כשהולכים לקנות ספרים ברשת, מאבדים שני דברים חשובים שיש בחנות אמיתית: את היכולת לעבור בין כל הספרים עם העין, לבחור אחד שנראה מעניין, לקרוא בו קצת ורק אז לקנות; ואת המוכר או המוכרת שהם בדרך-כלל תולעי ספרים במובן הטוב של המילה, הם תמיד יודעים להמליץ על משהו טוב. באתרים מתקדמים בתחום, משתדלים לפצות על החסרונות האלה: חיפוש מהיר, דירוגי מבקרים, הצצה לעמודים הראשונים והאחרונים של הספר, קישורים לספרים דומים ועוד.
האתר של צומת ספרים
הוא לא אתר סקסי או מתקדם במיוחד, היכולות שלו די מוגבלות בהשוואה לאתרי חנויות ספרים בחו"ל; אפשר להבין את זה בהתחשב בגודל השוק בארץ. עמוד הבית והעמוד של כל אחד מהספרים מאורגנים היטב עם שפע של מידע רלוונטי, אבל שאר העמודים באתר לא מסייעים מספיק בתהליך החיפוש וההזמנה.
העמוד הראשי של האתר לא מבזבז אף סנטימטר, כולו מלא בתוכן. הוא אולי צפוף, אבל מאורגן בצורה נוחה וברורה. שני ספרים מומלצים בכל אחת מהקטגוריות הראשיות (ספרות, עיון, אנגלית, ילדים, נוער, בישול, וכו') מופיעים כאן, ואפשר גם להגיע בקלות לספרים נוספים בכל אחת מהקטגוריות. התקציר של כל ספר מופיע כבר בעמוד הראשי - וזה מצויין.
לכתובת האתר (booknetshop.co.il)
אין שום קשר לשם החברה, והיא גם לא מופיעה בעמוד הראשי. אבל חיפוש של "צומת ספרים" בגוגל מוצא אותו מייד. אומנם כשיש מנוע חיפוש טוב לא צריך לזכור כתובות, אבל היה ראוי לבחור שם שאיכשהו קשור לשם המותג. הפביקון של האתר, צ' כחול על רקע צהוב, מזכיר סימון של רכוש צבאי, ובוודאי שלא מקושר עם המותג של צומת ספרים למי שמכיר את החנויות שמחוץ לרשת.
אם יש משהו שהטריד את מנוחתי באתר, זו הפרסומת עם התינוק בצד שמאל. נעזוב לרגע את זה שהווידאו שם מקרטע וקופץ, ואת זה שהזחילה האינסופית הזאת מזכירה את הסצינה המזעזעת מטריינספוטינג שבה התינוק הולך על התקרה.
התנועה בפרסומת הזאת פשוט מושכת את תשומת הלב, ומפריעה לנו לקרוא. והיא מופיעה בכל דפי האתר. נסו למצוא פרסומות עם אנימציה באתרים כמו Amazon
או BarnesAndNoble,
ולא תמצאו, חוץ אולי מהעמוד הראשי. אנימציה מפריעה לנו להתרכז בקריאה,
פעילות די חיונית באתר שמוכר ספרים, לא?
אפשר לחלק את הקונים באתר לשני סוגים עיקריים: כאלה שיודעים בדיוק, או כמעט בדיוק, איזה ספר הם רוצים ("מאה שנים של בדידות של מרקס" או "החדש של פול אוסטר") וכאלה שלא יודעים ("ספר טוב לעוגיות ולחמים" או "מותחן חזק שאי אפשר להניח").
אחד היתרונות הגדולים באתר ספרים לעומת חנות בקניון, הוא יכולת החיפוש, והיא עוזרת בעיקר לקונים שיודעים בדיוק מה הם רוצים ("החדש של פול אוסטר"). המיקום של תיבת החיפוש בפינה הימנית למעלה הוא אידיאלי, והיא מאוד בולטת בעיצוב של הדף. כאן נגמרת ההצלחה של החיפוש באתר, מכמה סיבות:
1. חייבים לבחור לפי מה לחפש - "שם ספר", "שם מחבר", או "בכל בוקנט" (בוקנט, להזכירכם, הוא שם האתר). כולם רגילים, בזכות גוגל, להכניס רק את מילות החיפוש. שהמחשב ישבור את הראש למה היתה הכוונה. רק אחרי שחיפשתי את פול אוסטר ולא מצאתי כלום, ראיתי שצריך לבחור במה מחפשים. ברירת המחדל היא "שם ספר". חיפוש "בכל בוקנט" לא החזיר כלום. היה נחמד אם האפשרות הזאת היתה עובדת, ואם היא היתה גם ברירת המחדל.
2. החיפוש עובד רק עם טקסט מדוייק. אם תכניסו "לדעת אשה" במקום "לדעת אישה", לא תמצאו את הספר של עמוס עוז.
