שתף קטע נבחר

עורך איורי מוחמד: יש בעיה עם מוסלמים באירופה

פלמינג רוז, העורך בעיתון הדני "יילנדס פוסטן" שהחליט לפרסם את איורי הנביא מוחמד, טוען כי המהומות שהתעוררו בעקבות הפרסום היו ניסיון של מוסלמים לכפות את החוק האיסלאמי על מדינות לא מוסלמיות. בשיחה עם ynet, הבהיר רוז כי הדרך להיאבק באי סובלנות היא באמצעות חופש הביטוי, ולא בהגבלתו

פלמינג רוז אינו מתחרט. העורך בעיתון הדני "יילנדס פוסטן" שהחליט ב-2005 לפרסם תריסר איורים של נביא האיסלאם מוחמד - והביא בכך לפריצת מהומות ברחבי העולם המוסלמי, שבהם נהרגו יותר מ-50 בני אדם, לא חש חרטה על החלטתו - אך מתקשה להשיב לשאלה האם היה עושה זאת שוב. 

 

"אם אומר שלא הייתי עושה זאת שוב, זה יישלח מסר רע מאוד לאלו שפשעו והפחידו ובעצם מה שאומר להם הוא: אם תמשיכו כך, נעשה את מה שאתם רוצים", אמר רוז, המבקר בישראל כאורח האוניברסיטה העברית בירושלים. "אם אומר שבכל זאת הייתי מפרסם את הקריקטורות, לאור מה שקרה, יחשבו שאני ציני ולא חושב על השלכות מעשיי. זה כמו לשאול קורבן של אונס אם היא מתחרטת על כך שלבשה חולצה חושפנית לבילוי בשישי בערב", אמר.


בעד הדיבור. פלמינג רוז (צילום: ניר מגל)

 

המשבר שזכה לכינוי "משבר הקריקטורות" ו"משבר איורי מוחמד", פרץ בשני סבבים. בפעם הראשונה היה זה ב-2006, אחרי שמטיפים יצאו נגד פרסומן של 12 קריקטורות שונות של הנביא מוחמד בדנמרק. בפעם השנייה הוא פרץ בפברואר 2008, אחרי שלא פחות מ-18 עיתונים פרסמו את הקריקטורה המפורסמת ביותר – זו שבה נראה נביא האסלאם כשטורבן בצורת פצצה לראשו – בתגובה לסיכול מזימה להתנקש בחיי המאיירים.

 

"במקום לתאר את התופעה, פרסמנו את האיורים"

כאשר נשאל פלמינג רוז מדוע החליט לפרסם את הקריקטורות הוא מבהיר: "לא כדי להעליב מוסלמים. זו הייתה תגובה לצנזורה העצמית המתרחבת בהתייחסות לאיסלאם. זה התחיל בדיון על ספר ילדים על מוחמד, שדווח שמחברו לא הצליח למצוא מי שיאייר עבורו. אחד היה מוכן לאייר, אך דרש להישאר אנונימי, ומאוחר יותר הודה שחשש מתגובות מוסלמים".

 

"ברקע לפרסום היה גם רצח הבמאי ההולנדי תאו ון-גוך בידי מוסלמי (בתגובה לסרט על יחס האיסלאם לנשים – נ"מ) ותקיפה של פרופסור לא-מוסלמי בדנמרק, לאחר שהקריא מהקוראן בכיתה באוניברסיטה. מדובר במקרה עיתונאי קלאסי, אתה שומע על בעיה ורוצה לברר אם היא אכן קיימת. החלטנו שבמקום לתאר אותה במלים, אפשר לתת לקריקטוריסטים להדגימה ולהוכיח שלא ניתן לצנזר אותם. זה עיקרון עיתונאי ישן: לא להסתפק בלספר את הסיפור אלא להראות אותו".

