האחות הגדולה והמטורפת של גודזילה: כלה בדרך
פעם, 24 שעות לפני שבריידזילה קיבלה את הטבעת המיוחלת, קראו לה שירי או תמי. היא היתה מסוג הבחורות שצוחקות על כלות היסטריות ומפנטזות על ירח דבש בטן-גב באיה נפה ושופינג בלימסול, כחלק מדיל החתונה המוצע על ידי שכנתנו קפריסין. אבל אז קיבלה שירי טבעת והכל השתנה. קבלו את בריידזילה
האגדה מספרת על מפלצת איומה, קטלנית יותר מסקילה וכריבדיס גם יחד, מפחידה יותר מההידרה ובעלת PMS תמידי: בריידזילה. כמו אחותה הקטנה והחלשה, גודזילה, בריידזילה היא מכונת הרג הרסנית, אך באותה מידה מסוגלת לשוב למצולות כלאחר שבאה. כמו אחותה הקטנה, גם היא תוצר של אירוע מכונן, אלא שבעוד שגודזילה נוצרה מזיווג בין קרפיון לנשורת גרעינית, כל מה שהיה צריך לעשות כדי ליצור את בריידזילה הוא לקנות לה טבעת.
פעם, 24 שעות לפני שבריידזילה קיבלה את הטבעת המיוחלת, קראו לה שירי או תמי. פעם, היא היתה מסוג הבחורות שצוחקות על כלות היסטריות ומפנטזות על ירח דבש בטן-גב באיה נפה ושופינג בלימסול, כחלק מדיל החתונה המוצע על ידי שכנתנו קפריסין. אבל אז כאמור קיבלה שירי טבעת והכל השתנה.
למען הסר ספק, שירי לא הפכה למפלצת זועמת בשנייה בה עיניה קלטו חישוק זהב ויהלום מנצנץ. לשירי יידרשו מספר שבועות לכל הפחות על מנת להפוך מזחל קטן וחמוד לפרפר, קרי, למפלצת מפחידה. את השלבים האלה בדיוק אני אסקור היום.
יש החושבים שכל שלב מושפע מקרבתו לאירוע בלבד. כלומר, ככל שמתקרב התאריך המיוחל מאבדת הבחורה עוד קצת מקור רוחה. יודעי ח"ן, לעומת זאת, מבינים כי הטריגר להפיכת נערה מבית טוב למפלצת סוג א' הוא קהל הסובבים אותה - משפחתה וחבריה:
הפולנים. הפולנים הם לא עם רע, שהרי איך אפשר להטיל רפש באומה שהביאה לנו את קופרניקוס ואת לך (תעשה לי קפה) ולנסה? פולניוּת היא לא עדה כי אם אופי, אופי המכתיב לבעליו לעזור, לייעץ, לסייע, ובעיקר - להתערב בכל נושא, בין אם התבקש לעשות כן, בין אם לאו. הפולנים הראשונים שתפגוש שירי ערב הפיכתה לבריידזילה יהיו הוריה. שירי שוגה בחלומות על חתונה צנועה בקפריסין או בחצר בית ההורים אבל אז תזכיר לה סבתה כמה תיעלב גברת שריקי (מי?!) אם לא תוזמן ואביה יתחיל להתחשבן עם אמה כמה קרובים יגיעו מהצד שלו וכמה מהצד שלה ולקריית השמחה יצטרפו כמובן גם הורי החתן.
עד שיסיימו הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם יצמחו לשירה שתי קרניי בריידזילה ומישבנה יחל לבצבץ זנב משונן, מה שמסביר מדוע נשים כה רבות מתחתנות בשמלות עם שלוש שכבות קרינולינה וחובשות הינומה בגודל אוהל משפחתי.
המנוסים. המנוסים, כשמם כן הם, יודעים מה הם עושים. הם כבר התחתנו פעם אחת, שנאו את ההכנות, השליטו טרור על סביבתם ועכשיו הם מוכנים למרר את חיי הכלה, בבחינת "מה ששנוא עליך עשה באבי אבי לחבריך יען כי בטח מגיע להם". המנוסים יודעים באיזה אולם צריכה שירי להינשא, באיזה יום היא צריכה להתחתן, מה היא צריכה ללבוש, לאכול, לשתות ובאיזו פוזה הצלם יוציא אותה הכי רזה. האמת שהמנוסים הם אחלה, שכן אין חכם כבעל הניסיון. הבעיה היא שלשירי אין רק חבר מנוסה אחד כי אם סגל שלם, ששטף עצותיהם מאיים לסחוף אותה כמפלי הניאגרה ומבלבל אותה עוד יותר. בסיום כל שיחה עם מנוסה היא משוכנעת שעשתה טעות נוראית כשהקשיבה לקודמו, ואז היא משנה כל מה שכבר נקבע: מבטלת אולם, מזמינה גן, משנה את צבע העוגה, תופרת שמלה חדשה, מחליפה חתן, מאלפת את החתול לשאת את הטבעות וממירה דתה לנצרות (אחד המנוסים סיפר לה שחתונות קתוליות יותר מרגשות).
