע בכל שעה, גם בארבע בבוקר, כי בתל אביב לא ישנים..... הרי מישהו צריך לדאוג שהברים יתפקדו, שתהיה פרנסה לצלמי הפפראצי, ובכלל, בטח אף אחד לא עובד בעיר הזו אלא רק יושב בבית הקפה בבוקר כדי לבחור בחורות לסקס בלילה.
כשיגיע סוף סוף לתל אביב ויפגוש בבחורה, הוא יתפלא לראות אותה לבושה בבגד אופנתי ולא ערומה בפוזה מגרה על מיטתה, או לפחות בתלבושת של חדרנית צרפתייה. בכזה מצב הוא מבין שהוא יצטרך להשקיע במשחק מקדים, ומה מתאים לכך יותר מאשר שיחה על השכ"ד בתל אביב? הוא יפצח בנאום על כמה היא פראיירית בגלל התשלום המטורף עבור דירה שקירותיה מטים ליפול, שוכח את המאמצים שעשה הוא כדי להגיע לאותה דירה.
"על גגות תל אביב מישהו רואה הלילה, צלליות שנעות על וילון לבן" (אלונה דניאל)
בפרובינציאלי יש משהו מנומס: הוא מבקש, הוא לא דורש ("רק אם לא אכפת לך בבקשה..."). המנומסים שבמנומסים אפילו לא יבקשו אלא יספרו, ככה בכלליות, מה הם אוהבים - וישאירו לה להבין את הרמז. זו לכאורה התנהגות ג'נטלמנית, אבל אני לא בטוחה שמדובר בנימוס בסיסי, או דווקא בעובדה שהוא חושב שבחורה לא אמורה לשלוט בטכניקת עינוגו במיטה, שכן היא לא אמורה בכלל לדעת איך גבר נראה בעירום אלא אם ביקרה בפירנצה ונעמדה מול דוד.
מה אכפת לו? היא הרי רק סטוץ!
האגדה האורבנית:
"אל תתאהב בי, אני סתם זונה תל אביבית"
גיל לוי
למדתי את המשחקים, למדתי לתת מרחב, להיעלם לעיתים, להקרין אדישות, להוות אתגר. בלי חיזורים ובלי שטויות, כאן הרי תל אביב, לא עיירה קטנה. הפנמתי הכל. ובכל זאת, הן ברחו לי, בזו אחר זו. החלטתי להתעמק בעניין: אספתי עדויות מחברים שעוברים כאן מסלול הדחות דומה. תיעדתי מאות מקרים, עד שהגעתי למסקנה מעוררת חלחלה
הפרובינציאלי, גם כשהוא מתעקש להבהיר שהוא בא לסטוץ ומזהיר שלא תעז להיקשר אליו, מבחינתו הוא עצמו יכול ללהג על חייו ולספר לה את צרותיו. אם הוא כבר שילם על הדלק כדי להגיע, שייהנה גם מזיון וגם מסשן פסיכולוגי, שהרי הבחורה התל אביבית בטח יכולה להכיל אותו לא רק בין הרגליים אלא גם בלב. הוא לא מבין שבניגוד לתפישתו, היא דווקא חושבת שהלב שלה לא פתוח לכל אחד, ובטח לא כלפיו.
הוא יתפלא כשיתבקש לשים קונדום, שהרי היה מצפה שבחורה קלילה כמוה תדאג לגלולות. מה שגורם לה לחשוב שהוא כנראה הבריז משיעור חינוך מיני שמסביר את חשיבות הקונדום רק כי היה טורניר קט-רגל בין המכולת של אברם למכולת של שמעון. בהמשך, הוא ידאג להעלים את הקונדום עם לכתו, מפני שסיפרו שרווקות מסוימות גונבות זרע.
"אם לא תמצא אותי עכשיו, לא תקבל אותי אחר כך" (אלונה דניאל)
...והאקט מתחיל. הבחור ינקוט את טכניקת "ישר לאיבר". כלומר, הנקב הוא העיקר, הנקבה היא התפל. אז נכון שמאופסן לו בקרקעית המוח שצריך לעשות משהו עם הדבר הזה שנקרא פטמות (לא, זה לא גרעינים במשחק כדורגל שדורשים שימוש בשיניים), או שהוא יעשה אקט "נועז" ויתקע לה את הלשון באוזן, אבל מבחינתו רלוונטי איבר אחד, או כמו שהוא מתנהל: כל הדרכים מובילות דרומה.
טוקבק כדורבנות:
מצד שני / פרובינציאלית
בתור פרובינציאלית שמגיעה לדייטים בת"א (כי אין להם אוטו/מה פתאום לצאת מהעיר?/אין מקומות שווים מחוץ לעיר ושאר תירוצים) התל אביבים בטוחים שאם כבר הגעת אז בטח שאת רוצה סטוץ! מה, את לא רוצה לעלות אלי? ומה, זה מפריע לך שאני שולח ידיים? אחרי כמה וכמה דייטים הזויים החלטתי שמי שבאמת מעוניין בפרובינציאלית, שיטריח את עצמו ויצא לדרינק בעולם הגדול מחוץ לת"א...
אבל אז, כשכבר יתחיל האקט, הפרובינציאלי (אם) יגדיל לעשות, ישאל בנימוס על העדפותיה לתנוחה ויתפלל בליבו שזה יהיה משהו בסיסי, וימשיך אחר כך בתפילה חרישית לאלוהי-בחורי-הפרובינציה שהיא לא תנסה לגוון, שכן בדיוק ביום שרצה לקחת הקאמה-סוטרה מהספרייה העירונית היא היתה סגורה בשל חגיגות פתיחת הסניף חדש של חנות משחקי הווידאו במדרחוב. מצד שני, הוא גם בטוח שתל אביבית היא בחורה שהפה שלה מוכן בכל דקה של היום לדאוג לו לעונג אוראלי כאילו היה קרטיב לימון ביום קיץ חם.
באופן כללי, הוא לא מעמיד אותה למבחן והיא לא תצטרך להוכיח את עצמה, לא במיטה ולא מחוצה לה. נראה כי לפרובינציאלי די בעובדה ששהה במחיצתה בשביל שירגיש כאילו נגע באבק כוכבים ויחזור לחבריו בפרובינציה עם הבשורה: "ביליתי לילה עם בחורה תל אביבית וכל מה שמספרים נכון", גם אם בפועל כל מה שעשה היה לשתות איתה בבר השכונתי.
ובאמת שעם הכל אני יכולה להתמודד: עם הסטיגמות, עם האגדות האורבניות ואפילו עם ההתרגשות מהעובדה שיש סופר פתוח מתחת לבית בשעה שלוש בבוקר. רק תעשה לי טובה, תפסיק להתלונן על זה שאין חנייה! הסיכוי שזה ייפתר הוא כמו הסיכוי שמיס תבל אכן תעמוד בהבטחתה לעשות שלום עולמי. אז אם כבר באת, תשים ת'אוטו בחניון ותעלה. לא, גם אין בכל בית בתל אביב מעלית, אז תתחיל לטפס... הרי לפי מה השמועות בפרובינציה, הבחורה בסוף המדרגות שווה את המאמץ.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
