אנטישמיות בעולם: זינוק בעופרת יצוקה, ואז צניחה

מבצע "עופרת יצוקה" בתחילת השנה הוביל לעלייה חדה במספר מעשי האנטישמיות האלימים בעולם - כך כבר דווח לא פעם. אך עד לאותה נקודה, היתה האנטישמיות האלימה דווקא במגמת ירידה בולטת. לפי נתוני הדו"ח השנתי שמפרסם היום (ב') המכון לחקר האנטישמיות של אוניברסיטת תל-אביב, בשנת 2008 נרשמה ירידה של 11 אחוז במספר מקרי האנטישמיות האלימה כלפי יהודים ברחבי העולם ביחס ל-2007.

מגמה זו נמשכה ואף התחזקה לאחר סיומו של המבצע, ובחודשים פברואר ומרס 2009 היה היקף האנטישמיות האלימה אף נמוך מהחודשים המקבילים אשתקד.

על פי הדו"ח, בשנת 2008 נמשכה המגמה שהסתמנה לאורך העשור כולו, של התייצבות בהיקף האנטישמיות האלימה, ללא עליות או ירידות חדות. זאת, לאחר עלייה של 6.6 אחוז בשנת 2007. בסך הכול אירעו ב-2008 כ-560 אירועים אלימים ברחבי העולם, לעומת 632 ב-2007. הירידה הבולטת ביתר נרשמה באוסטרליה, קנדה, ובריטניה, אך לעומת זאת, בכמה מדינות דווקא נרשמה עלייה: גרמניה, בלגיה, ארצות-הברית, קנדה, הונגריה, איטליה, הונגריה וליטא.

הדו"ח מציין כי חלה ירידה ניכרת בוונדליזם ובשימוש בכלי נשק, ונספרו פחות התקפות פיזיות על אנשים (כ-170 מקרים לעומת 255). יתר צורות האלימות, כגון הצתות, התקפות על בתי ספר, בתי כנסת, בתי קברות, מרכזים קהילתיים, אתרי הנצחה ורכוש פרטי נשארו פחות או יותר באותה רמה. לעומת זאת, חלה עלייה תלולה באיומים, בעלבונות, בריסוס גרפיטי ובשימוש בסיסמאות - עד כמה שאפשר לכמת מקרים כאלה.

על פי כותבי הדו"ח, המשבר הכלכלי שהחל בקיץ הביא לתגובות אנטי-יהודיות, במיוחד במזרח אירופה ובעולם הערבי, אך לא הביא לעלייה באלימות.

35 אירועים בינואר 2008, ובינואר 2009 - 250

אך כל זאת השתנה, כאמור, ב-27 בדצמבר, מיד לאחר שצה"ל החל להפציץ את רצועת עזה. ברחבי העולם פרץ גל של פעילות אנטישמית, שכלל הן אירועים אלימים - כגון מעשי תקיפה פיזיים של יהודים, הצתת בתי-כנסת, חילול בתי קברות והשחתת רכוש ומצבות לזכר השואה - והן מביטויים מילוליים וחזותיים כמו עלבונות, איומים, קריקטורות והפגנות סוערות.

רוב האירועים והתגובות שיקפו מוטיבים אנטישמיים קודמים וידועים, אך הם היו קיצוניים, אינטנסיביים וקולניים יותר מאשר עד כה. פעילים וארגונים מוסלמיים בעולם, ובמיוחד הרדיקליים שבהם, הפגינו רמה גבוהה של ארגון עצמי והיו הרוח החיה מאחורי ההפגנות, שבהן השתתפו גם אנשי שמאל ופעילי זכויות אדם. כותבי הדו"ח מוסיפים כי גם יהודים וישראלים לשעבר נטלו חלק בהפגנות אלה, במיוחד בארצות-הברית.

המספרים המדויקים לגבי הפעילות האנטישמית האלימה עד כה ב-2009 עדיין לא נאספו וסוכמו, אך בדו"ח מופיעים נתונים הנשענים על מידע שהתקבל מהקהילות היהודיות וגופי מעקב וניתוח - שהצביעו על עלייה תלולה בכל סוגי האלימות. באנגליה, למשל, נספרו על ידי הקהילה מעל 250 אירועים מכל הסוגים במהלך ינואר, בהשוואה ל-35 בינואר אשתקד.

"מן הנתונים שהגיעו אלינו עד כה, ניתן להניח שכאלף ביטויים ואירועים אנטישמיים מכל הסוגים נשמעו והתרחשו בעולם כולו בחודש ינואר 2009 לבדו. מספרם של המקרים האלימים, כולל חילולי בתי קברות ומצבות, שימוש בנשק והתקפות של אנשים, גדלו פי שלושה ממספרם בינואר 2008".

עם זאת, מוסיפים בדו"ח, עם סיום המבצע בעזה, נרגעה גם האנטישמיות: בפברואר ובמרץ 2009 היתה ירידה חדה במספר האירועים האלימים בעולם, והם אף היו פחותים ביחס לחודשים המקבילים ב-2008. ואולם, נכתב, "האינטנסיביות והקיצוניות של הביטויים המילוליים והחזותיים, והזעם המופנה כלפי ישראל וכלפי יהודים, לא שככו. תופעה דומה היתה גם במלחמת לבנון השנייה: עלייה חדה וירידה אחר-כך, אם כי איטית יותר מזו הנוכחית".

השואה ככלי ניגוח

הדו"ח, המתפרסם בערב יום השואה, מדגיש כי נושא העובר כחוט השני בביטויים האנטישמיים מתחילת 2009 הינו שימוש בשואה ככלי פוליטי נגד ישראל והיהודים. "השוואה חדה וחלקה בין ישראל והציונות והיהודים התומכים בהן לבין הנאצים הפכה לסיסמה החוזרת ומופיעה בקביעות בהפגנות ולמשוואה שהפכה לאקסיומה ממש: מגן דוד = צלב קרס", נכתב בדו"ח.

"המשוואה מצביעה על התגלמות הרוע האולטימטיבי, על אכזריות חסרת פשר ועל העדר כל יחס לערכים אנושיים, והיא גם בבחינת אמירה שהנאציזם, שהוא המפלצת של העת החדשה, אין לו זכות להתקיים, ומכאן ברור שגם המדינה היהודית ותומכיה אינם זכאים לכך".