3. תוצאות החיפוש מחזירות רשימה ארוכה של ספרים, בלי שום דירוג, קטעים מהספר או מהכריכה - כלום. אין אפשרות למיין (למשל לפי שנת הוצאה), והספרים מופיעים בסדר שנראה אקראי. התמונה של הכריכה מאוד קטנה. חייבים להכנס לדף של הספר כדי לגלות אם זה מה שחיפשנו או לא, ואם זה לא - לחזור חזרה לעמוד התוצאות, וחוזר חלילה. הנה התוצאות של החיפוש "פול אוסטר".
עבור הקונים מהסוג השני, שלא יודעים בדיוק מה הם רוצים ("ספר טוב לעוגיות ולחמים") הדף הראשי מאוד עוזר. יש מבחר של ספרים עם תקצירים לפי קטגוריות, רשימת קטגוריות בצד - אידיאלי. היה נחמד לקבל המלצות של קוראים כבר בדף הבית, או את רשימת הספרים הנמכרים ביותר - אבל גם מה שיש יכול היה להספיק.
אבל… כשנכנסים לאחת הקטגוריות, שוב מקבלים רשימה ארוכה של ספרים כמו בחיפוש, ולך תדע אם הספר מעניין אותך. היה אפשר בקלות לארגן את הדף כמו את העמוד הראשי, או אפילו להשאיר אותו כרשימה, ולהוסיף תיאור קצר מתחת לשם הספר, אולי גם ביקורת אקראית של קורא (יש כאלה באתר), ולעזור לקונה למצוא משהו שיתאים לו.
סל הקניות די סטנדרטי: רשימת הספרים והמחירים שלהם. למטה, מתכנני האתר הוסיפו מידע חשוב, את עלות המשלוח, בטבלה שנראית כאילו לקחו אותה מתקנות מס ההכנסה או הביטוח הלאומי. אבל נעזוב לרגע את זה שהטבלה לא מעוצבת כמו שאר האתר. כבר בחרתי ספרים, הם מופיעים פה למעלה, הייתי מצפה לקבל רק את האפשרויות הרלוונטיות למחיר של הספרים שבחרתי; באתר מוצגים כל המחירים, גם כאלה שלא רלוונטיים. בנוסף, הארגון בטבלה הרחבה מקשה מאוד על הקריאה.
במסך הבא מגיעים לטופס ארוך שצריך להזין בו שפע של מידע, הכל במסך אחד, מכתובת ועד אשראי. יש היום שפע של דוגמאות לאתרי מסחר אלקטרוני ברשת, אין שום תירוץ לדף אחד ארוך ש"טוב לכולם" (הוא לא). למשל, לקוחות קיימים צריכים רק להזין את המשתמש והסיסמה, חדשים צריכים להזין הכל. לקוחות מחו"ל צריכים להזין שם מדינה ולא יכולים לבחור סוג משלוח.
אין שום סיוע למי שלא מנוסים בהזמנה ברשת. למשל, למה צריך להזין "סיסמה" ו"אימות סיסמה"? היה אפשר גם להקל עם הכתובת למשלוח, היא בד"כ זהה לכתובת המזמין, וקשה לדעת שלא צריך להזין אותה במקרה כזה, אם לא קוראים את האותיות הקטנות.
גם כאן עניין מחיר המשלוח לא ברור. אפשר לבחור במשלוח לחו"ל, אבל אין שום מקום להזין את שם המדינה שרוצים לשלוח אליה. אם בוחרים במשלוח מהיר שעולה כסף, המחיר הכולל של ההזמנה לא מתעדכן. נו, קחו מחשבון ותחשבו לבד. חובבני.
מראה כללי: פשוט וברור. משדר היטב את המותג, למעט הפביקון (ה-צ הכחול-צהוב). נקי ונוח לקריאה, למעט האנימציות בצד.
התמצאות וניווט: קל להבין איפה נמצאים באתר. החיפוש לא בלתי אפשרי, אבל דורש מאמץ ובהחלט ראוי לשפר אותו.
עזרה והסברים: אין הסברים במקום היחיד שהם נחוצים, טופס ההזמנה. ברוב האתר לא נחוצים הסברים, הוא ברור מאליו.
תמיכה בדפדפנים השונים: תומך מצויין באקספלורר, פיירפוקס וספארי.
סיכום: האתר פשוט מאוד ומעט מיושן ביכולות ובעיצוב שלו, ולא מסייע מספיק בתהליך החיפוש. עם זאת, נראה שיש בו את רוב מה שצריך באתר בסיסי כזה, ועם כמה שינויים ותוספות קלים היה אפשר להפוך אותו לאתר הרבה יותר נוח ושימושי.
ברק דנין
הוא מומחה שימושיות וממשק משתמש, וחבר אירגון מומחי השימושיות הישראלי, UPA Israel
.