בסופו של יום, לאחר שהקשיבה לכל העצות, מוצאת עצמה הכלה הצעירה עם שריון קשקשת שלא היה מבייש את הזקן שבצבים. אין ספק, בריידזילה משתלטת עליה אט אט.
אנשי המסיבה בבית. בניגוד לשמם, לא מדובר באנשים שאוהבים להיות בבית עם התה והלימון והספרים הישנים. אנשי המסיבה נקראים על שם להיטה של להקת ללדין ז"ל, והם כנראה האנשים היחידים בעולם שממש נהנים מחתונות. מדובר באנשים שכבר מזמן התחתנו, המליטו והבינו שימי המועדונים חלפו עברו להם, לכן הם מאושרים על כל הזדמנות לרקוד עד אור הבוקר (או לפחות עד שהשמרטפית צריכה ללכת), לשתות בשווי העולה על הצ'ק שהביאו ולעשן חומרים שמזכירים להם את הטיול להודו אי שם בראשית שנות התשעים. רשימת ההמלצות של אנשי המסיבה בבית לכלה הצעירה היא למעשה רשימת דרישות: שתזמין הרבה צעירים, שתדאג שתהיה הרבה מוזיקה מזרחית והחל מחצות גם טראנסים, שתביא אלכוהול שווה מהדיוטי (בשבילם זה פרי, בשביל בריידזילה זה 20% מהמשכנתא) ושתקנה זיקוקים, שרשראות נוצצות, סטיק-לייטים, משרוקיות וצופרים. את אנשי המסיבה בבית קל לזהות בשל המבט הדלוק ונענוע הראש לצלילי "מאברוק עליך יא עריס מאברוק" ולנו אין תלונות כי ממה שקל לזהות קל גם לברוח.
הרשימה הארוכה של אנשי המסיבה, כמו גם מסע הצלב שהם מנהלים נגד כל מי שמעז לחרוג מתמהיל ה"מזרחי, ישראלי, שנות ה-70, טראנס" שהם מכתיבים לו, מביאים את שירי לחשוף שיניים שהיא בכלל לא ידעה שיש לה: שיני טרף.
הצבועים. הצבועים הם אנשים כמוני וכמוכם: אלה שבתקופת רווקותם רצו לקחת חלק בהכנות ולא יכלו להיכנס באחת מן המסגרות הנ"ל ולכן, במעטה של אח או חברה טובה, שמו עצמם ליועצי הכלה. שירי למשל אהבתה להמליץ לחברותיה המאורסות הטריות על גני אירועים מהממים (שקרובים לביתה), על שמלות מדהימות (שהיא תמיד רצתה ללבוש), על קייטרינג מעולה (המגיש אוכל שהיא אוהבת) וכן הלאה וכן האלה. באנגלית זה נקרא: living vicariously (לחיות דרך מישהו). כלומר, לממש את חלומותיך באמצעות אנשים אחרים. והנה, היום, כששירי עומדת להתחתן, היא מגלה שכל אותם טיפים לא זו בלבד שאינם מועילים, אלא הם מצטרפים למבול העצות המאיים להטביע אותה ממילא.
שירי מתעוותת, שירי, נזעמת, שירי סוף כל סוף שואגת ונוהמת. הורים יקרים, מזל טוב: נולדה לכם בריידזילה!
החדשות הטובות הן שלבריידזילה מחזור חיים קצר. בערב חתונתה תיעלם המפלצת באותה מהירות בה הופיעה: הניבים יתקצרו, השריון יישר מעליה, הקרניים והזנב ייעלמו, וכל שיישאר הוא כלה אחת, שמחה ונרגשת.
החדשות הרעות הן שלבריידזילה יש זיכרון קצר. בעוד מספר חודשים היא תפליג בשבחי חתונתה ותשכח את הדם, היזע והדמעות שליוו את התהליך. היא גם תשכח את המרורים שהאכילה את משפחתה, את חברותיה ובעיקר - את בן זוגה.
אני משערת שרובינו הופכות לבריידזילה בשלב זה או אחר של ההכנות לחתונה. היתרון היחיד בכך הוא שאם למרות כל זאת, הגבר שלך נשאר לצידך לאורך כל התהליך ולא מבריז מהחופה ברגע האחרון, את יודעת שמצאת בן זוג לכל החיים.
מתעוותת, נזעמת, שואגת ונוהמת
צילום:index open
מומלצים