  

האם ציפה לתגובה שכזו בעולם המוסלמי? "איש לא ציפה לכך", השיב. הוא ציין כי בעבר פורסמו כבר קריקטורות של הנביא מוחמד בעיתונות הדנית, באחת מהן אף הוצג כלוקה בנפשו, והדבר לא גרר מחאות. "גם מומחים לאיסלאם לא ציפו לכך", ציין רוז. "דיברתי על כך עם המזרחן ברנרד לואיס, שאמר לי שישנה תרבות ארוכה של העלבת הנביא באירופה. הוא הפנה אותי לדנטה, ולקתדראלה בבולוניה שבה הוצג מוחמד בגיהינום. מוסלמים לא הגיבו לזה, מכיוון שעמדתם הייתה שמדובר בכופרים, ואלו לא צריכים לעניין אותם".

 

המוסלמים לא מעוניינים להשתלב

מדוע הגיבו הפעם המוסלמים בחריפות שכזו? "לפי לואיס", אמר רוז, "מדובר בפעם הראשונה שבה מוסלמים ניסו לכפות את החוק האיסלאמי על מדינות לא מוסלמיות". ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, העומד בראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית - ואשר ינחה היום דיון פתוח לקהל הרחב שאליו הוזמן פלמינג, שיתקיים ב-17:00 באולם טרומן בקמפוס הר הצופים - ציין כי "בעצם הם ניסו לעשות פוליטיזציה לנושא דתי".

 

הסיבות למהומות שפרצו אחרי פרסום הקריקטורות, נעוצות לשיטת רוז, ב"הגירת המוסלמים לאירופה ולכך שישנם מוסלמים שאינם מעוניינים להשתלב". "יש בעיה עם האיסלאם באירופה ויש להתמודד איתה - אך הגבלת חופש הביטוי אינה הפתרון", הוא אמר.

 

"יש שראו באיורים שפרסמתי הסתה, אך אני לא חושב שצריך להעריך אמירה על סמך התגובה אליה, במיוחד אם התגובה היא לא רציונאלית וטיפשית", ציין רוז. הוא העיר כי זה פרדוקסאלי שערבים ומוסלמים "כעסו עלינו, כשרואים את הקריקטורות שהם מפרסמים בעיתונות שלהם. גם אנחנו פרסמנו חלק מהן, אך רק כדי לדון בהן, ולא כדי להעניק להן גיבוי".

 

רוז ציין כי הוא והעיתון שלו התנצלו בפני מוסלמים שחשו שנפגעו מכך, אך הבהיר שאינו יכול להתנצל על עצם הפרסום. באשר לחייו האישיים, הוא ציין כי הם לא השתנו. "דנמרק היא מדינה שלווה. הייתה תקופה לאחר המשבר שנאלצתי לנקוט בצעדי זהירות, אך היא שייכת לעבר. מעולם לא חשתי מאוים - או שעלי לשתוק".

 

לפרסם גם את "מיין קמפף"

האם הוא תומך בעמדות פוליטיקאים ימנים ברחבי אירופה, כגון חירט וילדרס ההולנדי (יוצר "סרט הקוראן"), הקוראים לבלום את ההגירה של מוסלמים? "לא. וילדרס מדבר

על דברים שרוב הפוליטיקאים מפחדים לדבר עליהם, ויש עוד מפלגות כמו שלו באירופה. הן צצות בדיוק בגלל שלא מדברים על כך מספיק". הוא אמר שאינו מסכים עם האופן שבו מכליל וילדרס בדיבורו על המוסלמים, אך ציין כי אינו יכול לצאת נגד איש שמאוים בשל דעותיו.

 

"הגבלת חופש הביטוי אינה הפתרון, ולכן גם אין לאסור על פרסום ספרים כמו הקוראן, כפי שהציע וילדרס, או אפילו 'מיין קאמפף'", אמר רוז. "לא ניתן להילחם בחוסר סובלנות בהגבלת חופש הביטוי, אלא באמצעות חופש הביטוי. אני לא רואה שום מתח בין השניים. אסור להגביל את הביטוי, כי אז הוא רק הופך את מה שמנסים להשתיק למסקרן יותר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
מהומות הקריקטורה, דמשק
צילום: רויטרס
צילום: איי אף פי
מחאה גם בעיראק
צילום: איי אף פי
צילום: איי פי
איור מחאה תוצרת פקיסטן
צילום: איי פי
מומלצים